מברק דיפלומטי DOS-UAP-D2: טייסי טג'יק אייר מדווחים על UAP מעל קזחסטן, ינואר 1994

קובץ: dos-uap-d2-cable-2-kazakhstan-january-1994.pdf סוכנות מקור: U.S. Department of State (מחלקת המדינה האמריקנית) מוצא המברק: AMEMBASSY DUSHANBE (שגרירות ארה"ב, דושנבה, טג'יקיסטן) יעד: SECSTATE WASHDC (מזכיר המדינה, וושינגטון די.סי.) MRN (מספר זיהוי מברק): 94 DUSHANBE 259 תאריך/DTG: 31 בינואר 1994 / 310000Z Jan 94 סיווג: UNCLASSIFIED (ללא סיווג, שוחרר במלואו) E.O. 12356: N/A TAGS: TSPA, EAIR, KZ, TI, TAJIK AIR, (RHODES, ED) נושא: TAJIK AIR PILOTS REPORT UNIDENTIFIED FLYING OBJECT שחרור: Released in Full, John Powers, Acting-Director, US Department of State, 25 בפברואר 2026 תאריך אירוע: 27 בינואר 1994 מספר עמודים: 3

תקציר רשמי (מ-war.gov)

המסמך הוא מברק דיפלומטי של מחלקת המדינה האמריקנית, נשלח משגרירות ארה"ב בדושנבה, טג'יקיסטן, אל מזכיר המדינה בוושינגטון די.סי. ב-31 בינואר 1994. ב-27 בינואר 1994, טייס טג'יקי ושלושה אזרחים אמריקאים נתקלו ב-UAP בעת טיסה במטוס 747 בגובה 41,000 רגל מעל קזחסטן. העצם היה אור בהיר בעוצמה אדירה והתקרב מעל האופק ממזרח במהירות גבוהה ובגובה רב יותר משלהם. צולמו מספר תמונות של הכלי המבצע סיבובי 90 מעלות, חולץ ותמרוני סיבוב במהירויות גבוהות. העצם דווח כדומה לכדור בטיסה. הערכה חזותית של שובלי העיבוי הייתה 100,000 רגל, גובה גבוה מדי לשובלי עיבוי ממטוסים רגילים.

תקציר

מברק דיפלומטי לא מסווג ממחלקת המדינה האמריקנית, שנשלח משגרירות ארה"ב בעיר דושנבה (Dushanbe), בירת טג'יקיסטן, ביום 31 בינואר 1994. נמען עיקרי: מזכיר המדינה בוושינגטון די.סי. עותקי מידע נשלחו לשגרירויות מוסקבה, טשקנט (אוזבקיסטן), אשגבט (טורקמניסטן), אלמטי (קזחסטן), בייג'ינג (סין) וביישקק (קירגיזסטן), כמו גם ל-CIA ול-DIA. נושא המברק: דיווח של טייסי חברת Tajik Air על תצפית UFO.

על פי המברק, ב-27 בינואר 1994 נתקלו אד ראודס (Ed Rhodes), הטייס הראשי האמריקני של Tajik Air, ושני עמיתיו האמריקאים, בעצם אווירי לא מזוהה בעת טיסה במטוס Boeing 747SP בגובה 41,000 רגל (FL410) מעל קזחסטן, בקואורדינטות LAT 45 NORTH, LONG 55 EAST. העצם תואר תחילה כאור בהיר בעוצמה אדירה שהתקרב מעבר לאופק המזרחי במהירות עצומה ובגובה רב משל מטוסם. הצוות צפה בעצם במשך כארבעים דקות בעודו מבצע תמרונים בצורת מעגלים, חולץ (corkscrews) ופניות של 90 מעלות במהירויות מסחררות ובעומסי G גבוהים. הקפטן ראודס צילם מספר תמונות במצלמת כיס מסוג Olympus.

