תיק 319.1 "צלחות מעופפות" 1949: רשת הדיווח המבצעית של חיל האוויר האמריקאי

קובץ: 342_hs1-416511228_box186_319.1-flying-discs-1949.pdf סוכנות מקור: פיקוד חיל האוויר האמריקאי (Record Group 342) - תיק "צלחות מעופפות" 1949 טווח תאריכים: ינואר 1948 עד ינואר 1950 מספר עמודים: 143 (כולם נקראו) עמודים בעלי משמעות גבוהה: 1, 9-12, 15-16, 25-30, 46-48, 55-57, 58, 63, 65, 75-77, 79-80, 83-86, 92-95, 99-113, 115-117, 121-122, 130-131, 132-134, 136-142

תקציר רשמי (מ-war.gov)

התיק כולל בעיקרו דוחות תקריות על עצמים מעופפים בלתי מזוהים (UFOs) שנכתבו בהתאם לתקנה 200-4 של שירות הטיסה (FSR 200-4) משנת 1948. התקריות נצפו על ידי גורמים צבאיים, וכן על ידי גורמים של רשות התעופה האזרחית (CAA). הדוחות כוללים בדרך כלל תאריכים, מיקומים, נתוני מזג אוויר וגובה, ותיאורים מפורטים של מראה ותנועה. בנוסף נכללים מסרים של שירות התובלה האווירית הצבאי (MATS) ומערכת התקשורת של נמלי התעופה של הצבא (AACS), דוחות מודיעין צבאי נוספים, מספר תרשימים, ודוח מתחנת מזג אוויר ביפן.

תקציר

תיק זה מכיל את הארכיון המבצעי של שירות הטיסה (Flight Service) של חיל האוויר האמריקאי לשנת 1949, המתעד כ-20 תקריות נפרדות של עצמים מוטסים בלתי מזוהים שדווחו ממרחבי ארצות הברית ומחוצה לה. התיק חושף את המנגנון הפנימי של מערכת הדיווח שהוקמה בפברואר 1948 בהנחיית מטכ"ל חיל האוויר, ומציג תיאורים מפורטים של עצמים שנצפו מעל אזורים צבאיים ומעל שמים אזרחיים כאחד. הדיווחים כוללים תצפיות של קציני כנף, מבקרי תעופה, קציני מודיעין, ואזרחים בעלי אמינות גבוהה. חלק מהתקריות הועברו ישירות לפרויקט SIGN.

מאמר מחקר

פתיחה: המסגרת הארגונית של שנת 1949

שנת 1949 היתה שנת מפתח בעיצוב תגובת ממשל ארצות הברית לתופעת העצמים המוטסים הבלתי מזוהים. היתה זו השנה שבה פרויקט SIGN הפך לפרויקט GRUDGE, שינוי שהשתקף גם ביחס המוסדי הרשמי כלפי הדיווחים. ואולם, תיק 319.1 מגלה כי ברמה המבצעית שמרו יחידות שירות הטיסה הפרוסות ברחבי ארצות הברית על גישה זהירה ויסודית, ממשיכות לאסוף נתונים ולדווח לפרמטרים אחידים שנקבעו על ידי מטכ"ל חיל האוויר.

הבסיס לכל הפעילות הדיווחית היה מכתב פיקוד מסווג שנשלח ב-6 בפברואר 1948 (עמ' 130-131) חתום על ידי Brigadier General C. P. Cabell, ראש מדור דרישות מודיעין אוויר. מכתב זה הורה לכל הפיקודים הגדולים של חיל האוויר לשלוח ישירות לפיקוד חומר הנדסי של חיל האוויר (Air Materiel Command) בבסיס רייט-פטרסון כל מידע על תצפיות של "צלחות מעופפות". המכתב קבע מבנה דיווח אחיד ומפורט הכולל מיקום, מזג אוויר, עדים, צורה, גודל, צבע, מהירות, כיוון, תמרון, גובה, קול ועקבות פליטה. המכתב גם קבע כי מסמכים אלה לא יעברו בערוצים רגילים אלא ישלחו ישירות, מה שמלמד על הרגישות שיוחסה לנושא.

מכתב מאוחר יותר, שנשלח בשם מפקד כללי Kuter (עמ' 142), הרחיב את הדרישה גם לתקריות מחוץ לארצות הברית ואלסקה, ואף הכיל אזהרה כי "מחקר מגלה שקבוצות של תצפיות מתרחשות במרווחים תקופתיים, כאשר תחילת מרווח חדש קרובה".

