DOW-UAP-D154: תמליל התדריך של סרן אדוארד ג'. רופלט ממרץ 1952 - 800 מקרים, 20 האחוזים הבלתי מוסברים ואורות לובוק

קובץ: DOW-UAP-D154_Transcript-of-a-Presentation-by-Captain-Edward-J-Ruppelt-1952.pdf סוכנות מקור: חיל האוויר האמריקאי (ההקלטה); התמליל הוכן ושוחרר בידי משרד תת-שר המלחמה למודיעין ולביטחון סוג מסמך: תמליל של הקלטת שמע: תדריך ואחריו שאלות מהקהל תאריך: מרץ 1952 (לפי השחרור; ההקלטה עצמה אינה נוקבת בתאריך, ונתוני השחרור מציינים 26 במרץ 1952) סיווג: אין סימון סיווג על התמליל, הנפתח במשפט "This medium has been declassified in compliance with applicable executive orders, statutes, and regulations." שוחרר ב-2026 מספר עמודים: 19 VIRIN: 260918-D-D0360-1145 שחרור PURSUE: 6

תקציר

זה איננו דוח אלא הקלטה: תמליל, שהוכן לקראת השחרור של 2026, של סרט הקלטה שבו קצין חיל האוויר מתדרך אולם מלא מאזינים על חקירה של עצמים שהוא מסרב לכנות אחרת מאשר "these things" (הדברים האלה). הדובר הראשי, שהשחרור מזהה כאדוארד ג'. רופלט, אינו מציג את עצמו בשמו בהקלטה. הוא מתאר את עצמו כ"מהנדס הפרויקט הקבוע" שמונה כאשר חיל האוויר החליט "about last October" (בערך באוקטובר האחרון) לפתוח את התיק מחדש, ועמית פונה אליו פעמיים בתואר "Lieutenant Ruppelt" (סגן רופלט). אותה הקלטה שוחררה גם כקובץ השמע DOW-UAP-PR160 (DVIDS 1023407).

ההרצאה נעה מן הדיווחים הראשונים של 1947, דרך הארגון מחדש, ועד לתוכניות הפרויקט. נתוני הליבה נאמרים במפורש: כ-800 מקרים בתיקים, רק כ-2% מתיחות, וכ-20% שהם "very good reports offered by very reliable people" (דיווחים טובים מאוד שנמסרו בידי אנשים אמינים מאוד) ואינם ניתנים להסבר. בדרך מתאר רופלט מפות תצפיות ותרשימי עוגה, את אורות לובוק ותצלומיהם, את כדורי האש הירוקים של ניו מקסיקו ושורה של מקרי מכ"ם, ולבסוף את המכשירים שבאמצעותם קיווה להשיג סוף סוף נתונים מוצקים.

השליש האחרון הוא מושב שאלות, ובו משתתף לפחות דובר נוסף אחד מחיל האוויר. הוא גלוי לב במידה יוצאת דופן בכל הנוגע לעיתונות, לסיווג ולכתבה במגזין Life שהפרויקט סייע לעצב.

מאמר מחקר

סרט הקלטה, לוח גיר וקהל ללא שם

התמליל נפתח בבדיקות הקלטה ("Now is the time for all good men to come to the aid of their country") ובמישהו הבודק את המיקרופון תוך שהוא פונה "toward the blackboard" (אל הלוח), ורק אז מצטרף לדבריו של רופלט באמצע משפט. אין בו תוויות דוברים: תשובות והערות מופרדות כנקודות תבליט, וקטעים אחדים מסומנים "(inaudible)" (לא נשמע).

התמליל אינו נוקב בשם הקהל, הגוף המארח או העיר. נתוני השחרור ממקמים את האירוע בבוסטון, מסצ'וסטס, ב-26 במרץ 1952, אך דבר בטקסט אינו מאשר זאת. מה שהטקסט כן מראה הוא קהל גדול מהצפוי: "I didn't realize we were going to have such a large audience here" (לא ידעתי שיהיה לנו כאן קהל גדול כל כך), אומר רופלט, שואל אם "any of you in the back room" (מישהו מכם בחלק האחורי של החדר) רואה את התצלום שבידו, ובסוף מציע "to discuss any aspect of this whole thing with you folks" (לדון איתכם בכל היבט של העניין כולו). השאלות טכניות: האם תצלומי לובוק הראו "two sets of lights in some cases rather than a smear" (שתי קבוצות אורות במקרים מסוימים, ולא מריחה), וגם "What sort of performance data do you get out of these radar returns?" (אילו נתוני ביצועים אתם מפיקים מהחזרי המכ"ם האלה?). רופלט מניח שמאזיניו אולי מכירים את ד"ר קפלן "from the, uh, University of California" (מאוניברסיטת קליפורניה), ואחד המאזינים מזכיר "my own case" (המקרה שלי), ככל הנראה תצפית שלא ידע למי לדווח עליה.

