ניתוח תקריות עצמים מעופפים בארה"ב: הטיוטה המקורית של מחקר המודיעין 203, דצמבר 1948

קובץ: DOW-UAP-D093_Analysis-of-Flying-Object-Incidents-in-the-US_1948.pdf סוכנות מקור: חיל האוויר האמריקאי, מנהלת המודיעין, במשותף עם משרד המודיעין הימי (ONI) סוג מסמך: מחקר מודיעין (מחקר מנהלת המודיעין האווירי מס' 203; DI/USAF-ONI) תאריך: 10 בדצמבר 1948 (עותק מס' 3; רשומת ניתוב עד דצמבר 1951) סיווג: TOP SECRET (הוסר סיווג ב-1985; נספחים מסומנים SECRET ו-CONFIDENTIAL) מספר עמודים: 67 (כולם נקראו) VIRIN: 260710-D-D0360-1078 שחרור PURSUE: 4

תקציר

זהו עותק מס' 3 של אחד ממסמכי היסוד בתולדות חקר העב"מים הרשמי: "ניתוח תקריות עצמים מעופפים בארצות הברית", מחקר מנהלת המודיעין האווירי מס' 203, שהוכן במשותף בידי מנהלת המודיעין של מטה חיל האוויר האמריקאי ומשרד המודיעין הימי (ONI), וסווג ברמה הגבוהה ביותר, TOP SECRET. המסמך נושא את התאריך 10 בדצמבר 1948, ועל פי הערת AARO המצורפת לשחרור, זוהי גרסת טיוטה מוקדמת יותר של המסמך DOW-UAP-D094 - כלומר, המהדורה המוקדמת ביותר הידועה של מחקר מכונן שגרסתו המאוחרת (אפריל 1949) מתוארת בארכיון זה במאמר נפרד.

המחקר נכתב פחות משנה וחצי לאחר גל "הצלחות המעופפות" של קיץ 1947, מסכם כ-210 תקריות מדווחות, ומגיע לשורה תחתונה זהירה אך מרחיקת לכת: אכן נצפה עצם כלשהו, זיהויו אינו בר-ביצוע על סמך המידע הזמין, ושני מקורות "סבירים" נותרים על השולחן - פיתוח אמריקאי מקומי או טכנולוגיה זרה. אם זרה, קובע המחקר, ההנחה ההגיונית היחידה היא ברית המועצות, ובמקרה כזה העצמים הם "איום" המצדיק מאמצי זיהוי ויירוט פעילים.

לתיק ערך מוסף מובחן משל עצמו: פתק ניתוב בכתב יד מ-6 בדצמבר 1951 מתעד כי "כל העותקים העודפים של מסמך זה הורו להשמידם", ושעותק זה נשמר "למטרות רישום בלבד". התיק כולל את הניתוח והמסקנות, נספח על "טקטיקות" סובייטיות משוערות, מפת תפוצת התצפיות נכון ל-1 באוגוסט 1948, דוחות תקריות נבחרים, וסקירה מאוירת של מטוסי "כנף מעופפת" גרמניים, בריטיים ואמריקאיים.

מאמר מחקר

הטיוטה שקדמה למהדורה: בין D093 ל-D094

התיק נפתח בכריכה כהה ובתווית אדומה שעליה: "AIR INTELLIGENCE DIVISION STUDY (DI/USAF-ONI), ANALYSIS OF FLYING OBJECT INCIDENTS IN THE UNITED STATES, STUDY NO. 203, 10 DECEMBER 1948". דף השער הפנימי חוזר על הכותרת ומפרט את רשימת ההפצה: מדור דרישות המודיעין האווירי (עותקים 1 ו-3), ענף ההערכות האוויריות (4), משרד המודיעין הימי (2), ומנהלת המודיעין האווירי (5). זהו עותק מס' 3, שהוסר סיווגו ב-1985 (סמכות AF INA Memo מ-5 במרץ 1985).