רשת שירות הטיסה: עמוד השדרה של הדיווח

ליבת תיק 319.1 היא הדיווחים שהגיעו מרשת מרכזי שירות הטיסה הפרוסים ברחבי ארצות הברית וקנדה. כל מרכז היה אחראי לאזור גאוגרפי מסוים, ומרכזים אלה שימשו כנקודות ריכוז של דיווחים לאמ"ש. המרכזים הבולטים בתיק הם:

McChord Flight Service Center (בסיס McChord, וושינגטון): המרכז הפורה ביותר בתיק, שלח לפחות 5 דיווחים נפרדים על תקריות שאירעו מעל צפון-מערב ארצות הברית.

Lowry Flight Service Center (דנוור, קולורדו): שלח דיווח על תקרית קנזס סיטי בינואר 1950.

Olmsted Flight Service Center (פנסילבניה): דיווח על תקריות מעל אזור חוף מזרחי.

Maxwell Flight Service Center (אלבמה): דיווח על תקריות מסיסיפי.

Wright-Patterson Flight Service Center (אוהיו): דיווח על תקרית פיירפילד.

Hamilton Flight Service Center (קליפורניה): פעיל בדיווחים על אזור חוף המערבי.

March Flight Service Center (קליפורניה): דיווח על תקרית Sandberg Pass.

Carswell Flight Service Center (טקסס): דיווח על תקרית פורט וורת'.

מרשת זו עולה תמונה שכל תחנה גאוגרפית שמרה על מגע ישיר עם פיקוד חומר הנדסי (AMC) בבסיס רייט-פטרסון, ספציפית עם קצין מודיעין MCIAXO-3, שמו לא צוין בתיק. שירות תחבורה אוויר צבאי (MATS) שימש כגוף ביניים חשוב בהעברת ותיאום הדיווחים.

פרויקט SIGN בתיק

מרבית הדיווחים נשלחו תחת המסגרת של Regulation 200-4 ("Unidentified Flying Objects") ומכתב הפיקוד של פברואר 1948. מספר תקריות הוגדרו מפורשות כ"Project SIGN". הבולטת שבהן היא תקרית פיירפילד-סויסון (Fairfield-Suisun AFB, קליפורניה, 3 בדצמבר 1948), שתועדה בפורמט EEI (Essential Elements of Information) המפורט ביותר הקיים בתיק (עמ' 99-113). גם דיווח נוסף ממאות 1501 (1501st Air Transport Wing, ינואר 1949, עמ' 99) כולל ייחוס מפורש לפרויקט SIGN. האזכורים לפרויקט SIGN, ולא GRUDGE, מלמדים כי חלק מהתיק מכיל חומרים שנאספו לפני מעבר הפרויקטים באוגוסט 1949, או שנמשך לתוך 1949.

תקריות מרכזיות

1. תקרית סיאטל, וושינגטון (22 באוגוסט 1949)

אחת התקריות המתועדות ביסודיות ביותר בתיק (עמ' 9-12). בשעה 18:45 זמן מקומי נצפה עצם עגול מעל העיר סיאטל על ידי שלושה בקרי תנועה אווירית מהגדוד הלאומי 143: סגן ג'ק פולקנר (Sgt Jack Faullmer), סגן טי.די מולן (T/Sgt T.D. Mullen), וסגן רוג'ר סטודמן (Sgt Roger H. Studeman). הקצינים דיווחו כי העצם, שהיה בגודל של 75 עד 100 רגל בקוטר ועומק של 10 עד 15 רגל, היה בצבע אלומיניום מבריק והחזיר את אור השמש. מהירותו הוערכה ב-500 עד 600 מייל לשעה, גובהו ב-10,000 רגל, וסיבב מצפון לדרום ללא תמרונים. צליל שמיעי תואר כדומה למטוס סילון. סגן מולן ראה את העצם בנפרד מהבית שלו בדרום סיאטל ודיווח עליו למגדל הבקרה בשדה הטיסה של בואינג, שהעביר את המידע למרכז שירות הטיסה.

