סיכום השיגורים מוונדנברג: תיעוד 42 שנות פעילות גרעינית ומרחבית כרקע להבנת תופעות אוויריות בלתי מזוהות

קובץ: dow-uap-d49-launch-summary-february-2000.pdf סוכנות מקור: Department of Defense / DoD Modern UAP - 30th Space Wing, Office of History טווח תאריכים: דצמבר 1958 - ינואר 2000 מספר עמודים: 113 (כולם נקראו) עמודים בעלי משמעות גבוהה: 1-11 (מבוא ורשימת השיגורים הראשונים), 87-91 (שיגורים 1994-2000), 92-99 (מצב מתקני השיגור והיסטוריה), 100 (מילון מונחים)

תקציר רשמי (מ-war.gov)

הדוח מסכם את הרישום ההיסטורי של שיגורים שהתרחשו בבסיס Vandenberg Air Force Base בין השנים 1958 ל-2000.

תקציר

מסמך זה הוא סיכום שיגורים מקיף שנערך על ידי לשכת ההיסטוריה של הכנף החללית ה-30 (30th Space Wing, Office of History) בבסיס חיל האוויר וונדנברג (Vandenberg AFB) בקליפורניה, ופורסם בפברואר 2000. הוא מתעד 1,790 שיגורים שנעשו בין דצמבר 1958 לינואר 2000, כולל טילים בליסטיים, לוויינים, כלי שיגור מסחריים ומשימות חלל של נאס"א. הרלוונטיות של מסמך זה לחקר תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) היא ישירה וחיונית: הוא מהווה רשימה ממצה של כל פעילות השיגור הצבאי והאזרחי באזור החוף המערבי של ארצות הברית, ומאפשר לחוקרים להפריד בין פעילות ידועה ומתועדת לבין תופעות שאינן מוסברות.

מאמר מחקר

פתיחה

בפברואר 2000 פרסמה לשכת ההיסטוריה של הכנף החללית ה-30 מסמך שיגורים כולל המסכם את כל הפעילות ההשגורית שנעשתה מבסיס וונדנברג מאז שיגורו הראשון ב-16 בדצמבר 1958 ועד ינואר 2000. מסמך זה, שזוהה תחת הקוד DoW-UAP-D49, מהווה את המסמך ההיסטורי הקדום ביותר בשחרור ה-UAP המודרני של משרד ההגנה. ייחודו טמון בכך שאינו מתאר תקרית UAP ספציפית, אלא מספק את מסד הנתונים הבסיסי שבלעדיו לא ניתן לאמת אם עצם שנצפה מעל האוקיינוס השקט הוא שיגור ידוע, ניסוי סודי, או דבר שאין לו הסבר.

מבנה המסמך ומקיפותו

המסמך כולל שתי מערכות מידע מרכזיות. הראשונה היא הרשימה הכרונולוגית של כל השיגורים, המתפרסת על פני עמודים 1 עד 91. כל רשומה כוללת מספר רצף, תאריך, כינוי מבצעי (nickname), מספר פעולה (OP#), מתקן שיגור, סוג כלי הרכב (vehicle type), שם התוכנית, ומידע מצטבר על פי סוג מאיץ ופיקוד. המערכת השנייה, המתפרסת על פני עמודים 92 עד 99, היא טבלת מצב מתקני השיגור (Vandenberg Launcher Status and History), שהוכנה על ידי לשכת ה-STRAD/HO ועודכנה לאחרונה במרץ 1983.

ממדי הפעילות: 42 שנות שיגורים

הנתונים הכמותיים של המסמך חושפים את עוצמת הפעילות הצבאית והאזרחית מבסיס וונדנברג. בסך הכל תועדו 1,790 שיגורים בין דצמבר 1958 לינואר 2000. שיגור מספר 1 היה טיל Thor IRBM מהמתקן SLC-2E בתאריך 16 בדצמבר 1958, ושיגור מספר 1,790 היה טיל Minotaur מהמתקן SLF ב-26 בינואר 2000.