בין דפי הפתיחה משובץ פתק ניתוב (טופס DD 95) מ-6 בדצמבר 1951, ובו הערה בכתב יד: "כל העותקים העודפים של מסמך זה הורו להשמידם. זה נשמר למטרות רישום בלבד. אין להפיצו ללא אישור AFOIN-A. הפניה 2-7341". ההערה היא שממקמת את התיק ביחס ל-D094: הפער בין שתי הגרסאות הוא בניסוח, במספרים ובתאריכים שבתוך דוחות התקריות, אך המבנה, הטיעון והמסקנות זהים במהותם. עצם העובדה שהמטה הדפיס מהדורה שלמה מחדש של מחקר ברמת הסיווג הגבוהה ביותר מעידה שהמסמך נותר במחזור פעיל אל תוך 1949, בעוד Project Sign פינה את מקומו ל-Project Grudge.

"נראה שנצפה עצם כלשהו": התקציר והמסקנות

פרק התקציר ממסגר את הבעיה במונחים צבאיים ישירים: לבחון את "דפוס הטקטיקות" של הצלחות המעופפות ולגבש מסקנות באשר לאפשרות קיומן. הטיעון המרכזי להתייחסות רצינית לתצפיות הוא איכות הצופים: אנשי מזג אוויר מיומנים של לשכת מזג האוויר האמריקאית, קציני חיל אוויר מוסמכים, טייסים אזרחיים מנוסים וטכנאים המשויכים לפרויקטי מחקר ולחברות תעופה מסחריות.

המקרה שהמחקר מתייחס אליו כאבן היסוד הוא גם המפוכח ביותר: בריצ'מונד, וירג'יניה, באפריל 1947 - חודשים לפני שהעיתונות האמריקאית טבעה את המונח "צלחת מעופפת" - עקבו שני מטאורולוגים של לשכת מזג האוויר אחר דיסקות מתכתיות מוזרות דרך תיאודוליט בארבע הזדמנויות נפרדות, כאשר בלון מזג האוויר והעצם הבלתי מזוהה נראים בו-זמנית במכשיר. מאחר שהתצפיות קדמו לפרסום, שולל המחקר השפעה תקשורתית ומסיק על בסיס מקרה זה כי הדיסקות אינן בלונים.

התיאורים נחלקים לשלוש תצורות - דיסקה, סיגר גס וכדור אש - אך המחקר מציין שהיחס בין השלוש כמעט קבוע בכל אזורי התצפית, מה שמרמז על סוג עצם יחיד הנצפה מזוויות שונות. הממצא הביניים המפורסם מנוסח בזהירות: "לפיכך, נראה שנצפה עצם כלשהו; אולם זיהויו של אותו עצם אינו בר-ביצוע בנקל על סמך המידע שדווח על כל תקרית". שתי אפשרויות "סבירות" נותרות: התקנים מקומיים (בלוני מזג אוויר, רקטות, מטוסי כנף מעופפת ניסיוניים, או תופעות שמימיות) או התקנים זרים, שאז "הגיוני ביותר" לראות בהם סובייטיים. המסקנה המעשית חדה: על כל הגורמים לסייע לאשש או לשלול מקור מקומי, שכן אחרת "העצמים הם איום ומצדיקים מאמצי זיהוי ויירוט פעילים יותר".

ההשערה הסובייטית והטקטיקות המשוערות

נספח "A" מפתח את התרחיש הזר. הוא נשען על היעד המוצהר של התוכנית החומש-שנתית הרביעית הסובייטית (1946-1950), לעקוף את המדע המערבי ולעלות עליו, ומעריך שהדרך היחידה ליעד זה היא "קיצור דרך מדעי" באמצעות מומחיות גרמנית שנתפסה. המחקר מציין כי ד"ר גינתר בוק (Guenther Bock), שעמד בראש כל פיתוח הכנף המעופפת בגרמניה, משרת מאז 1945 במכוני התעופה הסובייטיים TSAGI ו-TSIAM, וכי דיווחים בהערכה נמוכה תיארו צי מתוכנן של 1,800 מטוסי כנף מעופפת מדגם הורטן, ואף גדוד מטוסי קרב-לילה סילוניים "הורטן XIII" בבסיס קוזמיכה סמוך לאירקוטסק, המגן על מפעל אנרגיה אטומית.