באותה הזמנה, שני בקרי מסלול תעופה אזרחיים (ARTC) מהמרכז של סיאטל, Ben Frieman ו-Howard Watson, דיווחו על עצם דמוי F-84 שנצפה 30 מיילים צפון-מערבית לשדה הטיסה סיאטל-טקומה, שסיבב מדרום לצפון בגובה 4,000 עד 5,000 רגל, ללא קול. הבקרים ניסו לאתר מקור לכל טיסת סילון או קרב באזור ולא מצאו.

2. תקרית Olathe, קנזס (6 בינואר 1950)

דיווח מ-Lowry Flight Service Center (עמ' 1) על שני עצמים כדוריים שנצפו מעל קנזס סיטי ו-Olathe, קנזס. העדים, James F. Grey (טייס עובד ב-Bendix Aviation) ו-Robert Van De Vyvere, תיארו עצמים בצבע לבן מבריק עם הבזקים כתום ואדום. העצמים עמדו ללא תנועה מעל אוהלאת' במשך 10 עד 15 דקות, ואז נעו בכיוון דרום-מערב במהירות גבוהה. גובה מוערך 7,000 עד 8,000 רגל. לא נשמע קול ולא היה עקב פליטה.

3. תקרית Nampa, אידהו (24 ביולי 1949)

תקרית יוצאת דופן (עמ' 28-30) שדווחה על ידי Harry Clark, מנהל שדה Ritchie Field ב-Nampa, אידהו. Clark, שהיה בעצמו טייס, צפה מ-10 מיילים צפון-מערבית ל-Mountain Home בשבעה עצמים בצורת כנפי דלתא (delta wings), ללא בליטות, שטסו בצורת V. הם היו גדולים יותר מ-F-51, מהירים יותר ב-600 מיילים לשעה לפחות, בצבע בין אפור בהיר לאדמדם לבנבן ללא סימונים. הם ביצעו פנייה של 180 מעלות אחרי שנצפו ראשית בכיוון 300 מעלות. Clark ניסה ליירט את הצורה אך לא הצליח בשל מהירותם. בשעה שהיה מתחתם הבחין בנפיחות עגולה שחורה בחלק התחתון של העצמים. קפטן John S. Batie מ-McChord ציין כי Clark "אמין לחלוטין לדעתו".

4. תקרית Portland, אורגון (30 ביולי 1949)

דיווח מ-McChord Flight Service Center (עמ' 25-26) על תצפית מרובת עדים בשעות 21:00 עד 21:30. קפטן Thrush מ-Northwest Airlines, Robert Henery מהרשות האווירית האזרחית (CAA) בנמל התעופה של פורטלנד, Penhallagan מ-Western Skyways, ועוד אחרים, דיווחו על עצמים בעלי אורות אדומים שנצפו מעל פורטלנד. קפטן Thrush ניסה ליירט את העצם בעת שהיה במסלול הגעה ומהירותו הוערכה ב-200 עד 210 מיילים לשעה, אך העצם מיהר ונעלם. Penhallegan, שהיה מדריך טיסה, דיווח כי העצם לא הקיף כמגרש ולא ניתן לקשר אותו לכל כלי טיסה מוכר.

5. תקרית פיירפילד-סויסון (3 בדצמבר 1948, דווח ב-1949)

התקרית המתועדת ביסודיות ביותר בכל התיק (עמ' 99-113), שתועדה כחלק מפרויקט SIGN. מגדל הבקרה בבסיס Fairfield-Suisun AFB בקליפורניה, שני בקרים צפו בעצם אורי. בשעה 20:15 (שעון שקט) נצפה עצם שהופיע מהצפון כ-2 מיילים מהמגדל בגובה 500 עד 1,000 רגל ובמהירות מוערכת של מעל 400 מיילים לשעה. הוא האט ל-200 מיילים לשעה, ביצע עלייה כמעט אנכית ל-3,000 רגל, ואחר כך ניתק בטיפוס מהיר לכיוון דרום-דרום-מזרח עד גובה 20,000 רגל שם נעלם. העצם היה אור עגול לבן ללא צבע, בגודל של אור מסלול עוצמה גבוהה בקוטר 30 אינצ', ללא כנפיים, ללא קול, ללא פליטה.

PFC Bruce Harlin McFarland, בקר מגדל, העיד במסמך נפרד על מה שראה. הקצין ARTHUR CONRADI JR, קצין המודיעין הראשי של הבסיס, ערך את הדו"ח המפורט הכולל שאלון EEI של 10 עמודים, תמונות, סרטוטים ומפת מסלול. המסמך מציין מפורשות "Project SIGN".

