DOW-UAP-D096: תיק ההתכתבויות של פרויקט בלו בוק, 1955 - שנה בדסק הצלחות המעופפות של הפנטגון

קובץ: DOW-UAP-D096_Correspondence-Relating-to-Project-Blue-Book_1955.pdf סוכנות מקור: חיל האוויר האמריקאי (USAF), מנהלת המודיעין (AFOIN), מטה חיל האוויר, הפנטגון סוג מסמך: תיק התכתבויות, מזכרים וטפסי ניתוב (תיק ארכיון INT 2-2-7, "UNIDENTIFIED FLYING OBJECTS (UFO)") תאריך: דצמבר 1954 - דצמבר 1955 סיווג: ברובו לא מסווג; פריטים בודדים CONFIDENTIAL (הוסר סיווג; סמכות NND 974373) מספר עמודים: 220 (כולם נקראו) VIRIN: 260710-D-D0360-1081 שחרור PURSUE: 4

תקציר

זהו תיק ההתכתבויות השוטף של מנהלת המודיעין של חיל האוויר בפנטגון (AFOIN) בנושא עצמים מעופפים בלתי מזוהים, שנשמר תחת סימון הארכיון INT 2-2-7 ומכסה שנה שלמה: מהמכתבים הנכנסים של דצמבר 1954 ועד רישום סגירת התיק האחרון בדצמבר 1955. על כריכת התיק מוטבעת חותמת CONFIDENTIAL מחוקה בקו, ולצדה מדבקת שחרור מסיווג מודרנית. בפנים: מאות מכתבי אזרחים ותשובות רשמיות, מזכרים פנימיים, טפסי ניתוב, דוחות תקריות וסטטיסטיקות, כפי שהצטברו על שולחנות קבוצת המדיניות והניהול (AFOIN-X) ומשרד הקישור לקונגרס (SAFLL).

לתיק שני פנים. הפן הגלוי הוא מכונת מענה ציבורית אחידה להפליא: ילדים המכינים עבודות בית ספר, עדי ראייה, עורכי מגזינים, כותבים מחו"ל, חברי קונגרס ולפחות שמונה אזרחים שכתבו ישירות לנשיא אייזנהאואר, כולם מקבלים את אותה חוברת, "U.S. Air Force Summary of Events and Information Concerning the Unidentified Flying Object Program", בליווי נוסח קבוע על "תוכנית פעילה מרכזית" ועל מדיניות של שקיפות מלאה. הפן השני, המערכתי, שזור בין מכתבי הטופס: סיכום סטטיסטי של שנת הכספים 1955 (430 דיווחים, בלתי מזוהים שירדו ל-3%), שכתוב מערכת הדיווח היבשתית CIRVIS/JANAP 146 יחד עם קנדה, תכנון מדוקדק של שחרור הדוח המיוחד מס' 14 לעיתונות, ותדרוך מסווג שהעביר ראש בלו בוק לכ-25 מדעני חיל הים על התצפיות שסווגו "מסיבה בלתי ידועה".

השורה התחתונה: התיק אינו מכיל הודאה בממצא חריג, אבל הוא התיעוד הגרנולרי ביותר שנחשף עד כה לאופן שבו חיל האוויר של אמצע שנות החמישים הרגיע את הציבור בטפסים, ניהל רפורמת דיווח יבשתית במונחי התרעה מוקדמת, ותזמן בקפידה את פרסום המסמך הסטטיסטי המרכזי של בלו בוק, הכול באותם חודשים ומאותם משרדים.

מאמר מחקר

תיק INT 2-2-7 ופרשת מטאוריט סילקוגה: המסמך שמגדיר את התוכנית

התיק נפתח בפרשה שאינה עב"מית כלל, אך דווקא היא הניבה את ההגדרה הרשמית הצלולה ביותר של התוכנית. בנובמבר 1954 חדר גוף שנפל מהשמיים דרך גג ביתה של גב' יולט הודג'ס (Hewlett Hodges) בסילקוגה, אלבמה. שני קצינים מבסיס מקסוול הגיעו למקום, שוחחו עם ראש העיר ומפקד המשטרה, והעצם הוטס למרכז המודיעין הטכני האווירי (ATIC) בבסיס רייט-פטרסון, שם נקבע כי מדובר במטאוריט. סנאטור ג'ון ספרקמן פנה בשם אזרח שהתלונן על "החרמת" המטאוריט, ובמזכר מ-3 בינואר 1955 ניסח סגן אלוף ג'וזף א. בלומר, קצין המדיניות של מנהלת המודיעין, את בסיס התשובה: חיל האוויר חש "a very definite obligation to identify and analyze things that happen in the air" (מחויבות מוגדרת בהחלט לזהות ולנתח דברים המתרחשים באוויר) העלולים לאיים על ארצות הברית, ולשם כך הקים "an activity known as the Unidentified Flying Object Program" (פעילות הידועה כתוכנית העצמים המעופפים הבלתי מזוהים).