לאחר כ-45 דקות, עם זריחת השמש, המטוס עבר מתחת לשובלי העיבוי שהותיר העצם, בעוד ה-747SP נע במהירות של מעל 500 קשר. ראודס העריך את גובה השובלים בכ-100,000 רגל, וציין כי בגובה זה האוויר יבש ודליל מכדי שמטוסים רגילים יוכלו ליצור שובלי עיבוי כלשהם. מסלול השובלים שיקף את תנועת העצם: מעגלים, חולץ וכן הלאה. ראודס וצוותו, שטסו במשך שנים במטוסי נוסעים של Pan Am וצפו באלפי "כוכבים נופלים" ופסולת חלל, היו נחרצים שאין מדובר במטאור. דעתם המקצועית, מבוססת על מהירות העצם ויכולת תמרונו, הייתה כי העצם הוא חוץ-ארצי ונשלט בידי תבונה. השגריר אסקודרו (Escudero) חתם על המברק עם הערה זהירה: "אין לנו דעה ואנו מדווחים את האמור לעיל לפי ערכו".

מאמר מחקר

פתיחה: 1994, קזחסטן הפוסט-סובייטית

ינואר 1994 הוא רגע קריטי בהיסטוריה הגיאופוליטית של מרכז אסיה. ברית המועצות התפרקה רשמית ב-26 בדצמבר 1991, פחות משלוש שנים קודם לכן. הרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה — קזחסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן וקירגיזסטן — היו מדינות עצמאיות חדשות, אך עדיין שזורות בתשתית, בכוח אדם ובמערכות הביטחון של מוסקבה. ארה"ב פתחה שגרירויות בכל הבירות החדשות במהלך 1992-1993, וניסתה לבסס נוכחות ומידע באזור שלא הכירה.

טג'יקיסטן עצמה הייתה במצב של מלחמת אזרחים שהחלה ב-1992 ונמשכה עד 1997. שגרירות ארה"ב בדושנבה פעלה בתנאים קשים. דושנבה התלויה במידה רבה בכוחות רוסיים ובמיוחד בדיוויזיית הרגלים המוטסת ה-201 הרוסית שהתמקמה במדינה. במקביל, חברת התעופה הלאומית הצעירה Tajik Air, שהוקמה ב-1992 לאחר פירוק Aeroflot Soviet, גייסה טייסים אמריקאים מנוסים — ובהם אד ראודס וחבריו ממערכת Pan American World Airways שקרסה ב-1991 — כדי להפעיל מטוסי Boeing 747SP במסלולים בין-יבשתיים. ראודס לא היה רק טייס: הוא היה ה-Chief Pilot של חברת התעופה הלאומית של מדינה ריבונית חדשה.

הקואורדינטות LAT 45N, LONG 55E מציבות את המטוס מעל מערב-מרכז קזחסטן, באזור הצפוני של אוסטיורט (Ustyurt) — מדבר רחב ידיים החוצה את הגבול בין קזחסטן לאוזבקיסטן ולמערב — לא רחוק מים אראל המתכווץ. זהו אזור דליל אוכלוסין במיוחד, בקרבת מתקני בדיקות ושיגור סובייטיים היסטוריים: קוסמודרום באיקונור (Baikonur) נמצא ממש דרומית מזרחית למיקום זה, ומגרש הניסויים סארי-שגאן (Sary Shagan) ממוקם דרומית-מזרחית. אזור זה אכן היה מרכז עיקרי של פעילות ניסויים אסטרטגית סובייטית במלחמה הקרה: שיגורי טילים, נשק נגד-לוויינים, מערכות לייזר ABM ואמצעי לחימה אנטי-בליסטיים.

מסלול הטיסה והרכב

המטוס היה Boeing 747SP — דגם "Special Performance" של ה-747, מטוס מקוצר וארוך-טווח שתוכנן לטיסות אולטרה-ארוכות. זהו פרט חשוב: ה-747SP יכול לטוס בגובה 41,000 רגל ובמשך מעל 12 שעות ברציפות, ולכן היה הבחירה הטבעית של Tajik Air כדי לחבר את דושנבה הסגורה ליעדים מרוחקים. גובה הטיסה 41,000 רגל (FL410) הוא הגבול העליון של מרחב התעופה האזרחית המסחרית.