6. תקרית פורט וורת', טקסס (18 באפריל 1949)

דיווח מ-Carswell Flight Service Center (עמ' 58) על עצם עגול כסוף מאוד שנצפה ב-21:05 על ידי סגן Robert A. Francis וקפטן Stanley Sorowski. העצם נע ממצפון-מערב לדרום-מזרח במהירות שהוערכה בלמעלה מ-1,000 מיילים לשעה. הוא לא נראה בוער אך נעלם לפתע. העקב שלו היה כסוף, גדול פי שלושה מהעצם עצמו, ומורכב מפסים כסופים ודמויות בצורת כוכבים. הקצינים לא שמעו קול.

7. תקרית Medford, אורגון (אוגוסט 1949)

דיווח מ-McChord Flight Service Center (עמ' 18-20) על עצמים מרובים שנצפו על ידי צוות מגדל התעופה של Medford Airways, כולל מפעילי רדיו-קרקע, מגדל ובקרי תחנות. מספר העצמים שתנע בין 1 ל-7, צורתם לא ניתנה לקביעה, בצבע מבריק, מהירות שנעה בין איטית למהירה מאוד. הם טסו בצורת V ואחר כך בנתיב, נעלמו ואז הופיעו שוב. אנשי התחנה השתמשו בתיאודוליט ובינוקולרים לתצפית.

8. תקרית Hickam Field, הוואי (4 בינואר 1949)

דיווח מ-1810th AACS Group (עמ' 92-95) על עצם שנצפה ב-14:07 שעון מקומי על ידי קפטן Paul R. Stoney, קצין S-2 ממשנה של היחידה. Stoney תיאר עצם גדול ועגול מחזיר אור לבן, דמוי קרטון שטוח גדול, בגודל של AT-6, שהסתובב ברדיוס גדול לימין ולשמאל בגובה 3,000 רגל, עולה בהדרגה ואז יוצא על מסלול ישר בכיוון 25 מעלות מגנטי. מהירות: 85 מיילים לשעה. גאט"ס הסתנן תוך עלייה ב-25 מעלות. Stoney ייחס את העצם כנראה לפריקה ממטוס C-54 שהיה בסביבה.

9. תקרית Kodiak, אלסקה (8 באפריל 1949)

דיווח מודיעין אוויר (Air Intelligence Information Report, עמ' 55-57) על עצם אורי שחצה את השמיים מעל U.S. Naval Operating Base, Kodiak. Paul HERRING, סגן ארצות הברית, תיאר עצם ירוק-כחול לוהט שחלף על פני השמיים בגובה 2,500 רגל במהירות של 1,600 מיילים לשעה, לאורך 15 שניות. ה-Lieutenant Commander D. SHEPARD תיאר "כדור אש אדמדם" בקוטר 2 רגל שנסע בנתיב שטוח. נהגי אוטובוס ומונית תיארו גם הם עצמים דומים. הדו"ח שמציין "אין מטוסים באוויר" ריכז ארבעה עדים נפרדים עם תיאורים שונים במקצת.

10. תקרית Goose Bay, ניופאונדלנד (18 בפברואר 1949)

מסמך מסווג (עמ' 60-63) המתעד תחזית המבוססת על מסרים מוצפנים שעסקו בתצפיות של עצמים מעל Goose Bay, לברדור. מסרים בין בסיס Newfoundland לבין HQ MATS ציינו כי "המידע הזמין מצביע על כך שהטיסות המדווחות לא יצאו ממרחב פיקוד זה ולא נסתיימו בו", ואחד המסרים ציין כי "פעילות שדווחה בגרינלנד קיץ שעבר עשויה להיות מורחבת או מוסטת ליבשת הצפון אמריקאית."

11. תקרית Chanute, אילינוי (9 בדצמבר 1948)

דיווח מ-Detachment 1 של 16th Weather Squadron (עמ' 137-140) על שני מטאורולוגים, סגן James B. Doty וסגן Eugene S. Montag, שצפו בעצם לבן עגול שנע ממצפון-מזרח לדרום-דרום-מערב בזווית של 15 מעלות כלפי מעלה, נעלם תוך 2 עד 3 שניות. הם אמרו שזה היה גדול פי 3-4 מכוכב ונראה קרוב יותר. אורך עקב לא ניתן לקביעה.