דובר שני מחיל האוויר, המסכם ועונה על כמה שאלות, מדבר על "Lieutenant Ruppelt". בתשובה מאוחרת נאמר ש-"Colonel Kirkland referred to this newspaper clipping service" (קולונל קירקלנד הזכיר את שירות גזירי העיתונות הזה), כך שקולונל קירקלנד היה ככל הנראה בין המציגים, אף שאף קטע אינו מיוחס לו במפורש. כותרת השחרור מכנה את רופלט סרן (Captain), הדרגה שבה הוא מוכר בדרך כלל; ההקלטה עצמה אומרת "Lieutenant". התיארוך הפנימי מתאים לתחילת 1952: הפתיחה מחדש "באוקטובר האחרון", תצפיות לובוק מסוף הקיץ הקודם, וכתבה ב-Life שצפויה "a week from this coming Friday" (בעוד שבוע מיום שישי הקרוב).

מקנת ארנולד ועד 800 מקרים

רופלט פותח בהיסטוריה. הדיווחים הראשונים הגיעו מ-"a Kenneth Arnold in June of 1947 out in Idaho" (קנת ארנולד אחד, ביוני 1947, שם באיידהו), והעיתונות והרדיו החדירו לעניין "a little bit of mass hysteria" (מעט היסטריה המונית). באוגוסט 1949 פרסם חיל האוויר "supposedly a final report" (דוח שאמור היה להיות סופי), בסיוע ד"ר J. A. Hynek, אסטרונום מאוניברסיטת אוהיו סטייט, ד"ר G. Valley מהמועצה המדעית המייעצת (Scientific Advisory Board), "a Dr. Fitz of the Aeromedical" (ד"ר פיץ מהרפואה האווירית), תאגיד RAND, שירות מזג האוויר של חיל האוויר, תחנת השדה בקיימברידג' ושירות מזג האוויר של משרד המסחר, שבחנו "about 300 reports" (כ-300 דיווחים). ההסברים בדוח היו היסטריה המונית שנבעה מ-"war nerves" (עצבי מלחמה), "psychopathological people" (אנשים פסיכופתולוגיים), מתיחות, וזיהוי שגוי של עצמים רגילים.

מכל אלה, לדבריו, נותר רק הזיהוי השגוי: "Going back, we have approximately 800 cases now on record, and only about 2% of those are actual hoaxes." (במבט לאחור, יש לנו כעת כ-800 מקרים מתועדים, ורק כ-2% מהם מתיחות של ממש.) פרשנות שגויה "could possibly account for all of them. However, it's a little bit doubtful." (אולי יכולה להסביר את כולם. אולם זה מעט מפוקפק.) הפרויקט בוטל כפרויקט מיוחד ב-1949 וטופל כחומר מודיעין שגרתי, עד ש"המרכז" (the center) החליט שיש די חומר "to reopen this case" (כדי לפתוח את התיק מחדש), מינה מהנדס פרויקט קבוע, ותייק מחדש והצליב כל מקרה ומקרה.

מפות, לוחות שנה ותרשימי עוגה

חלק גדול מהתדריך מתאר שקופיות שהקהל לא יכול היה לראות. במפה, הריכוז סביב דייטון וקולומבוס שבאוהיו נפסל בשל המודעות המקומית ובשל טיסות הניסוי סביב רייט פילד. הריכוזים שנותרו הם סביב נמלים (סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, אזור החוף של ניו יורק, ניו אורלינס), לוס אלמוס ואלבקרקי, וייט סנדס, ומחנה הוד שבטקסס, שם התפרצות של אורות מוזרים כשנתיים קודם לכן לא הוסברה מעולם. "But the ones around Oak Ridge and the ones around Albuquerque may possibly mean something, we don't know." (אבל אלה שסביב אוק רידג' ואלה שסביב אלבקרקי אולי אומרים משהו, איננו יודעים.) רופלט אינו מתאר את המקומות הללו כאתרים גרעיניים או כמעבדות לאומיות; הניסוח הזה בא מתקציר השחרור של 2026.

