FBI

סריאל 130: חקירת ה-FBI והצבא האמריקאי בנושא "דיסקים מעופפים" - קיץ 1947

1947126 עמודים
תיקי FBI - צלחיות מעופפות

סריאל 130: חקירת ה-FBI והצבא האמריקאי בנושא "דיסקים מעופפים" - קיץ 1947

קובץ: 65_hs1-834228961_62-hq-83894_serial_130.pdf סוכנות מקור: FBI (Record Group 65) - תיק 62-HQ-83894 סריאל 130 טווח תאריכים: מאי 1947 - ספטמבר 1947 מספר עמודים: 126 (כולם נקראו באמצעות OCR) עמודים בעלי משמעות גבוהה: 1, 14, 16-22, 34-36, 37-38, 39-40, 47-48, 64, 74-79, 80, 85-91, 95-103, 106-111, 118-119, 125-126


תקציר רשמי (מ-war.gov)

תיק החקירה של ה-FBI במספר 62-HQ-83894 כולל רשומות חקירה, עדויות ראייה ודיווחים ציבוריים על עצמים מעופפים בלתי מזוהים וצלחיות מעופפות, שתועדו בין יוני 1947 ליולי 1968. הרשומות כוללות תיאורי תקריות בעלות פרופיל גבוה, ראיות צילומיות מאתרים כגון אוק רידג' (Oak Ridge), טנסי, והצעות טכניות הנוגעות למערכות הנעה אפשריות. נושאים נוספים כוללים תוכניות כנסים, דיווחי חוקרים, וסיקור תקשורתי נרחב מהתקופה. תיק זה מתפרסם באופן חלקי בארכיון ה-FBI Vault עם השחרות נרחבות יותר וחלק מהעמודים חסרים. כאן נכלל תיק החקירה השלם עם מספר עמודים שזה עתה הוסרה סיווגם, ועם השחרות מינוריות בלבד.

תקציר

חבילת מסמכים ממקורות צבאיים ומודיעיניים מרובים, שנאספה בקיץ 1947 - החודשים הראשונים לאחר פרשת קנת' ארנולד ופרוץ גל הדיווחים על "צלחות מעופפות" ו"דיסקים מעופפים" בארצות הברית. הסריאל כולל 126 עמודים של עדויות, פרוטוקולי חקירה, דוחות מודיעין, גזירי עיתונות, מזכרים צבאיים ומסמכי ניתוח. הדיווחים מגיעים מאנשים בעלי אמינות גבוהה במיוחד: טייסי חברות תעופה אזרחיות, קצינים בצבא האמריקאי, מדענים ממעבדת המחקר של הצי, שוטרים וחוקרי CIC. הקובץ מייצג את אחד המאגרים המקיפים ביותר של עדויות ראשוניות מהתקופה הקריטית הראשונה של עידן ה-UFO.


מאמר מחקר

פתיחה

ב-24 ביוני 1947 פורסמה עדותו של קנת' ארנולד, עסקן ואיש עסקים ממדינת אידהו, על תשעה עצמים מוזרים שראה ממטוסו מעל רכס הקסקייד במדינת וושינגטון. העדות הזאת הציתה גל דיווחים מרחבי ארצות הברית שלא נראה כמותו. בתוך שבועות ספורים, צבאות הצבא, חיל האוויר, ה-FBI, אנשי מודיעין והצי האמריקאי היו מוצפים בדוחות ממוקומות שונים לחלוטין - מאלסקה ועד ניו פאונדלנד, מקולורדו ועד קליפורניה.

הסריאל 130 של תיק 62-HQ-83894 הוא חבילה ממולאת היטב המאגדת חלק ניכר מהמחקר הצבאי-מודיעיני שנעשה בחודשים יוני-ספטמבר 1947. לא מדובר בעדויות מוסמכות אחת, אלא בפסיפס של מקורות: מזכרים מהשטח, פרוטוקולי חקירה של עדים, גזירי עיתונות, מכתבי אזרחים לממשלה, ניתוחים מודיעיניים ומסרי קוד.