מכאן נגזרות ארבע "סיבות או טקטיקות" אפשריות לטיסות סובייטיות מעל ארה"ב: ביטול ביטחון אמריקה בפצצת האטום ככלי הנשק המכריע (בעקבות גל העצמים המוזרים מעל סקנדינביה ב-1946); סיור צילומי - המחקר מדגיש שהתצפיות התרכזו סמוך לאוק רידג', לאס קרוסס ולאזור מפעלי הנפורד, אתרי פרויקט גרעיני שלא היו נגישים לאוספי המודיעין הסובייטים; בחינת ההגנות האוויריות האמריקאיות לקראת "התקפה חד-כיוונית כוללת" משוערת של מפציצים אסטרטגיים; וטיסות היכרות מעל שטח ארה"ב, שאותן מדרג המחקר עצמו כפחות סבירות. לצד כל אלה מודה הנספח במפורש שכל הניתוח "זמני", ושלא ניתן עדיין לבסס מסקנות נחרצות על קיום או מקור. פרק המסקנה של הנספח מסכם: "המסקנה שנצפה עצם מעופף מסוג כלשהו מעל ארה"ב נראית מבוססת. אין ידוע בשלב זה אם תצפיות אלה הן זיהויים שגויים של התקנים מקומיים, תופעות טבע, או מטוסים בלתי שגרתיים זרים".

נספח B: מפת התצפיות, ונספח C: דוחות נבחרים

נספח "B" הוא מפת "התצפיות המדווחות של עצמים מעופפים נכון ל-1 באוגוסט 1948" (בסיווג CONFIDENTIAL), עם מקרא המבחין בין "דיסקות", "סיגר גס", "כדור אש", "חרוט אש" ו"תצורה בלתי מוגדרת". התצפיות הצפופות ביותר מסומנות לאורך מדינות החוף האטלנטי והפסיפי ובמדינות המרכז אוהיו וקנטקי.

נספח "C" הוא הליבה הראייתית: דוחות תקריות נבחרים, "שכן צופיהם, בשל הרקע והניסיון הטכני שלהם, אינם נראים מושפעים מסנסציה חסרת בסיס". הרשימה נפתחת בתקרית ריצ'מונד (דיסקה מתכתית "בצורת אליפסה עם תחתית שטוחה וחלק עליון עגול", שנעקבה 15 שניות ב-15,000 רגל, ונראתה מתחת לבלון וגדולה ממנו בהרבה); ממשיכה בביירון ב' סאבאג' (Byron B. Savage), מהנדס שדה של RCA, שדיווח על דיסקה מעל אוקלהומה סיטי במאי 1947; ובחמישה או שישה עצמים עגולים לבנים במערך צמוד סמוך לאגם מיד, נבדה, ב-28 ביוני 1947 במהירות מוערכת של 285 מייל לשעה. סדרת הדוחות הנבחרים תואמת את זו שפורטה במלואה במאמר על המהדורה המאוחרת (DOW-UAP-D094), וכוללת בין השאר את מרדף ה-F-51 של סגן ג'ורג' פ' גורמן (George F. Gorman) מעל פארגו, את תצלומי ויליאם רודס (William Rhoads) מפיניקס, ואת דיווחו של קנת ארנולד (Kenneth Arnold).