לפי שנים, הדיווחים החלו בצפון מערב ארצות הברית ב-1947, נטו לחוף המזרחי ב-1948, ואז התפזרו על פני כל המדינה: "There was no, no pattern" (לא היה שום דפוס). ובכל זאת הגיעו לשיא כמעט בכל יוני ויולי, עם שיאים קטנים יותר בדצמבר ובינואר: "enough of a pattern that it plants a seed of doubt in your mind" (דפוס מספיק כדי לזרוע זרע של ספק בלבך). בשנים 1949 עד 1951 הגיעו רוב הדיווחים מאנשי צבא וממעט טייסי חברות תעופה.

פילוח הצורות מדויק. מבני אורות הם "only 6/10 of 1% of all 800 reports" (רק 0.6% מכל 800 הדיווחים); 1% הם בלונים שמקורם לא אותר; כ-2.5% דומים למטוסים, ולכן הרעיון של מטוס סובייטי מתקדם "almost" (כמעט) נפסל; צורות "סיגר" הוא מייחס לרושם שאור בוהק צורב בעין. העצמים דמויי הדיסקה או הכדור "are always silent" (תמיד שקטים), ו-"we have no knowledge of any type of power plant that would be completely silent" (איננו מכירים שום סוג של מערכת הנעה שתהיה שקטה לחלוטין). טייסי חברות התעופה הם המקורות המוערכים ביותר והקשים ביותר להשגה: אחד מהם אמר לו שלא היה מדווח אפילו על "a V-2 rocket" (טיל V-2) שטס "wingtip to wingtip with him over Spokane" (כנף אל כנף איתו מעל ספוקן). רופלט מוסר, ומציין במפורש שמדובר בשמועה בלתי מאומתת, שצוותים בקווים למזרח הקרוב רואים "an awful lot of odd things" (המון דברים מוזרים). הוא גם דוחה את ההרגל הישן לתלות תצפית בכל בלון ששוגר בטווח של 100 מייל, ומעדיף לשרטט את זמן השיגור, קצב הטיפוס והרוחות ברום מול נתיב הטייס.

לובוק: "a blank wall"

לובוק, אומר רופלט, הוא "the most interesting one we've ever had" (המקרה המעניין ביותר שהיה לנו אי פעם). חמישה אנשי סגל מאוניברסיטת טקסס טק, שישבו בחצר אחורית ב-25 באוגוסט, ראו קבוצת אורות חולפת מעליהם, ובמשך חמישה או שישה לילות ספרו 12 מעברים, תמיד באותו נתיב. בעזרת מכשירי מדידת זוויות תוצרת בית, קו בסיס ומכשירי קשר דו כיווניים לא הצליחו לקבוע גובה, אך מדדו מהירות זוויתית של 30 מעלות לשנייה, "the only measurement we've got on these things" (המדידה היחידה שיש לנו על הדברים האלה). סטודנט שנה ראשונה צילם שני מבנים ב-31 באוגוסט במצלמת Kodak 35, בחשיפה של 1/10 שנייה ובצמצם f/3.5 על פילם Plus-X. OSI, שירות החקירות המיוחדות של חיל האוויר, חקר אותו כשלוש פעמים והציע לו דרך שקטה לחזור בו; הוא חתם במקום זאת על תצהיר בשבועה. מעבדת הצילום מצאה דימוי אמיתי שצפיפותו בתשליל מעט גבוהה מזו של כוכב לכת בוהק, ומיקומי האורות בו זזים מעט בין תמונה לתמונה. הפרופסורים עצמם טוענים שהתצלומים מזויפים, משום שמה שראו היה עמום מכדי להצטלם. נבחנה גם האפשרות של ברווזים המחזירים את אורות העיר (הם היו צריכים לטוס בגובה של כ-75 עד 80 רגל), אך צילום ברווזים בלילה באופן כזה התברר כ-"impossible" (בלתי אפשרי). התאריכים של רופלט אינם עקביים לגמרי: תחילה הוא אומר שהתמונה צולמה "last September" (בספטמבר האחרון), ואחר כך נוקב ב-31 באוגוסט.

הוא מוסיף שני סיפורים מאותם ימים: שתי "good old Texas farm wives" (עקרות בית טובות מחוות טקסס) שראו עצם כסוף דמוי סביבון מרחף מעל הערבה, ושומר בבסיס סנדיה באלבקרקי ואשתו, שבליל התצלומים ראו צורה כהה של כנף מעופפת בגובה של כ-150 רגל עם "little exhaust flames" (להבות פליטה קטנות). כשהראו לשומר את תצלומי לובוק, אמר: "that's what I saw" (זה מה שראיתי).