פרשת קנת' ארנולד - עיון מעמיק

פרקים 95 עד 103 של הסריאל כוללים מסמך יוצא דופן: "נתוני חיים" ועדות מפורטת של קנת' ארנולד עצמו, בכתב יד ובגרסה מאושרת. ארנולד מתאר את עצמו כנציג מכירות ציוד כיבוי אש, בעל תעודת טייס פרטי ויותר מאלף שעות טיסה. ב-24 ביוני 1947 טס לאורך הקסקייד לאחר שחיפש מטוס צבאי שאבד, כאשר בגובה כ-9,200 רגל הבחין בתשעה עצמים מעופפים.

ארנולד מתאר שראה "שרשרת של מטוסים מוזרים" המתקרבים להר ריינייר. העצמים טסו בצורת שרשרת אלכסונית, הזכירה לו אווזים בטיסה. הוא העריך את מהירותם ב-1,200 עד 1,700 קילומטר לשעה - מהירות שהייתה בלתי אפשרית לכל מטוס ידוע בתקופה. העצמים "הבהבו" אור בהיר, גמישים בתנועתם. הוא ניסה לצלם אותם אך הסרט לא תפס שום פרט לאחר פיתוחו במעבדה בסן פרנסיסקו. כאשר נחת ביאקימה, גם ידידים קרובים לא האמינו לו בתחילה.

מה שמייחד את עדות ארנולד כחלק מהסריאל הזה הוא ניתוח האמינות שצירפו קציני CIC: ארנולד מוכר כאיש קהילה ישר, ללא כוונה לפרסם, בעל ניסיון טיסה רב, ולפי דעתם "לא ייתכן שיבדה דיווח כזה ללא שראה בפועל משהו חריג".

טייסי חברות תעופה - עדויות ממקור ראשון

אחד הפרקים המדהימים ביותר בסריאל זה הוא ריכוז עדויות של טייסים מקצועיים בעלי אלפי שעות טיסה:

קפטן E.J. סמית ורלף סטיבנס - יונייטד איירליינס (4 ביולי 1947)

הקפטן סמית ז"ב-טייס שלו סטיבנס יצאו מבויסי, אידהו, ב-2012 שעות. שמונה דקות לאחר ההמראה ראה סטיבנס את הקבוצה הראשונה - חמישה עצמים שנעלמו לאחר דקות. כמה דקות אחר כך הופיעה קבוצה שניה הכוללת עצם גדול ושלושה עצמים קטנים. הם בוחנים אותם 12-15 דקות. שניהם מסכימים: "שטוחים בתחתית, עם חלק עליון מעט מחוספס". הם אפילו קראו לדיילת, שלא הייתה חלק מהשיחה על "דיסקים", ושאלו אותה מה היא רואה - וגם היא ראתה בדיוק את אותם עצמים.

סטיבנס מעיד "ניסיתי לעקוב אחריהם, ולאחר שנעלמו, הם נעלמו בבת אחת. לא מדובר בעננים."

קפטן אלפיאוס אואל - פאן אמריקן (4 באוגוסט 1947)

הדוח בעמוד 1 פותח את הסריאל: קפטן אואל, טייס קונסטלציה של פאן אמריקן עם 4,000 שעות פיקוד, טס מגנדר, ניו פאונדלנד לשדה לה גווארדיה בניו יורק. בשעה 1600, בין מסמנים תעופתיים של אוורט ובדפורד ליד בוסטון, גובה 8,000 רגל, ראה תחילה הנווט הלבן עצם כתום בוהק בצד ימין. אואל הסתכל לצד שמאל וראה עצם נוסף בזווית 45 מעלות, במרחק כקילומטר, בגובה כ-7,800 רגל. הוא הטה את המטוס כדי לראות טוב יותר. העצם היה גלוי כ-50 שניות.

תיאור אואל: "בגודל של גוף מטוס P-40, קהה בשני קצותיו, גלינדרי, בצבע כתום בוהק". הוא הדגיש שאין שום סימן של פיזור גז - לא כמו מנוע סילון ולא כמו רקטה. העצם טס בכיוון 200 מעלות מגנטי במהירות כ-160 מייל לשעה. עדות הקפטן הוגדרה כאמינה ביותר.