הצוות מנה לפחות שלושה טייסים: ראודס וכן "שני עמיתיו הטייסים האמריקאים" (HIS TWO AMERICAN PILOT COLLEAGUES). הערה חשובה: התקציר הרשמי שמופיע ב-war.gov מציין "טייס טג'יקי אחד ושלושה אזרחים אמריקאים", אך לפי טקסט המברק עצמו כל שלושת הטייסים הם אמריקאים — ראודס הוא ה-Chief Pilot של Tajik Air אך אזרח אמריקאי. ייתכן שיש סתירה קלה בין התקציר הרשמי למסמך עצמו, או שטייס טג'יקי נוסף היה בתא הטייס בנוסף לשלושת האמריקאים. המברק עצמו אינו מציין במפורש נוכחות של טייס טג'יקי.

הטיסה התרחשה בלילה — "AS IT WAS DARK WHEN THE OBJECT WAS OBSERVED" — כך שלא היה ניתן לזהות את צורת העצם, רק את האור שהוא פלט. כ-45 דקות לאחר תחילת התצפית "השמש זרחה" — מה שמציב את האירוע בשעות לפנות בוקר, סביב 5-7 בבוקר שעון מקומי בקזחסטן (UTC+5 לערך).

התצפית והתמרונים האנומליים

המברק מתאר בפירוט יוצא דופן את התנהגות העצם. בואו נבחן כל מאפיין בנפרד:

1. הופעה ראשונית: "אור בהיר בעוצמה אדירה" שהתקרב "מעבר לאופק ממזרח במהירות עצומה ובגובה גבוה משלהם". כיוון שהעצם הופיע מעבר לאופק המזרחי, ובגובה הגבוה מ-41,000 רגל, ניתן להעריך גסות שהוא היה במרחק מאות קילומטרים בעת התצפית הראשונית.

2. תמרונים: "תמרון במעגלים, חולץ (corkscrews), וביצוע פניות של 90 מעלות במהירויות גבוהות ובעומסי G גבוהים מאוד". פניות של 90 מעלות בגובה רב, ככל הנראה מעל 41,000 רגל, ובמהירות גבוהה, הן בלתי אפשריות לכל מטוס מאויש המוכר ב-1994. עומסי G של פניית 90 מעלות חדה במהירות סופרסונית עולים בקלות על 100G — כפול עשר מהמותר לטייס מאומן. גם רחפן (drone) של אותה תקופה לא היה מסוגל לתמרון כזה.

3. "Bow Wave": הצוות תיאר את האור כבעל "גל חרטום" (bow wave) ש"דומה לתצלום מהיר של כדור בטיסה, שבו עצם קטן מאוד פולט גל הולך וגדל של חום/אור בעקבותיו". זהו תיאור פיזיקלי מדויק להפליא של אונת הלם (shock cone) שמייצר עצם הנע בכמה מאך. אונת ההלם הזו אכן יוצרת "גל" של גז דחוס וחם מאחורי העצם, מה שמסביר מדוע ראודס השתמש בדימוי של תצלום סטרובוסקופי של כדור.

4. השובלים בגובה 100,000 רגל: זוהי הנקודה המדעית החשובה ביותר במברק. ראודס אבחן את גובה שובלי העיבוי באמצעות שיטות אסטרונומיות-ויזואליות בסיסיות (זווית מהמטוס, ידיעת מיקום השמש, מיקום העננים) והעריך אותם בכ-100,000 רגל — כ-30,500 מטרים, שהם רוב הסטרטוספרה.

האנומליה המכריעה: שובלי עיבוי בגובה 100,000 רגל

זהו הליבה הפיזיקלית של הדיווח, ולכן יש להתעמק בה.

שובלי עיבוי (contrails — condensation trails) הם עננים מלאכותיים הנוצרים מאדי המים הנפלטים ממנועי מטוסים, שמתעבים לטיפות מים זעירות או גבישי קרח באוויר הקר והרטוב יחסית של הטרופוספרה העליונה והטרופופאוזה (כ-30,000 עד 45,000 רגל). מעל גובה 50,000 רגל, האוויר הופך כל כך יבש ודליל שאדי המים אינם מספיקים ליצירת שובל גלוי לעין, גם אם המנוע פולט אותם.