נספח D: מצעד הכנף המעופפת

נספח "D" סוקר, בתצלומים ובנתוני ביצועים, את מטוסי הכנף המעופפת שיכלו להיחשב בטעות ל"צלחות": פרויקטים גרמניים (ובהם ההורטן 229, שהמחקר מכתיר כ"הדמיון הקרוב ביותר" לתצורת הדיסקה המשוערת, וה-Gotha P60A), סדרת ה-Armstrong Whitworth AW 52 הבריטית, ובצד האמריקאי את הנורתרופ B-35 וה-YB-49, את ה-Chance-Vought XF5U-1 ("הפנקייק המעופף") של הצי, ואף מטוס אזרחי נשכח מסאות' בנד, אינדיאנה - החד-מוטני חסר-הזנב מסוג Arup משנות ה-30. הנספח נחתם בהסתייגות: אין בו כדי להסביר את התופעה באופן מכריע, אך אין להתעלם מהאפשרות שמטוסים בלתי שגרתיים מסבירים חלק מדיווחי הדיסקות.

משמעות

מחקר מס' 203 הוא ההערכה המודיעינית המשותפת המקיפה הראשונה (חיל אוויר וחיל ים) של תופעת העב"מים, והוא מעלה על הכתב, ברמת הסיווג הגבוהה ביותר, שלושה ממצאים שירדפו את התחום במשך עשורים: העצמים אמיתיים במובן זה שנצפה משהו; אי אפשר לזהותם מן הנתונים; ואי-הוודאות עצמה היא בעיית ביטחון לאומי. הטיוטה מ-10 בדצמבר 1948 שלפנינו היא הגרסה המוקדמת ביותר הידועה של המסמך, וקיומה לצד המהדורה המאוחרת (אפריל 1949, DOW-UAP-D094) מאפשר לראשונה לעקוב אחר מחזור החיים של המסמך עצמו, מן הטיוטה המקורית ועד ההוראה, בסוף 1951, להשמיד את כל עותקיו העודפים. עבור אוסף זה זהו מסמך עוגן: נקודת הייחוס שאליה חוזרת כמעט כל הערכה מאוחרת יותר.

אנשים מרכזיים

מקומות

תקריות

ציטוטים בולטים

"Therefore, it appears that some object has been seen; however, the identification of that object cannot be readily accomplished on the basis of information reported on each incident." (לפיכך, נראה שנצפה עצם כלשהו; אולם זיהויו של אותו עצם אינו בר-ביצוע בנקל על סמך המידע שדווח על כל תקרית.) -- עמוד 2

"Since the Air Force is responsible for control of the air in the defense of the U.S., it is imperative that all other agencies cooperate in confirming or denying the possibility that these objects have a domestic origin. Otherwise, if it is firmly indicated that there is no domestic explanation, the objects are a threat and warrant more active efforts of identification and interception." (מאחר שחיל האוויר אחראי לשליטה באוויר בהגנת ארה"ב, הכרחי שכל הגורמים האחרים ישתפו פעולה באישוש או בשלילת האפשרות שלעצמים אלה מקור מקומי. אחרת, אם יצוין באופן מוצק שאין הסבר מקומי, העצמים הם איום ומצדיקים מאמצי זיהוי ויירוט פעילים יותר.) -- עמוד 4

"It must be accepted that some type of flying objects have been observed, although their identification and origin are not discernable. In the interest of national defense it would be unwise to overlook the possibility that some of these objects may be of foreign origin." (יש לקבל כי נצפו עצמים מעופפים מסוג כלשהו, אף שזיהויים ומקורם אינם ניתנים להבחנה. למען ההגנה הלאומית יהיה זה בלתי נבון להתעלם מהאפשרות שחלק מעצמים אלה עשויים להיות ממקור זר.) -- עמוד 4

"All extra copies of this document were ordered to be destroyed. This being kept for record purposes only. Not to be disseminated without permission of AFOIN-A." (כל העותקים העודפים של מסמך זה הורו להשמידם. זה נשמר למטרות רישום בלבד. אין להפיצו ללא אישור AFOIN-A.) -- פתק ניתוב, 6 בדצמבר 1951