עדויות מניו פאונדלנד - אשכול מרשים

עמודים 16 עד 35 כוללים אוסף של דוחות מודיעין ועדויות מאנשי שדה הארמון בניו פאונדלנד:

10 ביולי 1947 - שדה הארמון: שלושה מכונאים של חברת תעופה (TWA ו-PAA) ראו דיסק עגול בגודל מטוס C-54 בגובה 10,000 רגל. הדיסק חצה ענן בצורה ישרה כאילו חתך אותו בסכין. השאיר עקבה כחול-שחור של כ-15 עד 20 מייל אחריו. אחד מהם (ראיידי) צילם בפילם קודכרום. קצין המודיעין שאל על הדמיון למטאור; הם השיבו שהנתיב היה ישר מדי וחד מדי.

בחקירה שנרשמה בצורת שאלות ותשובות, העד ווודרוף מתאר: "הוא חתך את הענן ישר, כחץ. לא מדובר במטאור - מטאור לא יתנהג כך."

11 ביולי 1947 - קודרוי, ניו פאונדלנד: שלושה עדים - ג'ון לגה (כ-40 שנה, מפקד לשעבר של 300 פועלים במכרה, חבר ב-Air Detection Corps), וויליאם אוונס, ואלברט סמס (ילד בן 12). לגה ראה עצם עגול בגודל ראש חבית, אדום-להבה עם זנב כקונוס. טס מהמערב לצד מזרח בגובה כ-6,000 רגל במהירות גבוהה מאוד. "מעולם לא ראיתי משהו כזה" - מסכם לגה.

9 ביולי 1947 - גרנד פולס, ניו פאונדלנד: קונסטבל אירי קירסי של המשטרה מדווח שראה ארבעה עצמים עגולים זוהרים בצבע פוספורסצנטי. הם עפו צמוד זה לזה בשורה, מזרחה, במהירות גבוהה. לאחר מכן הוא עצמו ראה "עצם אחד בגודל ראש חבית" הנראה כ"מדוזה ענקית מבריקה". הוא תיאר תנועת נדנוד קלה.

20 ביולי 1947 - ספינת הנוסעים "BURGEO": ארבעה אנשי עסקים (Maitland, Larkin, Douglas, Hamilton) ורב החובל Gullage ראו ממסיפון הספינה בין 4-5 הבזקים אדמדמים בהפרשים שווים - "כמו יבחוש אש אך גדול יותר". רב החובל ציין שראה אותם פעמים נוספות, כולל פעם שהעצם שינה כיוון בצורה פתאומית מספר פעמים.

מניטו ספרינגס, קולורדו - מאי 1947 (לפני ארנולד)

דוח בעמוד 80 חשוב מאוד: שלושה עובדי רכבת פייקס פיק (D.A. Houser, F.J. Smith, L.D. Jamison) דיווחו על עצם כסוף שראו בסביבות 19 במאי 1947 - שבועות לפני ארנולד! העצם ביצע תמרונים כגון עליה, ירידה, והיפוך כיוון כל כמה שניות, לפעמים נראה כאילו ריחף. בינוקולרים בעוצמה 4-6 לא הצליחו להביאו למיקוד. הגיחה מכיוון צפון-מזרח בגובה גבוה מהר מניטו (למעלה מ-1,000 רגל) ועלתה מערבה במהירות גבוהה.

עמק הנחש, אידהו - א.ק. יורי

בעמודים 42-45 מצויים דוח מודיעיני וגזיר עיתון מ"טיימס-ניוז" של טווין פולס, אידהו מ-15 באוגוסט 1947: A.C. יורי, מנהל חוות דגים, ובניו קית' ובילי ראו בשעה 13:00 ב-13 באוגוסט 1947 עצם המרחף בגובה של כ-75 רגל מרצפת מצוק נחל הנחש, במהירות מוערכת של 1,000 מייל לשעה. יורי קיבל תצפית מרחק כ-300 רגל.

תיאורו מדוייק: "כ-20 רגל אורך, 10 רגל גובה ורוחב. צבע שמיים כחול בהיר עם זוהר כתום-אדום מצד הגג. היה לו שליטה על הגלי אדמה מהחלוקים של תחתית המצוק. אני משוכנע שהוא מונחה ע"י מכשירים ומופעל על אנרגיה אטומית, כי כמעט ולא עשה רעש - רק שש-שש בעוברו."