12. תקרית יפן (25 בינואר 1949)

דיווח מ-2143rd Air Weather Wing, מחוץ לארצות הברית (עמ' 83-87), על עצם לוהט שנצפה על ידי תחנות מזג אוויר יפניות בעיר פוקושימה, עיידה, סוואה, נגאנו ועיר גיפו. העצם, שנצפה בשעה 19:50, הופיע ממזרח לצפון-מזרח ונע לכיוון מערב-דרום-מערב. שמיעו נשמע מהפיצוץ אחרי 3-5 דקות. בתחנת סוואה נמדד קוטרו כ-1.5 ממידת הירח בבהירות. היפנים תיארו זאת כ"מטאור אפשרי" אך הדו"ח שולב בחומרי UFO של MATS.

13. תקרית San Andres Islands, הים הקריבי (6 בפברואר 1949)

דיווח מ-6th Weather Squadron בבסיס Albrook, אזור תעלת פנמה (עמ' 75-77), על שלושה עצמים שנצפו מסיפון הספינה S.S. Antigua. הקפטן McBride תיאר עצם כדורי כסוף בקוטר 12 עד 14 אינצ' שנצפה בגובה 60 מעלות מהאופק, שינה צבע מכסוף לצהוב לאדום. הדו"ח ניתח כמה אפשרויות: בלוני מזג אוויר, בלוני רדיוסונד משחרורים בניקרגואה, ואף ספינות סובייטיות שהגיעו מסנט תומאס! הספינות הרוסיות Omar ו-Blesk עגנו בקולון, פנמה, כ-24 שעות לאחר מכן, וחישוב הנסיעה לאחור הצביע על אפשרות של שחרור בלונים. הדו"ח נסגר ב"לא הוסרה הוודאות המלאה".

14. תקרית Godman AFB, קנטאקי (7 בפברואר 1949)

דיווח מ-Wright-Patterson Flight Service Center (עמ' 79-80) על עצם ירוק-צהוב-אדום שנצפה ב-02:50 מהתיאודוליט ב-Ft. Knox. הוא נראה מסתובב, התמעם בהדרגה, ואחר כך נעלם לכיוון דרום-מערב אחרי סדרת הבזקים בוהקים.

15. תקרית 2143rd Air Weather Wing, ים הסיני (2-8 מאי ו-8 ביוני 1949)

דו"ח מודיעין חצי-חודשי (עמ' 46-48) מ-2143rd Air Weather Wing, APO 925, הכולל שתי תצפיות: האחת תקלה ברדאר מעל גואם שנקלטה ב-RB-29 ב-2 במאי - אי-הסדירות נוצרה כ"marker" על גבי טווח של 100 מיילים עם פולסים במרחקים של 10 מיילים. הכותב קיצר: "אינני מאמין שהיה כאן ג'אמינג מכוון". השנייה: ב-8 ביוני, ב-12°25'N ו-140°20'E, RB-29 צפה ב"חומר לבן מתנפח" בגובה 30,000-35,000 רגל שנע בנסיעה ישרה מ-NNE ל-WSW במהירות שהוערכה בטריאנגולציה ב-4,200 מיילים לשעה.

16. תקרית Edmonton, קנדה (17 בנובמבר 1948)

דיווח מ-Detachment, 1701st Air Transport Wing (עמ' 121, 141) על עצם בצורת ביצה עם זנב, בצבע כתום לוהט, שנצפה על ידי סגן James Toomey ו-S/Sgt Onno C. Blink מעל 117°30'W, 56°10'N. העצם נראה בצלילה רדודה, בגובה מוערך 18,000 רגל, עם עקב פליטה, ואז הצית את השמיים.

מסמך מדיניות: מכתב הבסיס של פברואר 1948

עמודים 130-131 מכילים את הנוסח המלא של המכתב הבסיסי, חתום על ידי C. P. CABELL, Brigadier General, USAF, ראש Air Intelligence Requirements Division. המכתב הופנה לכל הפיקודים הגדולים: Commanding General, Strategic Air Command; Commanding General, Air Defense Command; Commanding General, Tactical Air Command; Commanding General, Air Training Command; Commanding General, Air University; Commanding General, Alaskan Air Command; Commanding General, Air Transport Command; Commanding General, Air Materiel Command. מסמך זה קבע את הפרוטוקול שעל פיו נשלחו כל הדיווחים שבתיק.