המטאוריט הוחזר לעורך דינה של גב' הודג'ס ב-9 בדצמבר 1954, במשרדו של חבר הקונגרס קנת א. רוברטס. מכתבו של מייג'ור ג'נרל ג'ו וו. קלי, ראש הקישור לקונגרס, לסנאטור ספרקמן נחתם בהצהרה שתלווה את התיק כולו: לחיל האוויר "אין כל רצון לפלוש לחייהם של אזרחים פרטיים, והוא פועל אך ורק להגנת ארצות הברית". גם ד"ר ליאון דוידסון, כימאי מווייט פליינס שיהפוך לאחד מחוקרי בלו בוק הידועים, פנה פעמיים בעניין המטאוריט ונענה כי לא פורסמה הודעה רשמית לעיתונות, אף שעיתונאים נכחו בטקס ההחזרה.

הערת איכות נתונים: עשרות מעמודי התיק הם צדי גב של מכתבים (חותמות דואר וטקסט ראי בלבד) או עותקים כפולים; מספר עמודים נסרקו הפוכים או בתמונת ראי, וכמה שמות וחתימות (בהם קולונל "Maurice A. Berry" והאדמירל "F. R. Furth") קשים לקריאה בסריקה.

איך עונים לציבור: ילדים, עורכים, חברי קונגרס והבית הלבן

מרבית התיק הוא תכתובת ציבורית, והיא מסמך חברתי יוצא דופן על אמריקה של 1955. גלויה בכתב יד ממוענת "Project Sign, USAF" (שם שהוחלף עוד ב-1949) מגיעה ליעדה ונענית; גלויה אחרת, שממוענה פשוט "Project Saucer, The Pentagon", עוברת דרך מנהלת המפקח הכללי אל דסק המודיעין. נער מקווינס מספר שהרצה בכיתה, עם צילומי "הצלחות" של ג'ורג' אדמסקי, ש"הצלחות המעופפות אמיתיות ובין-פלנטריות" וקיבל ציון 99; הילד מייק פרנק מאוהיו מדביק לדף המחברת 30 סנט תמורת מידע, והכסף מוחזר לו במכתב רשמי: "אין תשלום עבור מידע על עצמים מעופפים". קורט אולסון בן ה-11 מאילינוי מדווח על הקמת ארגון "צופי צלחות מעופפות" עם כרזת גיוס בכתב יד (שכר: 3 סנט לשבוע), ותלמידי כיתה ח' מהוברסוויל, פנסילבניה, כותבים שהמורה שלהם מקדיש שיעור שבועי ללימוד צלחות מעופפות.

כל אלה נענים באותו נוסח כמעט זהה, בחתימת בלומר (ינואר-יוני) ואחריו סגן אלוף טימותי ר. ג'ונסון (יולי-דצמבר), בצירוף חוברת הסיכום ממהדורת אוקטובר 1954. מכתבים שנשלחו לנשיא אייזנהאואר מופנים דרך משרדו של קלי; פניות של חברי קונגרס (ספרקמן, דנטון, בוגס, וואטס) נענות במכתבים שמנהלת המודיעין מנסחת והקישור לקונגרס חותם. פעם אחת בלבד מסרב הדסק לענות: מזכר מ-29 במרץ 1955 מחזיר ללא מענה את מכתבו של עורך המגזין Challenge לנשיא, בנימוק שלנוכח "הצהרותיו החד-משמעיות של הנשיא אייזנהאואר במסיבת העיתונאים שלו", "לא תצמח כל תועלת ממענה למכתב המצורף". חלק מהציבור אינו משתכנע: טים סטון ממינסוטה כותב לחיל האוויר בפנים, "although you are trying to keep the cap on the lid" (אף שאתם מנסים להשאיר את המכסה על הסיר), ונער ממיאמי שואל בפשטות במי עליו להאמין. מנגד, כותב שביקש את התקנות עצמן מקבל בדואר את AFR 200-2 ו-AFR 200-7, תקנות הדיווח הרשמיות, ומתבשר כי "פרויקט 'בלו בוק' אינו בשל עדיין לשחרור".