ריצ'ארד ראנקין - טייס מנוסה מבייקרספילד

עמודים 39-41 מכילים עדות של ריצ'ארד ראנקין, אח של הטייס המפורסם "טקס" ראנקין, עם 7,000 שעות טיסה. ב-1 ביוני (לפי כתב ידו; בגזיר עיתון נכתב 23 ביוני) 1947 בבייקרספילד, קליפורניה, ראה תוך כדי שכיבה בחצר ביתו 10 עצמים עגולים שטסו בגיבוש "Y" בגובה כ-9,000 רגל בכיוון צפון. כ-2 שעות אחר כך חזרו 7 עצמים (לא 10) באותה צורה בכיוון דרום. בתחילה חשב שאלו מטוסי ניסוי של הצי מסוג XF5U-1 ("Flying Flapjack"). לאחר מכן גילה שרק מטוס אחד כזה נבנה ומעולם לא עזב קונטיקט.

ניתוח מודיעיני - מסמך ה-30 ביולי 1947 (עמוד 36)

אחד המסמכים המרתקים ביותר בסריאל נמצא בעמוד 36: ניתוח מודיעיני המסכם 18 מקרי תצפית נבחרים. הניתוח מגיע למסקנות יוצאות דופן:

  1. "המצב אינו כולו דמיוני. משהו באמת מעופף שם."
  2. היעדר חקירה - "חוסר הבולטות של פניות מלמעלה, בהשוואה לפניות מיידיות על אירועים קודמים, נותן משקל לאפשרות שזהו פרויקט מקומי שהנשיא ואחרים מודעים לו."
  3. תכונות פיזיות שנגזרו מהדיווחים:
    • עור מתכתי, לפחות חיצוני
    • עקבה בהירה, כחולה-חומה, דומה לפליטת מנוע רקטה נוזלי (ניתן לווסת - לא רקטה מוצקה)
    • צורה עגולה או אליפטית, שטוחה בתחתית ומעט כיפתית בחלק עליון
    • גודל בסדר גודל של C-54 או קונסטלציה
    • חלק מהדיווחים מתארים שני "כנפיות" בחלק האחורי
    • טסים ב-3 עד 9 בצורת ריבוי בגיבוש, במהירויות תמיד מעל 300 קשר
    • מנדנדים לרוחב ("תנועת נחש")

עדות ממעבדת המחקר של הצי - White Sands, 29 ביוני 1947

עמודים 106-107 כוללים ריאיון מהשטח: C.H. Zohn, עוזר מנהלי בסקציית הסונדות הרקטיות של NRL, היה בדרך מ-Las Cruces לאתר הניסויים V-2 בוויט סנדס. בשעה כ-13:15 ראה יחד עם J.R. Kauke, C.C. Rockwood ואשתו עצם הנע בכיוון צפוני. הוא תיאר: "אחיד בצורה, ללא בליטות כמו כנפי מטוס. נעלם לאחר כ-30 שניות." Kauke ראה מה שנראה כזנב קיטור. ד"ר H.E. Newell, ראש הסקציה הסודי, אישר את אמינות המצהירים.

בפגישה מעקב שבועיים לאחר מכן, Rockwood הוסיף: העצם היה כדורי או עגלגל, טס מהר הרבה יותר מהמכונית שנסעה ב-60 מייל לשעה, הנע אופקית ללא שינוי זווית.

עדויות נוספות בולטות

גיאורג' BURNISTON (קברניט, Air Corps) - Fairfield-Suisun: ראה עצם שהתגלגל מצד לצד, כאשר פעם אחת גג העצם החזיר השתקפות חזקה מהשמש, ואז בפעם הבאה לא היה גלוי כלל. הוא שמר עצמו ממחויבות לגבי הגודל אך קבע בבירור שלא הכיר את הצורה כאף מטוס מוכר.

לייטנט. McGinty (USN) - עמק גרנד קניון, 30 ביוני 1947: ב-09:40 טס בגובה 25,000 רגל מעל הגרנד קניון בP-80. ראה שני עצמים עגולים המגלשים ישר למטה במהירות בלתי ניתנת להבנה. אחד עקב אחרי האחר בהפרש של שניות. העריך קוטרם כ-8 רגל. חישב שהם פגעו בקרקע כ-25 מייל מדרום לשפת הגרנד קניון.