מכ"ם, כדורי אש ירוקים ו-3,500 מייל לשעה

בנושא המכ"ם התמליל זהיר: "we have never had a visual sighting linked up with a radar return" (מעולם לא הייתה לנו תצפית חזותית שקושרה להחזר מכ"ם). בהולומן, צוותי קינותאודוליט (cinetheodolite) שעקבו אחר טיל הסיטו את מכשיריהם אל ארבעה או חמישה עצמים שמאחוריו, והפיקו גובה של כ-150,000 רגל ומהירות של כ-3,500 מייל לשעה, נתונים ש-"they won't back that up" (הם לא מוכנים לעמוד מאחוריהם) ושייתכן שמשקפים מטאור שנראה ביום. מכ"מי פיקוד ההגנה האווירית (Air Defense Command) עקבו אחר עצמים במהירויות של 1,000 עד 3,500 מייל לשעה, אך אי אפשר היה לשלול תקלה או השפעת מזג אוויר. באתר שתומלל כ-"New Spay Library", מפעיל מכ"ם גישה (GCA) ראה שני החזרים במסלול התנגשות עם מטוס C-47; המגדל קרא אליהם "in the blind" (בשידור עיוור), ובדיוק אז פנו שני ההחזרים. "Do they speak English?" (הם מדברים אנגלית?) לעומת זאת, מרדף של מטוס T-33 ליד סנדי הוק ופורט מונמות', עם מהירויות מכ"ם של עד 3,500 מייל לשעה, התפרק לבלון גדול, לצוות נרגש שהדגים לפני "a bunch of colonels" (חבורת קולונלים) ולמפעילים שהיו ברובם חניכים. הדובר השני מוסיף מקרה של פיקוד האוויר האסטרטגי (SAC) בסנט לואיס: עצם בגובה 48,000 רגל שירד לעבר מפציץ B-29 במהירות של כ-1,000 מייל לשעה.

כדורי האש הירוקים (green fireballs), שד"ר לינקולן לה-פאז מאוניברסיטת ניו מקסיקו "making a big deal out of" (עושה מהם עניין גדול), נעים במסלול שטוח, זוהרים בירוק בוהק, נראים בגודל שליש עד רבע מהירח המלא, ולעולם אינם מתפוצצים. מעבדות קיימברידג' חקרו אותם שנתיים, והתוצאה, בלשון התמליל: "no conclusions whatsoever" (שום מסקנה שהיא); מטוס B-29 שצויד במאסף אבק לא מצא דבר. לה-פאז חשד בטילים רוסיים המכוונים אל לוס אלמוס; ד"ר קפלן חשד בסוג לא מוכר של מטאור או בתופעה הקשורה לזוהר הקוטב.

סריגי עקיפה, מצלמות מכ"ם ומגזין Life

השיטות שהשחרור קושר לפרויקט "בלו בוק" (Project Blue Book) מופיעות כאן כתוכניות ראשוניות. רעיונו של ד"ר קפלן היה מצלמות זולות ועמידות עם סריגי עקיפה (diffraction gratings), שיחולקו לשומרים "around Sandia and White Sands" (סביב סנדיה ווייט סנדס), כך שספקטרום האור יגלה ממה עשוי מקורו. פיקוד ההגנה האווירית תודרך והסכים לשתף פעולה באמצעות מצלמות מסך מכ"ם (radar scope cameras). רחוק יותר, "in the talking stage" (בשלב הדיבורים), הייתה מצלמה בעלת מוקד ארוך שתוצמד לאנטנת המכ"ם, כך שכל החזר חריג יצולם מיד. תשובות מאוחרות יותר מוסיפות את מכון באטל (Battelle Memorial Institute), שיספק מומחים ואולי שירות גזירי עיתונות; הנחיית דיווח חדשה שכבר "going back to DOI" (חוזרת עכשיו ל-DOI); ואת חיל המשקיפים הקרקעי (Ground Observer Corps), שחיל האוויר היסס להתריע בפניו מחשש לעורר התרגשות מחודשת.