בין המכתבים מסתתרות גם תקריות של ממש. מדריך בחוות הצופים פילמונט בניו מקסיקו מדווח שקבוצת צופים צפתה ב-27 ביולי 1955 בכשמונה עצמים חגים מעל רכס אוראקה מסה, ושניים מהנערים אותתו בפנס את הספרה פיי: "they sent the number Pi - 3.1416. Needless to say they were all astounded when the UFO returned the same signal" (הם שידרו את המספר פיי - 3.1416. למותר לציין שכולם נדהמו כשהעב"ם החזיר את אותו אות). התשובה: מכתב טופס עם החוברת. ולעומתו, שרשרת "העצם שנפל" באגם סרדיס, מיסיסיפי, נסגרת בזיהוי בנאלי: חמישה דרגי מטה מזהים את הגוף כרדיוסונדה של שירות מזג האוויר האווירי ומורים לשלוח אותו לשיקום בבסיס מק'קלן.

קיהו, דוידסון והתדרוך המסווג למדעני הצי

שלושה חוטים בתיק מוליכים אל קהילת החוקרים המוקדמת. הראשון: מכתב בן שמונה שאלות ששלח מייג'ור דונלד א. קיהו (בדימוס) למשרד המחקר הימי (ONR) בדצמבר 1954, ובו שחזור מפורט של ניתוח מרכז פענוח התצלומים של הצי לסרט טרמונטון, יוטה (צולם בידי הקצין דלברט ניוהאוס ב-2 ביולי 1952): העצמים נראים כמקורות אור ולא כהחזרים, מהירות מחושבת של כ-653 מייל לשעה בהנחת טווח חמישה מייל, ושלילה מנומקת של בלונים, מטוסים וציפורים. תשובת הצי, ששמורה בתיק, זהירה: "insufficient data available to prove any single hypothesis regarding this peculiar phenomenon" (אין די נתונים להוכחת השערה יחידה כלשהי באשר לתופעה המוזרה הזאת), ואין כל אינדיקציה לסכנה.

השני: ב-6 בפברואר 1955 שיגר דוידסון למייג'ור ג'נרל ג'ון א. סמפורד, ראש מנהלת המודיעין, אתגר חזיתי. הוא מצטט מול דף העובדות הרשמי שלושה מקרים ספציפיים מתיקי בלו בוק, מעמת את נוסח 1954 עם הודעת העיתונות של אוגוסט 1952, וקובע: "the Air Force no longer denies that flying saucers are American devices" (חיל האוויר שוב אינו מכחיש שהצלחות המעופפות הן מכשירים אמריקאיים), תזה שקיהו עצמו, באותו תיק ממש, דוחה מכול וכול.

השלישי הוא המפתיע שבהם: מכתב שסווג CONFIDENTIAL מטעם ראש המחקר הימי, ובו בקשה לתדרוך מסווג בנימוק שלאנשי המדע של המשרד "עניין מדעי חריף" בתוצאות החקירה, ובמיוחד בנתונים "מדיווחים אמינים של תצפיות שסווגו כבעלות סיבה בלתי ידועה". רשימת המשתתפים: כ-25 אנשי מדע בכירים בעלי סיווג "סודי". רישום בכתב יד על המסמך מציין שהתדרוך אכן התקיים ב-2 במרץ 1955 בבניין T-3, ושהעבירו סרן צ'רלס הרדין מ-ATIC, ראש פרויקט בלו בוק בפועל. התדרוך החשאי הזה יושב באי-נוחות לצד הנוסח הפומבי הקבוע של אותם חודשים עצמם, שלפיו "רחוק מלהסתיר מידע מהציבור... מדיניותנו היא להפיץ לעיתונות ולרדיו עדכונים תקופתיים של ההתקדמות".

סיכום שנת הכספים 1955: 430 דיווחים, והבלתי מזוהים יורדים ל-3%

ביוני 1955 העביר ATIC למנהלת המודיעין את "סיכום מצב ומידע, פרויקט בלו בוק, לשנת הכספים 1 ביולי 1954 - 30 ביוני 1955", המסמך הסטטיסטי המרכזי בתיק: "Project Blue Book has received a total of 430 UFO reports, processed in accordance with AFR 200-2" (פרויקט בלו בוק קיבל בסך הכול 430 דיווחי עב"ם, שעובדו בהתאם לתקנה AFR 200-2). מתוכם 325 (76%) מאזרחים ו-105 (24%) מאנשי צבא; 70% תצפיות לילה; 368 בתוך גבולות ארצות הברית ו-62 מעבר לים.