קנסטבל KEARSEY (מסר קוד, עמוד 118): מסר מסווג שנשלח ב-1423 ביולי 1947 מ-Fort Totten לוושינגטון מסכם: KEARSEY ראה ארבעה דיסקים בצורת ביצה/ראש חבית, פוספורסצנטיים, מעל Grand Falls, ניו פאונדלנד, ב-2330. הם טסו צמוד זה לזה בשורה לעבר מזרח. גובה מוערך 30,000 רגל. נעלמו תוך שניות.

דוח Weather Bureau, Richmond, VA (עמוד 126): Minczewski, צופה בלוני-פיבל (פיבל = balloon טכנאי), ראה דרך תיאודוליט "דיסק מתכתי" שלוש פעמים בשישה חודשים, ו-Miss Baron ראתה אותו פעם אחת. ב-אפריל 1947 (לפני ארנולד) מ-15,000 רגל, הדיסק נע ממזרח למערב, מתכתי כמו כרום, אליפטי, שטוח בתחתית ועם כיפה עגולה בחלק עליון. "גדול יותר מהבלון בתצפית ומבהיק כסרף."

האירוע הבריטי, ינואר 1947 (עמוד 73): מסר מסווג של RAF מ-8 באוגוסט 1947: ב-2230 ב-16 ינואר 1947, מוסקיטו בריטי בטיסת לילה הופנה לעצם בלתי מזוהה בגובה 22,000 רגל. המרדף החל מעל הים הצפוני כ-50 מייל מהחוף ההולנדי וסיים ב-2300 מעל נורפוק. שתי תצפיות קצרות על רדאר AI בוצעו, שנעלמו. הבריטים ציינו שהעצם הפגין "תמרוני התחמקות מבוקרים ויעילים". לא נמצא הסבר.

הניסיון להסביר - עורך דין נלסון מאוקלהומה סיטי

עמודים 54-62 מכילים ניסיון מעניין מ"הצד השני": עורך הדין Dan Nelson פרסם "פתרון" לתעלומת הצלחות המעופפות, לפיו מדובר בהשתקפויות של אור על זכוכיות חלון אוורור ברכב נוסע. הוא ערך ניסויים בנהיגה ואכן ייצר תופעות דומות. עם זאת, ה-FBI ראיין אותו ב-30 ביולי 1947 וסיים בכך שתיאוריו לא יכולים להסביר את עדויות הטייסים הצבאיים והאזרחיים. ה-CIC סימן שהוא "לא דיבר עם אף אחד שראה צלחת מעופפת בפועל."

מקרה הדנפורת', אילינוי (עמוד 125)

אחד הממצאים המרתקים והמסתוריים ביותר בכלל הסריאל: שריף מרל ת' וילמות' מוואטסיקה, אילינוי שלח חבילה לידי ה-FBI. חקלאי ממשק דנפורת' מצא מכשיר לא מזוהה שנפל באמצע שדה שלו. סביבו: אזור שרוף קוטר כ-1.5 רגל, שרף עשבים גבוהים של כ-2 רגל לאפר דק. המכשיר עצמו מורכב מגוף גבס אובלי, מיקרופון כוח של "Nathaniel Baldwin Inc." (פטנטים מ-1910 ו-1916), קבל מסנן, ושתי גלילות בקליט עם סלילי נחושת. "קצין הרדיו שלנו קובע שזהו ציוד ישן מאוד." המסמך מציין ש-Mrs. Whedon, שהוצג לה החפץ, "אמרה שיודעת מה זה אך לא תוכל לגלות לזימר של ה-FBI."

ניתוח: הדמות הכוללת

הסריאל 130 מציג תמונה עשירה ומורכבת:

ריבוי מקומות גיאוגרפי: העדויות מגיעות מאלסקה (Elmendorf), ניו פאונדלנד, קולורדו, קליפורניה, אידהו, אריזונה, ניו מקסיקו, וירג'יניה ואנגליה. לא מדובר בתופעה מקומית.

אמינות עדים: רובם המכריע של העדים הם: טייסים מקצועיים בעלי אלפי שעות, קצינים צבאיים, מדענים ממעבדת מחקר של הצי, שוטרים, ואנשי תעשיית התעופה. חלקם נשאו אחריות על עשרות חיים.