מסמכי AACS ותיאום בין-פיקודי

מרכיב חשוב נוסף בתיק הוא חבילת הדיווחים מ-Airways and Air Communications Service (AACS). מסמכי AACS (עמ' 90-98) חושפים כיצד הגיעו דיווחים מהאזור ההוואיי-פסיפי דרך הפיקוד המקומי עד לרמת MATS ב-Washington. מסמכי Hickam Field מראים כי קפטן Stoney, שדיווח על התצפית, נחקר על ידי קצין מודיעין ביחידה, שהכין עמוד בו הציע הסבר חלופי (בלון קרטון שהורם בזרמי אוויר). עם זאת, הפיקוד השתית החלטה כי "עוסקים בכך".

הקשר לצי הסובייטי: כלי ריגול?

אחד הרגעים המרתקים בתיק הוא ניתוח תקרית San Andres Islands (עמ' 77). קצין האווירה מ-6th Weather Squadron ציין בפירוש כי ספינות סובייטיות (Omar ו-Blesk) שהגיעו מסנט תומאס עגנו בקולון 24 שעות אחרי התקרית, ושחישוב רוח לאחור "מוסיף אפשרות שהעצמים שוחררו מאוניות אלה". האנליסט שלח דיווח נוסף. זוהי ראיה לכך שקציני מודיעין הרגישו בחובה לבדוק גם את הנוכחות הסובייטית כהסבר אפשרי לחלק מהתקריות.

דיווח המטאורולוגים הסובייטים ביפן

פרק מיוחד בתיק (עמ' 83-87) כולל תרגומים מיפנית של דו"חות רשמיים מהמצפה המטאורולוגי המרכזי היפני (Tokyo CMO) שנשלחו ל-2143rd Air Weather Wing. אלה תיארו עצם לוהט שחצה את יפן ב-25 בינואר 1949 ונצפה בתחנות מזג אוויר מרובות. הכלל ייחסו זאת "כנראה מטאור", אך ה-MATS הכליל אותם בחומרי UFO כדוגמה של ידיעות שצוות הרגישות לתופעה מחוץ לארצות הברית.

כלי הניתוח שנעשה בהם שימוש

מבנה דיווחי ה-EEI חושף את כלי הניתוח שנעשה בהם שימוש. קציני המודיעין בשדה שאלו על כל רכיב: צבע, צורה, גודל, מהירות, כיוון, תמרון, גובה, קול, פליטה, ומבנה נראה. בנוסף לכך הוא כלל:

בדיקת לוחות זמני טיסות אזרחיים וצבאיים
בדיקת שחרור בלוני מחקר
בדיקת קרינה רדיואקטיבית (Geiger counter)
ניסיון להשגת תצלומים וסקיצות
הערכת אמינות העדים

הערכת עדים הייתה חלק מרכזי: בתיק מופיעות הפניות לפנייה לשכנים, לרשויות המשטרה ולרשומות ה-FBI לאימות עדים. בתקרית פיירפילד-סויסון הפנה הקצין CONRADI לגרסה של GCT (General Classification Test) של PFC McFarland, שגרסו היה 143 - גבוה מאוד.

אנשים מרכזיים

C. P. CABELL, Brigadier General, USAF - ראש Air Intelligence Requirements Division; חתם על מכתב הבסיס של פברואר 1948 שיצר את מנגנון הדיווח לכל הפיקוד
ARTHUR CONRADI JR., Major, USAF - קצין מודיעין ראשי, Fairfield-Suisun AFB; ניהל את החקירה של תקרית דצמבר 1948
CLARK L. MILLER, Lt Colonel, USAF - מפקד, Wright-Patterson Flight Service Center; דיווח על תקרית Godman
RALPH A. REEVE, Lt Colonel, USAF - מפקד, March Flight Service Center; דיווח על תקרית Sandberg Pass
JOSEPH L. MC NEIL, Lt Colonel, USAF - מפקד, Olmsted Flight Service Center
ERNEST S. MOON, Colonel, USAF - Assistant Chief of Staff, Intelligence & Security, AACS
GEORGE E. MURRAY, Captain, USAF - Security & Intelligence Officer, 1810th AACS Group, Hickam
GEORGE F. BRENNER, Captain, USAF - מפקד, Detachment 1701st Air Transport Wing, Edmonton
Paul R. Stoney, Captain, USAF - A/S-2 של 1810th AACS Group; עד לתקרית Hickam
Bruce Harlin McFarland, PFC, USAF - בקר מגדל; עד לתקרית Fairfield-Suisun
James F. Grey - טייס אזרחי, Bendix Aviation; עד לתקרית Olathe
Harry Clark - מנהל שדה תעופה, Nampa, אידהו; עד יסודי לתקרית דלתא-כנף
Captain Thrush - טייס, Northwest Airlines; עד לתקרית Portland
Paul HERRING - סגן ארצות הברית, Kodiak, אלסקה; עד ראשי לתקרית Kodiak
Tom Rush - טייס לשעבר חיל האוויר, מנהל נמל תעופה ב-Jackson, מיסיסיפי; עד לתקרית צוגר-סיגר
Captain McBride - קפטן, S.S. Antigua; עד לתקרית San Andres Islands