הנתון שהדוח מתגאה בו הוא המגמה: בזכות תוכנית החקירה המשותפת של ATIC וטייסת מודיעין האוויר 4602 (4602d AISS) של פיקוד ההגנה האווירית, שהבשילה במהלך השנה והעמידה "חקירות 'במקום' מהירות", ירד שיעור מקרי "נתונים בלתי מספיקים" מ-10% ל-6%, והבלתי מזוהים צנחו מ-7% במחצית הראשונה ל-3% במחצית השנייה. אלה הנתונים שישמשו את חיל האוויר בהסברה הציבורית של השנים הבאות, והתיק מתעד את היווצרותם בזמן אמת.

CIRVIS ו-JANAP 146: רשת דיווח התצפיות כתשתית התרעה, מקנדה ועד הצעת NATO

השכבה האסטרטגית של התיק עוסקת ב-CIRVIS (הנחיות התקשורת לדיווח תצפיות מודיעין חיוניות), מערכת הדיווח של JANAP 146 שבמסגרתה דווחו, בין השאר, תצפיות עב"ם. במכתב מ-3 ביוני 1955 מודיעה מנהלת המודיעין לפיקוד ההגנה האווירית היבשתית (CONAD) כי "permission has been granted, as an interim measure, for United States military and civil aircraft flying over Canadian territory to report vital intelligence sightings" (ניתן אישור, כצעד ביניים, למטוסים צבאיים ואזרחיים אמריקאיים הטסים מעל שטח קנדה לדווח תצפיות מודיעין חיוניות), הסדר שגובש דרך משרד החוץ הקנדי, מחלקת המדינה והמטות המשולבים. בהמשך הקיץ מנסחת קבוצת עבודה משותפת ל-RCAF ולחיל האוויר האמריקאי את גרסת JANAP 146(c) המשולבת, ותיקוני המטה מרחיבים את המערכת במפורש מעבר למטוסים, אל "sightings from the air and water and some from certain land observers" (תצפיות מהאוויר, מהים ומחלק מצופי קרקע), עם נמענים קנדיים קבועים בסנט הובר, הליפקס ואסקימלט.

בספטמבר 1955 מציע מפקד CONAD ללכת רחוק יותר: לרתום את ציי הסוחר, הדיג והציד הימי של מדינות NATO בצפון האטלנטי ואת קווי התעופה הטרנס-אטלנטיים והטרנס-פולריים, "In view of the paramount importance of warning" (לנוכח חשיבותה העליונה של ההתרעה). מטה חיל האוויר משיב באוקטובר כי ההרחבה נדחית עד שהמנגנון הדו-לאומי יעבור תקופת ניסיון. המסמכים האלה ממסגרים את ערוץ הדיווח על עצמים בלתי מזוהים כפי שהמטה ראה אותו: תשתית התרעה מוקדמת יבשתית, לא סוגיה מדעית.

המערכת גם נבחנה במבצע באותם שבועות ממש. ב-6 בספטמבר 1955, בסביבות 19:25, דיווחו שלושה צוותי טיסה של חברת Colonial Airlines, בטיסות 14, 412 ו-33 מעל עמק ההדסון בניו יורק, על עצם עם שובל בעירה כחול-לבן שהתפוצץ "בהבזק מסנוור" ליד משואת הניווט של פוקיפסי. קברניט טיסה 14, פ. וו. קושינג, כתב: "it appeared like a rocket ship" (זה נראה כמו ספינת רקטה), אך הדגיש שאינו סבור שמדובר במטוס או במטאור. החברה הגישה את שלושת הדוחות רשמית "בהתאם לנוהל CIRVIS", בשני ערוצים במקביל, למטה חיל האוויר ולפיקוד החזית הימית המזרחית של הצי, וקיבלה מכתב תודה אישי לצוותים. באותו אביב תיעד התיק גם דוח עב"ם (UFOB) שהגישה טייסת היירוט 57 באיסלנד ב-9 במאי 1955, שקיבל את המספר IR-1-55 יחד עם הנחיה לתקנן את מספור הדיווחים בטופס AF Form 112.