בין הסוגים העיקריים של כלי השיגור נמנים: Minuteman (גרסאות A, B, F ו-G), Titan (גרסאות I, II, IIIB, IIID ו-34D), Atlas (גרסאות D, E ו-F), Thor/Delta, Peacekeeper, Scout, Pegasus ו-Pegasus XL. הפיקודים המבצעיים כוללים את SAC (פיקוד האוויר האסטרטגי), AFSC (פיקוד מערכות חיל האוויר), AFSC/CRL, NASA, NAVY, ADC (פיקוד ההגנה האווירית), AFSPC (פיקוד חיל האוויר החללי, שהחליף את AFSC מ-1992), ACC (פיקוד הלחימה האווירית), AFMC (פיקוד מפקדת נשק חיל האוויר), OSC, MDA (מקדונל דאגלס/בואינג), LM (לוקהיד מרטין) ואחרים.

שלבי הפעילות ההיסטורית

ניתן לזהות ארבעה שלבים עיקריים בפעילות השיגור של וונדנברג:

השלב הראשון (1958-1964) מאופיין בפיתוח יכולות טילים בליסטיים בין-יבשתיים. השיגורים הראשונים של Atlas, Titan I ו-Minuteman A היו בעיקר ניסויי פיתוח, הדגמות ובדיקות מבצעיות. בתקופה זו הוקם ונהרס גם מתקן אחד (OSTF) עקב פיצוץ בסילו ב-3 בדצמבר 1960.

השלב השני (1964-1975) ראה פריחה של תוכניות חלל, כולל שיגורים רבים של לוויינים על גבי Thor/Agena, Atlas/Agena ו-Titan IIIB. בתקופה זו עלה מספר הסוכנויות המעורבות, והחלה שיתוף פעולה בין נאס"א לחיל האוויר. תוכניות SAFEGUARD לנשק אנטי-בליסטי (Minuteman B - SAFEGUARD) פעלו במקביל.

השלב השלישי (1975-1990) התאפיין בגיבוש ה-Peacekeeper (MX), יכולות מתקדמות של טיל Minuteman G, ובפיתוח לוויינים מסחריים. מ-1985 ואילך גברה שיתופיות עם חברות מסחריות כגון OSC (Orbital Sciences) ומקדונל דאגלס, שהשיקו כלי שיגור כגון Pegasus.

השלב הרביעי (1990-2000) הביא שינוי מהותי: פירוק ברית המועצות הפחית את הביקוש לשיגורי ניסוי גרעיני, בעוד שהשוק המסחרי לשיגור לוויינים פרח. בסוף שנות ה-90 נכנסו שחקנים חדשים כגון Boeing (שרכשה את מקדונל דאגלס ב-4 באוגוסט 1997), Lockheed Martin, ו-Iridium LLC. שיגורי ה-Iridium (מערכת ה-LEO של 66 לוויינים) בשנים 1997-1998 מהוים פרק נפרד בפני עצמם.

קישור לתופעות UAP: מדוע מסמך זה שוחרר

ההבנה של מדוע מסמך לוגיסטי-היסטורי זה שוחרר במסגרת שחרור UAP של משרד ההגנה אינה מיידית, אך היגיונה ברור לחוקרים. כל פעם שדווח על עצם מואר, כדור אש, או אובייקט בלתי מוסבר בשמי קליפורניה, אורגון, בריטיש קולומביה, הוואי, או האוקיינוס השקט, הצעד הראשון בכל חקירה רצינית הוא הצלבה עם לוח השיגורים של וונדנברג. אם ניתן להצמיד את הצפייה לשיגור Minuteman G במסגרת Glory Trip, Peacekeeper בניסוי FDE, או לוויין Iridium בתנועה, הצפייה מוסברת ונסגרת. אם לא, היא נשארת פתוחה.