הגובה 100,000 רגל — שווה ערך ל-30 ק"מ — נמצא עמוק בסטרטוספרה התיכונה. שום מטוס מסחרי או צבאי מאויש לא הגיע לגובה זה במצב טיסה רגיל ב-1994. נתונים השוואתיים:

Concorde: תקרת שירות 60,000 רגל
U-2 (מטוס ריגול אמריקני): תקרת שירות מבצעית כ-70,000 רגל
MiG-25 Foxbat: שיא ארעי 123,524 רגל ב-1977 (אלכסנדר פדוטוב), אך זהו "zoom climb" של מספר שניות בלבד, לא טיסה אופקית
SR-71 Blackbird: תקרת שירות מבצעית כ-85,000 רגל. ב-1976 קבע שיא טיסה אופקית של 85,069 רגל, וקפטן רוברט הלט (Robert Helt) קבע באותה שנה שיא טיסה רציפה לגובה של 85,068 רגל
MiG-31 Foxhound: תקרת שירות מבצעית כ-67,600 רגל
בלון מחקר על-קולי או רחפן (drone) של 1994: מסוגלים לעלות מעל 100,000 רגל אך לא מסוגלים לתמרן ב-90 מעלות במהירות גבוהה

מעבר לבעיית הגובה, האוויר ב-100,000 רגל דליל כל כך (לחץ של כ-1% מלחץ פני הים) שיצירת שובל עיבוי דורשת פליטת אדי מים בכמות עצומה — אחרת כל אדי המים מתפזרים מבלי להתעבות. שום מטוס נשימה אטמוספרי קונבנציונלי לא מסוגל ליצור שובל בגובה זה. גם רכב שיגור רקטיבי (טיל) שעובר דרך הסטרטוספרה יוצר שובל קצר בלבד.

ראודס וצוותו, כטייסים מסחריים ותיקים, היו מודעים לעובדה הזו בדיוק — ולכן ההערה שלהם במברק: "the propulsion mechanisms of ordinary aircraft which might be able to reach that height" אינם מסוגלים ליצור שובלים בגובה כזה. הם הכירו את הגבולות הפיזיקליים של תעופה.

התמונות

ראודס דיווח כי צילם "מספר תמונות במצלמת כיס מסוג Olympus", והבטיח לשלוח עותקים לשגרירות ולדסק טג'יקיסטן (לאורי טיילור) במחלקת המדינה, "אם הן תיצאנה". מצלמת אולימפוס במונחי 1994 הייתה ככל הנראה מצלמת קומפקט עם פילם 35 מ"מ, אופטימליות נמוכה מאוד לצילום אובייקטים זוהרים בלילה במהירות גבוהה. חשיפה ארוכה דרך זכוכית התא הקדמי של 747SP, בלילה, בגובה 41,000 רגל, סביר שתפיק תמונות מטושטשות או ריקות.

לא ידוע מהמברק אם התמונות אכן הגיעו לשגרירות או למחלקת המדינה. שחרור המסמך הנוכחי, עשרות שנים מאוחר יותר, אינו כולל את התמונות הללו. אם הן קיימות בארכיון של מחלקת המדינה, ייתכן שהן עדיין לא שוחררו, או שלא צלחו את חוסר הרגישות של הפילם.

ניתוח: מה היה העצם?

ארבע השערות עיקריות עומדות לבחינה:

א. מטאור או פסולת חלל: השגרירות עצמה הציעה זאת ללא הצלחה. ראודס וצוותו, על סמך אלפי תצפיות "כוכבים נופלים" משנות הניסיון שלהם בפאן-אם, דחו את ההשערה בנחרצות. מטאור אינו מתמרן בחולץ או פונה ב-90 מעלות. מטאור גם אינו מותיר שובלי עיבוי שמשקפים את תנועתו לאורך זמן ממושך.

ב. ניסוי סובייטי/רוסי: הקואורדינטות LAT 45N, LONG 55E ממוקמות באזור הניסויים האסטרטגי לשעבר של ברית המועצות. רוסיה היורשת ירשה את כל המתקנים. ב-1994, רוסיה הייתה במצב כלכלי קשה, אך תוכניות ניסוי בגדר ה-MiG-31 Firefox (תוכנית הירוט הגבוהה במיוחד) ותוכניות אנטי-לוויינים סובייטיות לא מוכרות אכן פעלו. עם זאת — אף תוכנית רוסית או סובייטית לא ייצרה כלי מתועד שיכול לטוס ב-100,000 רגל ולתמרן ב-90 מעלות.