עקביות בלתי רגילה: עד כמה שהדיווחים מגיעים ממקורות נפרדים לחלוטין, יש עקביות מפתיעה: צורה עגולה/אליפטית, שטוחה בתחתית, עם חלק עליון קצת מוגבה; מהירות גבוהה מאוד; נעה בשקט; ממהרת שהופכת לבלתי גלויה.

שאלת הזהות: גם הניתוח הצבאי שבעמוד 36 מסרב להסיק מסקנה חד-משמעית על מקורם. אולם הוא קובע שני קטבים אפשריים: פרויקט ממשלתי מסווג אמריקאי (שהנשיא מודע לו), או טכנולוגיה זרה.


אנשים מרכזיים

  • קנת' ארנולד - עסקן מבויסי, אידהו; ראה 9 עצמים מעל הקסקייד ב-24 ביוני 1947; יזם גל הדיווחים
  • קפטן E.J. סמית' - טייס ראשי, יונייטד איירליינס; ראה קבוצות עצמים מעל אידהו ב-4 ביולי 1947
  • רלף סטיבנס - טייס שני, יונייטד איירליינס; אישר ראיית אותם עצמים
  • קפטן אלפיאוס אואל - טייס פאן אמריקן; ראה עצם כתום גלינדרי ב-4 באוגוסט 1947
  • ריצ'ארד ראנקין - טייס עם 7,000 שעות; ראה 10 עצמים עגולים בבייקרספילד ב-1 ביוני 1947
  • A.C. יורי - מנהל חוות דגים; ראה עצם מאוד קרוב בנחל הנחש, אידהו
  • קונסטבל אירי KEARSEY - שוטר ניו פאונדלנד; ראה 4 דיסקים מעל גרנד פולס
  • C.H. Zohn - מדען NRL; ראה עצם ב-White Sands, ניו מקסיקו, ב-29 ביוני 1947
  • סרן', I.L. לינגסטון - עם ~250 שעות טיסה; ראה דיסקים מעל בירמינגהאם, אלבמה, ב-6 ביולי 1947
  • דיוויד ג'ונסון - עורך תעופה, Idaho Statesman; ראה עצם בטיסת חיפוש ב-8 ביולי 1947
  • דן נלסון - עורך דין, הציע "פתרון" לתופעה כהשתקפויות

מקומות

  • הר ריינייר, וושינגטון - ראיית ארנולד המקורית (24 ביוני 1947)
  • בויסי, אידהו - עדות סמית'/סטיבנס (4 ביולי 1947)
  • שדה הארמון, ניו פאונדלנד - עדויות מכונאים (10 ביולי 1947)
  • גרנד פולס, ניו פאונדלנד - ראיית KEARSEY (9 ביולי 1947)
  • קודרוי, ניו פאונדלנד - עדות לגה, אוונס וסמס (10 ביולי 1947)
  • ספינת BURGEO, לחוף ניו פאונדלנד - (20 ביולי 1947)
  • White Sands, ניו מקסיקו - עדות NRL (29 ביוני 1947)
  • גרנד קניון, אריזונה - עדות McGinty (30 ביוני 1947)
  • בייקרספילד, קליפורניה - עדות ראנקין (1 ביוני 1947)
  • מניטו ספרינגס, קולורדו - עדות עובדי רכבת פייקס פיק (כ-19 במאי 1947)
  • עמק נחל הנחש, אידהו - עדות יורי (13 באוגוסט 1947)
  • אוקלהומה סיטי, אוקלהומה - ראיית Byron Savage (מאי 1947)
  • ים הצפוני/נורפוק, אנגליה - מרדף RAF (16 ינואר 1947)
  • ארלינגטון, וירג'יניה - ראיית לייטנט קולונל קוב (כ-7 ביולי 1947)
  • דנפורת', אילינוי - מציאת מכשיר בלתי מזוהה