בנוסף, מסמך זה חשף מידע שלא היה בדומיין הציבורי ברמה זו של פירוט: השמות הסודיים של מבצעי הניסוי (Glory Trip, Olympic Trials, Gin Baby, Old Fox, Giant Moon, Giant Fist), קודי הפעולה המספריים (OP#), ופירוט מתקני השיגור. מידע זה מאפשר לחוקרים עצמאיים ולאנליסטים לאמת דיווחי UAP מהארכיון.

ממצאים מרכזיים מרשימת מתקני השיגור

הטבלה של מצב מתקני השיגור (עמודים 92-99, Vandenberg Launcher Status and History, STRAD/HO, March 1983) מכילה נתונים משמעותיים לחקר UAP:

ב-16 בדצמבר 1958 בוצע השיגור הראשון בהיסטוריה של וונדנברג ממתקן SLC-2E, שגם היה השיגור הצבאי הראשון של ארצות הברית בחוף המערבי. מתקן SLC-1W בצע את "שיגור החלל הראשון בוונדנברג ואת הלוויין הראשון בן מסלול קוטבי בעולם."

ב-3 בדצמבר 1960 הושמד מתקן OSTF כאשר פיצוץ בסילו הרס אותו לחלוטין. אין עדות לשיגור אמיתי. מתקן זה נמחק מרשומות הנכסים המקרקעין.

קישורי תוכנית לנשק גרעיני

אחת התגליות הבולטות במסמך היא ריבוי קודי התוכנית הגרעינית. האנציקלופדיה הגלויה של שמות מבצעים כגון:

"GLORY TRIP" - שיגורי Minuteman B ו-G לבחינת מבצעיות (FOT/OT Phase I/II/FDE) "OLYMPIC TRIALS" - שיגורי Minuteman F לבחינת מדויקות "GIANT FIST", "GIANT MOON", "GIANT BLADE", "GIANT PATRIOT" - שיגורי Minuteman F "GIN BABY" - שיגורי Minuteman B למחקר ופיתוח "OLD FOX" - שיגורי Minuteman G ל-DASO (הדגמה ובדיקה)

כל אחד מהשמות הללו היה ב-1983 שמור. עצם פרסומם ב-2000 מהווה צעד בשקיפות. אך מה שלא פורסם הם תוצאות הניסויים: האם הטיל פגע ביעד? האם חרג ממסלול? האם זוהו עצמים בלתי מוסברים בסמוך לטיל בזמן הניסוי?

אנשים מרכזיים

מסמך זה אינו מציין שמות אנשים פרטיים בגוף הרשימה. עם זאת, הטבלה האחרונה (עמוד 100, INDEX) מציינת רשימת חלוקה (DISTRIBUTION) הכוללת קצינים ואנשי תעשייה שקיבלו את המסמך ב-1983:

Ralph Vernola - Boeing Co.
Bill Leary - Martin Marietta
Kenworthy - Martin Marietta/MX40X
Ed Kranz - TRW
Robt. Martin - Rockwell

אנשים אלה מייצגים את חברות התעשייה הביטחונית שפיתחו את מערכות הנשק בוונדנברג. שמותיהם מופיעים בהקשר של מסמך ה-STRAD/HO מ-1983, שנכלל כנספח לסיכום הכולל מ-2000.