ג. תוכנית "שחורה" אמריקנית: ב-1994 שמועות על מטוסי "Aurora" — מטוס ריגול היפרסוני סודי שאמור היה להחליף את ה-SR-71 — היו בשיאן. עם זאת, אין כל ראיה להפעלת Aurora מעל קזחסטן ב-1994 (זה היה מסכן את היחסים הדיפלומטיים החדשים עם רוסיה), והמאפיינים האווירודינמיים של תוכניות אמריקאיות שחורות אינם תואמים לתמרוני 90 מעלות בגובה 100,000 רגל.

ד. UAP/חוץ-ארצי: השערת ראודס וצוותו עצמם. שילוב המאפיינים — גובה של 100,000 רגל, פניות של 90 מעלות, חולץ (corkscrew), אור בעוצמה אדירה עם "גל חרטום", שובלי עיבוי בגובה לא אפשרי, משך תצפית של 40 דקות עם תיאום בין מספר טייסים מקצועיים — תואם לתבנית מודרנית של "אנומליה אווירית" שלא ניתן להסביר באמצעות טכנולוגיה אנושית ידועה.

משמעות

הדיווח DOS-UAP-D2 נדיר בכמה מובנים:

טווח עדים: שלושה טייסים מסחריים מנוסים, אזרחי ארה"ב, בעלי שעות טיסה רבות בפאן-אם — קבוצת מקור אמינה ביותר מבחינת ניסיון אווירי.
תיעוד חזותי: קיים תיעוד צילומי, גם אם איכותו לא ידועה ומיקומו עכשווי לא ידוע.
אפיון מדעי: הצוות לא רק תיאר תופעה אלא גם נימק מדוע אינה מסבירה תופעות טבעיות — ידע מקצועי על אווירודינמיקה ועל גובה ייצור שובלים.
משך זמן: האירוע נמשך כ-40 דקות של תצפית פעילה ועוד 45 דקות של מעקב אחר השובלים. זהו אירוע ארוך באופן יוצא דופן.
מיקום אסטרטגי: קזחסטן, ב-1994, על גבול חלל אווירי שהיה עד שנים אחדות לפני סגור היטב לטיסות מערביות. שגרירויות ארה"ב באזור היו צעירות וצמאות למידע. דיווח כזה היה משמעותי לקהילת המודיעין האמריקנית גם כתופעה אנומלית וגם כפוטנציאל לאיתור פעילות צבאית רוסית.
תיוג TAGS: המברק תויג TSPA (חלל), EAIR (תעופה), KZ (קזחסטן), TI (טג'יקיסטן). שילוב התיוג TSPA (Space Affairs) רמז כי המברק נשלח גם לזרוע OES/S — המשרד למדע, אוקיינוסים ועניינים בינלאומיים-סביבתיים, חטיבת השטחים החללים — סוכנות שמטפלת בעניינים מדעיים-חלליים, ולא רק לזרועות אזוריות.
חתום על ידי השגריר/DCM: אסקודרו (Escudero), שעמד בראש השגרירות בדושנבה ב-1994. חתימת ראש המשלחת על מברק UFO היא פעולה לא טריוויאלית — היא מחייבת את שמו של הדיפלומט הבכיר ביותר במקום במידע. ההערה הזהירה שלו ("אין לנו דעה ואנו מדווחים את האמור לעיל לפי ערכו") היא נוסח דיפלומטי קלאסי שמאפשר העברת מידע בלי התחייבות לאמינותו.

הקשר רחב יותר: 1994 והתעוררות מודעות UAP

1994 קדם בעשורים לעידן ה-AARO ולעדויות הקונגרס הציבוריות. באותה תקופה, דיווחי UAP פנימיים זרמו דרך ערוצים דיפלומטיים, צבאיים ומודיעיניים בלי תיאום ציבורי. המברק DOS-UAP-D2 הוא דוגמה למקרה כזה: דיווח אמין, מתועד, ארוך, חתום על ידי בעלי תפקידים בכירים, שנשמר ב"ארכיון הארכיון" עד לשחרורו במסגרת יוזמת השקיפות של מחלקת המדינה ב-2026.