מקומות

בסיס McChord (וושינגטון), בסיס Hamilton (קליפורניה), בסיס Lowry (דנוור, קולורדו), בסיס Olmsted (פנסילבניה), בסיס Maxwell (אלבמה), בסיס Carswell (טקסס, פורט וורת'), בסיס March (קליפורניה), בסיס Wright-Patterson (אוהיו)
ערים: סיאטל, Portland, קנזס סיטי/Olathe, Nampa ו-Mountain Home (אידהו), Fort Worth, Jackson (מיסיסיפי), Fairfield (קליפורניה)
אזורים בינלאומיים: Goose Bay (לברדור, קנדה), Kodiak (אלסקה), Hickam Field (הוואי), Edmonton (קנדה), San Andres Islands (הים הקריבי), יפן
בסיסי צי: Godman AFB (Ft. Knox, קנטאקי), Fairfield-Suisun AFB (קליפורניה)

תקריות

תקרית	תאריך	מקום	עמודים
שני עצמים כדוריים לבנים, קנזס	6 ינואר 1950	Olathe, קנזס	1
עצם גלילי כסוף, כ-20,000 רגל	22 ספטמבר 1949	Boston, מסצ'וסטס (מטוס)	4-6
עצם עגול, 75-100 רגל, שלושה עדים	22 אוגוסט 1949	סיאטל, וושינגטון	9-12
עצם דמוי F-84, בקרי ARTC	22 אוגוסט 1949	30 מיילים מ-Seattle-Tacoma	11-12
עצם, בלון מזג אוויר?	15 אוגוסט 1949	Greenville, אלבמה	14
עצם גדול מ-B-29	28 ביולי 1949	Spokane, וושינגטון	15-16
עצמים מרובים (1-7), Medford	אוגוסט 1949	Medford, אורגון	18-20
עצמים אדומים מעל Portland	30 ביולי 1949	Portland, אורגון	25-26
7 עצמי כנף-דלתא בצורת V	24 ביולי 1949	Mountain Home, אידהו	28-30
"המינג" + גבהים שונים	1949	נוסח חלקי	33
להב ועשן עצום, גובה גבוה	26 יוני 1949	Fairfield, אוהיו	35-36
עצם צינורי לבן, 100 רגל	10 יוני 1949	20 מיילים מ-Boston, מסצ'וסטס	37-41
בלים מניע סילוני, 500 MPH	28 פברואר 1949	Sandberg Pass, קליפורניה	65
V-173/XF5U-1 כ"צלחת מעופפת"	1949	[בריטניה/ארה"ב]	69-70
תקלת רדאר מסתורית על גואם	2 מאי 1949	גואם/פסיפיק	46
"חומר לבן" 4,200 MPH	8 יוני 1949	12°25'N 140°20'E, פסיפיק	48
עצם לוהט כחול-ירוק	8 אפריל 1949	Kodiak, אלסקה	55-57
עצם עגול כסוף, >1,000 MPH	18 אפריל 1949	Fort Worth, טקסס	58
עצמים, Goose Bay (מוצפן)	18 מרץ 1949	Goose Bay, לברדור	63
עצמים בהים הקריבי, ספינות סובייטיות	6 פברואר 1949	San Andres Islands	75-77
עצם ירוק-צהוב-אדום, מסתובב	7 פברואר 1949	Godman AFB, Ft. Knox, קנטאקי	79-80
עצם לוהט גדול מעל יפן	25 ינואר 1949	פוקושימה/נגאנו/גיפו, יפן	83-87
עצם לבן עגול, 85 MPH, Hickam	4 ינואר 1949	Hickam Field, הוואי	92-95
עצם אורי לבן, Project SIGN	3 דצמבר 1948	Fairfield-Suisun AFB, קליפורניה	99-113
אור בהיר, Indian House Lake	22 ינואר 1949	ניופאונדלנד, קנדה	115
עצם צוגר-סיגר, כחול-שחור	1 ינואר 1949	Jackson, מיסיסיפי	116-117, 132-134
עצם ביצה כתומה עם זנב	17 נובמבר 1948	Edmonton, קנדה	121, 141
אור לוהט אדמדם, מסלול שטוח	11 דצמבר 1948	40 מיילים מ-Martinsburg, WV	122-128
עצם עגול לבן, 2-3 שניות	8 דצמבר 1948	Chanute AFB, אילינוי	137-140