מקומות

מקום	תפקיד
בסיס חיל האוויר וונדנברג (Vandenberg AFB), קליפורניה	מקום כל השיגורים המתועדים
נקודת ארגוויו (Point Arguello)	האתר המקורי של משרד הים האמריקני, הועבר לחיל האוויר ב-1 ביולי 1964
אוקיינוס השקט	אזור הנחיתה/נפילה של כל הטילים הבליסטיים
KMR - Kwajalein Missile Range	יעד הנחיתה של טילים רבים (לא מפורש אך מרומז)
SLC-2W, SLC-2E	המתקנים הוותיקים ביותר, פעלו 1958-2000
TP-01	רמפת ניסוי Peacekeeper, הופעלה מ-1982
SLF (Space Launch Facility)	מתקן שיגור מסחרי של ITT/California Commercial Spaceport

תקריות

תקרית	תאריך	מקום	עמודים
שיגור ראשון בוונדנברג	16 דצמבר 1958	SLC-2E	92
שיגור החלל הראשון בוונדנברג	28 פברואר 1959	SLC-1W	92
הלוויין הראשון בן מסלול קוטבי בעולם	28 פברואר 1959	SLC-1W	92
פיצוץ בסילו OSTF	3 דצמבר 1960	OSTF	93
שיגור Minuteman ראשון בוונדנברג	28 ספטמבר 1962	LF-00-04	95
שיגור Titan II ראשון בוונדנברג	16 פברואר 1963	395-C	94
שיגור Titan I מסילו שהיה בכוננות אסטרטגית	20 מאי 1969	395-B	94
שיגור Pegasus ראשון מוונדנברג	3 אפריל 1995	Air Lift	87
שיגורי Iridium (9 שיגורים, 1997-1998)	1997-1998	SLC-2W	88-89
שיגור Minotaur ראשון	26 ינואר 2000	SLF	91

ציטוטים בולטים

מתוך הערות שולי טבלת מתקני השיגור (עמוד 94):

"Last launch on 20 May 69 involved an ICBM that had been on strategic alert in this silo for a year." (השיגור האחרון ב-20 במאי 1969 כלל טיל בין-יבשתי שהיה בכוננות אסטרטגית בסילו זה במשך שנה.)

מתוך הערות שיגור 1748 (עמוד 89):

"About this time, the Air Force began using the term FDE (Force Development Evaluation) to replace the term OT Phase II used for Peacekeeper and Minuteman G (III) missions."

מתוך הערת שיגור 1777 (עמוד 91):

"The Athena rocket was formerly called LMLV (Lockheed Martin Launch Vehicle). The name was changed in September 1997."

מתוך הערת שיגור 1790 (עמוד 91):

"Minotaur was the nickname for 'Orbital Suborbital Program Space Launch Vehicle,' a hybrid booster consisting of Minuteman II and Pegasus stages." (Minotaur היה הכינוי ל"כלי רכב להשגת מסלול תת-מסלולי של התוכנית המסלולית", מאיץ היברידי המשלב שלבים של Minuteman II ו-Pegasus.)

הערות מחקר

הבנת מגבלות המסמך: מסמך זה מתעד שיגורים ידועים ומאושרים. הוא אינו מתייחס לפעילות חשאית שלא דווחה, לטילי מבחן שסטו ממסלולם ללא הודעה לציבור, לאירועי כשל, או לצפיות של UAP בסמוך לשיגורים. ניתוח UAP אמיתי יצטרך להצליב את הרשימה הזו עם דיווחי תצפית מאזורי החוף המערבי.

רלוונטיות ל-2026: הנחיות NDAA של קונגרס ארצות הברית ב-2022 ו-2023 מחייבות את AARO (All-domain Anomaly Resolution Office) לקחת בחשבון "false positives" של פעילות השגורים ידועה. מסמך זה הוא כלי עבודה לאפיון הסביבה ה-"רקע" (background environment) של פעילות כלי טיס ידועה, שכנגדה ניתן להעריך אנומליות.

שאלות פתוחות: האם אירעו צפיות של UAP בזמן שיגורי Glory Trip? האם פרוטוקולי הניסוי של Peacekeeper ו-Minuteman G כללו תיעוד של תופעות חריגות? האם הטיל שהיה בכוננות בסילו 395-B משנת 1968 עד 1969 - ושוגר ב-20 במאי 1969 - קשור לאירועי UAP שדווחו בו-זמנית?