תקריות

תקרית תאריך מקום עמודים
ראיית עובדי רכבת פייקס פיק כ-19 מאי 1947 מניטו ספרינגס, CO 80
ראיית ראנקין - 10 עצמים 1 ביוני 1947 בייקרספילד, CA 39-41
ראיית DeRose 22 ביוני 1947 גרינפילד, MA 83
ראיית ארנולד - 9 עצמים 24 ביוני 1947 הר ריינייר, WA 95-103
ראיית McGinty - שני עצמים אנכיים 30 ביוני 1947 גרנד קניון, AZ 48
ראיית Zohn וחברים - NRL 29 ביוני 1947 White Sands, NM 106-107
ראיית סמית'/סטיבנס - UAL 4 ביולי 1947 אידהו/אורגון 108-111
ראיית Savage - "פרוסי לבן" מאי 1947 אוקלהומה סיטי, OK 81-82
ראיית קונסטבל KEARSEY 9 ביולי 1947 גרנד פולס, NF 34-35, 118
מכונאים בשדה הארמון - עקבה כחולה 10 ביולי 1947 שדה הארמון, NF 16-19, 23-30
ראיית לגה, אוונס, סמס 10-11 ביולי 1947 קודרוי, NF 19-20, 30-33
ראיית לינגסטון - בירמינגהאם 6 ביולי 1947 בירמינגהאם, AL 14
ראיית Moorman - P-51 מעל הר Baldy 12 ביולי 1947 הר Baldy, CA 116
ראיית דיוויד ג'ונסון 8 ביולי 1947 ליד בויסי, ID 85-91
ראיית אנשי BURGEO 20 ביולי 1947 חוף ניו פאונדלנד 21-22
מרדף RAF - 22,000 רגל 16 ינואר 1947 ים הצפוני/נורפוק 73
ראיית אואל - פאן אמריקן 4 באוגוסט 1947 ליד בוסטון 1-4
ראיית יורי - נחל הנחש 13 באוגוסט 1947 אידהו 42-45
מציאת מכשיר לא מזוהה 1947 דנפורת', IL 125

ציטוטים בולטים

מניתוח מודיעיני (עמוד 36, 30 ביולי 1947):

"מצב ה'צלחות המעופפות' אינו כולו דמיוני, ואינו 'ראיית יותר מדי' בתופעה טבעית. משהו באמת מעופף שם."

מניתוח מודיעיני (עמוד 36):

"היעדר חקירות מלמעלה, בהשוואה לחקירות מיידיות ודחופות שהגיעו מלמעלה על אירועים קודמים, נותן יותר מהמשקל הרגיל לאפשרות שזהו פרויקט מקומי שהנשיא ואחרים מודעים לו."

A.C. יורי על ראיית הדיסק (עמוד 45):

"אני משוכנע שהוא מונחה ע"י מכשירים ומופעל על אנרגיה אטומית, כי כמעט ולא עשה רעש - רק שש-שש בעוברו."

קפטן אואל על הדיסק הכתום (עמוד 1):

"הייתה לו צורה מוגדרת, ולא היה שום רמז לפיזור גז כפי שהיה אם הצבע הכתום היה גז פליטה של רקטה או מטוס סילון."

ב' סייווג', מהנדס שדה של RCA (עמוד 82):

"העצם בוודאי לא היה מטאור, ולדעתי הוא חייב להיות בנוי ומופעל באופן רדיקלי, כנראה אטומי."

ראיית Woodruff בניו פאונדלנד (עמוד 24):

"זה לא מטאור. הוא חתך את הענן ישר כחץ. מטאור לא מתנהג כך."

שריפה בדנפורת', אילינוי (עמוד 125) - על המכשיר שנמצא:

"Mrs. Whedon אמרה שיודעת מה זה, אך לא יכולה לגלות לזימר של ה-FBI."

Ralph Stevens, טייס שני UAL (עמוד 110):

"אני לא יכול להישבע שהם לא היו עננים, אבל אני חושב שזה בלתי אפשרי. לו היו עננים, הם לא היו מופיעים ונעלמים כה פתאומית, והיינו מתקרבים אליהם."


מאמר זה נכתב על בסיס קריאה מלאה של כל 126 עמודי הסריאל, שחולצו מה-PDF באמצעות OCR (Tesseract) בשל הגנת העתקה שהוטלה על הקובץ. חלק מהעמודים (במיוחד 6-7, 10-13, 70-72, 88-90, 92-94, 98-105, 112-115, 122-124) הכילו תוכן שהיה קשה לקריאה בשל מצב פיזי ירוד של המסמכים המקוריים.