ציטוטים בולטים

מתוך מכתב Cabell, פברואר 1948 (עמ' 131): "Headquarters, Air Materiel Command is authorized direct contact with installations of the addressees of this letter in connection with the development of information on flying discs."

מסר מוצפן MATS בנוגע לתקרית Goose Bay (עמ' 62): "Reports indicate activity reported in Greenland last summer may have been extended or shifted to North American continent. Request your HQ check appropriate United States and Canadian sources of flights that may have entered specified area."

מתוך חקירת תקרית Hickam Field (עמ' 91): "A strong possibility exists that the 'flying disc' might have been a piece of cardboard, or light metallic substance carried aloft by the funneled air currents over Hickam."

הוראה כלל-פיקודית (עמ' 142, בשם Major General Kuter): "Research reveals groups of sightings occur at periodic intervals with beginning of new interval imminent. Request all units of your command be particularly alerted to report sightings of unidentified aerial objects direct to MCIAXO-3, AMC, fastest. Where possible initiate investigative action with special emphasis on photographic evidence."

מתוך דו"ח תקרית יפן (עמ' 84): "At about 7630 PM, a glow pale in colour was seen flying from northwest toward southeast, which fell with a roar like thunder... Probably, it was a meteor."

מתוך עדות PFC McFarland, Fairfield-Suisun (עמ' 100): "The object took an almost vertical rise or climb and levelled off again at an estimated three thousand feet. At that time the other control tower operator continued watching the object while this observer telephoned the AACS operations officer... The light was clearly seen with the naked eye, brilliant but by no means blinding."

משמעות היסטורית

תיק 319.1 "צלחות מעופפות" 1949 של רקורד גרופ 342 הוא מסמך יסוד המציג בבהירות את הבסיס הארגוני שהפעיל חיל האוויר האמריקאי בנושא UAP בשנת 1949. הוא מגלה ארבעה ממצאים עיקריים:

ראשית, קיומה של רשת דיווח פעילה ומסודרת ברמה המבצעית, מבוססת על מסגרת רגולטורית שנוצרה ב-1948 ובה פרמטרים אחידים לדיווח.

שנית, גיוון גאוגרפי רחב מאוד של התקריות המדווחות, מהוואי ועד פנסילבניה, מאלסקה ועד פנמה, ואפילו יפן, כולן מרוכזות בדבקות לפיקוד רייט-פטרסון.

שלישית, שיפוט מדויק וזהיר יחסית של כל תקרית, כולל ניסיון לבדוק הסברים חלופיים (בלונים, תופעות אטמוספריות, כלי טיס מוכרים), בצד הכרה בכך שחלק מהתקריות נותרות בלתי מוסברות.

רביעית, מעורבות מרובת גופים: USAF, AMC, MATS, AACS, Air Weather Service, ואפילו מקורות מודיעין ימיים - כולם פועלים לאיסוף ותיאום דיווחים.

הממצא הבולט ביותר הוא כי ב-1949, בעידן המוקדם של פרויקטי SIGN ו-GRUDGE, פיקוד חיל האוויר ברמה המבצעית המשיך לייחס חשיבות רבה לאיסוף נתוני תצפיות ולא סגר את הנושא, למרות שעמדות GRUDGE הממסדיות נטו להסבר "אווירי מוכר" לרוב התקריות. תיק זה מציג את הפער שבין הגישה הפורמלית של GRUDGE לבין הפרקטיקה הפנימית של יחידות השדה.