המברק נשלח לשמונה שגרירויות אזוריות, ל-CIA וגם ל-DIA. תפוצה רחבה כזו מצביעה על כך שהמברק לא נשמר כמקור אקזוטי בלבד אלא הופץ כמידע מודיעיני אזורי בעל ערך. עם זאת, אין רישום של תגובת השגרירויות הללו או של צעדי המעקב שננקטו על ידי CIA או DIA. זהו פער מחקרי שדורש בקשות FOIA נוספות.

אנשים מרכזיים

אד ראודס (Ed Rhodes / Captain Rhodes) — טייס ראשי של Tajik Air, אזרח אמריקני (AMCIT), טייס Pan Am לשעבר. עד מרכזי באירוע, צילם תמונות, אבחן את גובה השובלים, וביטא את הדעה כי העצם חוץ-ארצי ובשליטה תבונית.
שני טייסים אמריקאים נוספים — שמותיהם לא צוינו במברק. שותפים לראודס בתצפית ובהערכה.
לאורי טיילור (Lowry Taylor) — דסק טג'יקיסטן במחלקת המדינה, וושינגטון. הנמען המיועד לתמונות התעודה.
אסקודרו (Escudero) — חתום על המברק. ראש המשלחת או ה-DCM (Deputy Chief of Mission) של שגרירות ארה"ב בדושנבה ב-1994. אחראי לשליחת המברק כלפי מעלה במחלקת המדינה.
ג'ון פאוארס (John Powers) — מנהל בפועל (Acting-Director), מחלקת המדינה. אישר שחרור מלא של המסמך ב-25 בפברואר 2026.

מקומות

קזחסטן (Kazakhstan) — מיקום האירוע, LAT 45N LONG 55E, מערב-מרכז המדינה. אזור אוסטיורט המדברי, סמוך לים אראל ולגבול אוזבקיסטן.
טג'יקיסטן (Tajikistan) — מקור מסלול הטיסה ובסיס שגרירות ארה"ב.
דושנבה (Dushanbe) — בירת טג'יקיסטן, מקום שגרירות ארה"ב ושליחת המברק.
מוסקבה (Moscow) — שגרירות ארה"ב, נמען עותק מידע.
טשקנט (Tashkent) — בירת אוזבקיסטן, נמען עותק מידע.
אשגבט (Ashgabat) — בירת טורקמניסטן, נמען עותק מידע.
אלמטי (Almaty) — בירת קזחסטן ב-1994, נמען עותק מידע.
בייג'ינג (Beijing) — בירת סין, נמען עותק מידע.
ביישקק (Bishkek) — בירת קירגיזסטן, נמען עותק מידע.
וושינגטון די.סי. (Washington D.C.) — נמען ראשי, מחלקת המדינה, וכן CIA ו-DIA.

תקריות

תקרית	תאריך	מקום	עמודים
תצפית UFO ראשונית: אור בהיר בעוצמה אדירה מתקרב מעבר לאופק המזרחי	27 בינואר 1994, לפנות בוקר	LAT 45N LONG 55E, מעל קזחסטן, FL410	עמ' 1-2
תצפית פעילה: מעגלים, חולץ, פניות 90 מעלות, עומסי G גבוהים	27 בינואר 1994, כ-40 דקות	מעל קזחסטן	עמ' 2
צילום תמונות במצלמת Olympus על ידי ראודס	27 בינואר 1994	תוך כדי טיסה	עמ' 2
העצם נע במסלול אופקי במהירות גבוהה ונעלם מעבר לאופק	27 בינואר 1994	מעל קזחסטן	עמ' 2
מעבר מתחת לשובלי העיבוי בגובה משוער 100,000 רגל	27 בינואר 1994, 45 דקות לאחר התצפית הראשונית, עם זריחת השמש	מעל קזחסטן, מטוס במהירות 500 קשר	עמ' 2
דיווח רשמי לשגרירות ארה"ב בדושנבה	29 בינואר 1994	דושנבה, טג'יקיסטן	עמ' 1
שליחת המברק למחלקת המדינה ולתפוצה רחבה	31 בינואר 1994, 0258Z	משגרירות דושנבה לוושינגטון, מוסקבה, טשקנט, אשגבט, אלמטי, בייג'ינג, ביישקק, CIA, DIA	עמ' 1
שחרור מלא של המסמך לציבור	25 בפברואר 2026	מחלקת המדינה, וושינגטון די.סי.	עמ' 1