החוט העיתונאי בולט במיוחד. Life עמד לפרסם כתבה, ו-"we've been working closely with Life, and they're supposedly are going to print what we told them to" (עבדנו בצמוד עם Life, והם אמורים להדפיס את מה שאמרנו להם). המגזין True צפוי היה לפרסם משהו "slanted the other way" (מוטה לכיוון ההפוך) מאת "one of these science fiction writers" (אחד מסופרי המדע הבדיוני האלה). הפרויקט סווג "confidential" (חסוי), ונעשה מאמץ להוריד את סיווגו ל-"restricted" (מוגבל), אף שפרטי תחנות המכ"ם ו-"reports on people" (דיווחים על אנשים) יישארו מסווגים.

משמעות

התמליל משמר את החקירה המאורגנת מחדש של חיל האוויר בקולה המדובר. נתוניו תואמים את תקציר השחרור, אך הפילוח בעל פה משתנה: כ-20% "very good reports" (עמוד 2); "about 20% of the 800 or 900 reports" (כ-20% מ-800 או 900 הדיווחים) שאינם מוסברים (עמוד 12); ובהמשך, מתוך כ-80% שנחשבים לעצמים מוכרים, "60 definitely" (60 בוודאות), עוד "20% that maybe could have been a plane, a balloon, or a meteor" (20% שאולי היו מטוס, בלון או מטאור), ו-"that 20% like the green fireballs and the lights that we just do not have an answer for" (אותם 20%, כמו כדורי האש הירוקים והאורות, שפשוט אין לנו תשובה עבורם) (עמודים 15-16). הדוברים דוחים הן את מאדים והן את הבלונים כתשובות גורפות, מודים שהם "up against a stone wall" (מול קיר אבן), ועדיין מסרבים לכנות את עדיהם הטובים ביותר "nuts" (משוגעים).

התמליל בולט גם במה שאין בו. הוא אינו משתמש כלל במילה "UFO", אינו נוקב בשם פרויקט "בלו בוק", אינו מזכיר נשק גרעיני, ואינו מזהה את הקהל או את המקום. השקופיות והתצלומים מתוארים אך אינם מצורפים, וחלק מהנתונים משוערים או מיד שנייה.

אנשים מרכזיים

מקומות

תקריות

ציטוטים בולטים

"Now, I'll refer to them as 'these things' because we have no idea what we're dealing with." (אכנה אותם "הדברים האלה", משום שאין לנו מושג במה מדובר.) -- עמוד 2

"We've gone through these reports and come up with the fact that about 20% are very good reports offered by very reliable people and are just absolutely no conclusions can be drawn." (עברנו על הדיווחים הללו והגענו לעובדה שכ-20% הם דיווחים טובים מאוד שנמסרו בידי אנשים אמינים מאוד, ופשוט אי אפשר להסיק מהם שום מסקנה.) -- עמוד 2

"But the fact that they're silent is quite interesting because we, we have no knowledge of any type of power plant that would be completely silent." (אבל העובדה שהם שקטים מעניינת למדי, משום שאין לנו שום ידיעה על סוג כלשהו של מערכת הנעה שתהיה שקטה לחלוטין.) -- עמוד 5

"These things have, the Air Defense Command radars tracked objects going anywhere from 1,000 up to about 3,500 miles an hour. We've never been able to determine, however, that these weren't malfunctions in the radar set or due to some type of atmospheric phenomena." (מכ"מי פיקוד ההגנה האווירית עקבו אחר עצמים שנעו במהירויות של 1,000 ועד כ-3,500 מייל לשעה. אולם מעולם לא הצלחנו לקבוע שלא היה מדובר בתקלות במכשיר המכ"ם או בתופעה אטמוספרית כלשהי.) -- עמוד 11

"Up till the present time, we've got no real proof that anything even exists." (עד לרגע זה אין לנו שום הוכחה ממשית שמשהו בכלל קיים.) -- עמוד 12

"They may be from Mars, but if they are, we don't want to think they are. We don't want to think they're all balloons." (אולי הם ממאדים, אבל גם אם כן, איננו רוצים לחשוב כך. איננו רוצים לחשוב שכולם בלונים.) -- עמוד 14

"...we've been working closely with Life, and they're supposedly are going to print what we told them to." (עבדנו בצמוד עם Life, והם אמורים להדפיס את מה שאמרנו להם.) -- עמוד 16

"So, we found out one thing, and that is the newspapers surpass the Air Force in their intelligence channels." (אז גילינו דבר אחד, והוא שהעיתונים עולים על חיל האוויר בערוצי המודיעין שלהם.) -- עמודים 18-19