ציטוטים בולטים

"TAJIK AIR CHIEF PILOT, AMCIT ED RHODES, AND HIS TWO AMERICAN PILOT COLLEAGUES REPORTED JANUARY 29 THAT, ON JANUARY 27, THEY HAD ENCOUNTERED A UFO WHILE FLYING AT 41,000 FEET IN THEIR BOEING 747SP AT LAT 45 NORTH AND LONG 55 EAST, OVER KAZAKHSTAN."

"הטייס הראשי של Tajik Air, האזרח האמריקני אד ראודס, ושני עמיתיו הטייסים האמריקאים, דיווחו ב-29 בינואר כי ב-27 בינואר נתקלו ב-UFO בעת טיסה ב-Boeing 747SP בגובה 41,000 רגל, בקואורדינטות LAT 45 צפון ו-LONG 55 מזרח, מעל קזחסטן." (פסקה 1)

"THEY WATCHED THE OBJECT FOR SOME FORTY MINUTES AS IT MANEUVERED IN CIRCLES, CORKSCREWS AND MADE 90-DEGREE TURNS AT RAPID RATES OF SPEED AND UNDER VERY HIGH G'S."

"הם צפו בעצם במשך כארבעים דקות בעודו מתמרן במעגלים, חולץ, ועושה פניות של 90 מעלות במהירויות מהירות ובעומסי G גבוהים מאוד." (פסקה 1)

"THEY DESCRIBED THE LIGHT IT EMITTED AS HAVING A 'BOW WAVE' AND AS RESEMBLING A HIGH-SPEED PHOTO OF A BULLET IN FLIGHT, IN WHICH A VERY SMALL OBJECT GIVES OFF A MUCH LARGER TRAILING WAVE OF HEAT/LIGHT."

"הם תיארו את האור שפלט כבעל ׳גל חרטום׳ ודומה לתצלום מהיר של כדור בטיסה, שבו עצם קטן מאוד פולט גל הולך וגדל של חום ואור." (פסקה 2)

"RHODES ESTIMATED THE ALTITUDE OF THE CONTRAILS AT APPROXIMATELY 100,000 FEET, NOTING THAT THERE IS TOO LITTLE AIR/MOISTURE AT THAT EXTREME ALTITUDE TO ENABLE THE CREATION OF CONTRAILS BY THE PROPULSION MECHANISMS OF ORDINARY AIRCRAFT WHICH MIGHT BE ABLE TO REACH THAT HEIGHT."

"ראודס העריך את גובה השובלים בכ-100,000 רגל, וציין כי אין מספיק אוויר ולחות בגובה הקיצוני הזה כדי לאפשר יצירת שובלי עיבוי על ידי מנגנוני ההנעה של מטוסים רגילים שעשויים להגיע לגובה זה." (פסקה 2)

"ON THE BASIS OF ITS SPEED AND MANEUVERABILITY, RHODES EXPRESSED THE OPINION, WHICH HIS CREW SEEMED TO SUPPORT, THAT THE OBJECT WAS EXTRATERRESTRIAL AND UNDER INTELLIGENT CONTROL."

"על סמך מהירותו ויכולת תמרונו, ראודס הביע את הדעה, שצוותו נראה תמך בה, שהעצם הוא חוץ-ארצי ובשליטה תבונית." (פסקה 3)

"COMMENT: WE HAVE NO OPINION AND REPORT THE ABOVE FOR WHAT IT MAY BE WORTH."

"הערה: אין לנו דעה ואנו מדווחים את האמור לעיל לפי ערכו." (פסקה 4, חתום אסקודרו)