מכונת השחרור של הדוח המיוחד מס' 14

הנדבך ההיסטורי החשוב ביותר בתיק הוא תיעוד מקצה לקצה של שחרור "Project Blue Book, Special Report No. 14", הניתוח הסטטיסטי הגדול של בלו בוק, לציבור. עוד ב-7 בספטמבר 1955 כותב סגן אלוף ג'ונסון לאזרח מסיאטל: "We are soon to release to the public information that has been gathered since 1948 pertaining to unidentified flying objects. This has been called Project 'Bluebook'" (בקרוב נשחרר לציבור מידע שנאסף מאז 1948 בנוגע לעצמים מעופפים בלתי מזוהים. הדבר כונה פרויקט "בלו בוק"). ב-20 בספטמבר חותם סמפורד עצמו על מזכר התכנון: הדוח יעודכן עד יוני 1955, 25 עותקים מותרי-סיווג יוחזקו במטה הרחק מהפצה פומבית, וב-28 בספטמבר תתקיים ההתייעצות שבה תימסר החלטת השחרור הסופית לשירות ההסברה. הנימוק, במילותיו: "It is believed this release will clarify the many false impressions presently existing concerning the USAF UFOB Program" (מאמינים כי שחרור זה יבהיר את הרשמים השגויים הרבים הקיימים כיום ביחס לתוכנית העב"ם של חיל האוויר).

מזכר המשך מ-28 בספטמבר, הנושא את הכותרת "Project Blue Book (Project No. 10073)" (אזכור נדיר של מספר הפרויקט הרשמי), עורך חשבון מלאי של 25 העותקים: 21 מוחזרים ל-ATIC, אחד נותר אצל ג'ונסון, אחד "הושמד בשוגג" ושניים מוחזרים מתיקי משרדים. מכתב לקצין בפיקוד האוויר הקריבי מצרף עותק חדש של הדוח (הנושא את התאריך 5 במאי 1955) עם האזהרה: "Although the report is Unclassified, it is not releasable to the press at this time" (אף שהדוח אינו מסווג, אין הוא ניתן למסירה לעיתונות בעת הזאת), ומהדורה קודמת שלא אושרה נדרשת חזרה. ב-4 באוקטובר מגיע העדכון: המידע "has now been made available to the press in Washington" (הועמד כעת לרשות העיתונות בוושינגטון), תאריך מוקדם מהמועד המקובל בספרות (סוף אוקטובר 1955), והתיק אף מתעד עותקים שנמסרו בשקט, שלושה שבועות קודם לכן, למשלחת הקישור הבריטית ולמטה המשולב האוסטרלי בוושינגטון. התיק נסגר בניהול עיתונות אופייני: בקשת ריאיון מחמיאה של הסופר לויד מלאן מסתיימת ברישום בכתב יד, "מספר ניסיונות נעשו ליצור קשר עם מר מלאן, ללא הועיל".

משמעות

D096 הוא המסמך המקיף ביותר בשחרורי PURSUE על התפעול היומיומי של פרויקט בלו בוק בשיאו הביורוקרטי. אין בו "אקדח מעשן", ורוב עמודיו הם מכתבי טופס, אבל דווקא בכך כוחו: הוא מראה, על בסיס מאות פריטים עוקבים, כיצד מנגנון קטן בפנטגון ניהל בו-זמנית הרגעה ציבורית סטנדרטית, סטטיסטיקה שנועדה לצמצם את קטגוריית הבלתי מזוהים, רפורמת דיווח יבשתית שהוגדרה במונחי התרעה מוקדמת, ותדרוכים מסווגים לגורמי מדע צבאיים, והכול תחת אותו סימון תיק. עבור חוקרי התקופה, שרשרת המסמכים על שחרור הדוח המיוחד מס' 14 ותיעוד תקרית עמק ההדסון בערוץ CIRVIS הם חומר ראשוני מהמעלה הראשונה.

אנשים מרכזיים

מקומות

תקריות

ציטוטים בולטים

"I trust that this information will serve to indicate that the Air Force has no desire to encroach upon the lives of private citizens but acts only in the defense of the United States." (אני סמוך ובטוח שמידע זה יעיד כי לחיל האוויר אין כל רצון לפלוש לחייהם של אזרחים פרטיים, והוא פועל אך ורק להגנת ארצות הברית.) -- עמוד 4

"During the reporting period specified, Project Blue Book has received a total of 430 UFO reports, processed in accordance with AFR 200-2 through appropriate military channels. Of this total, 325 or 76% of the reports were submitted by civilian observers, while 105 or 24% were sightings made by military personnel." (בתקופת הדיווח האמורה קיבל פרויקט בלו בוק בסך הכול 430 דיווחי עב"ם, שעובדו בהתאם לתקנה AFR 200-2 בצינורות הצבאיים המתאימים. מתוכם 325, או 76%, הוגשו על ידי צופים אזרחיים, ו-105, או 24%, היו תצפיות של אנשי צבא.) -- עמוד 137

"We are soon to release to the public information that has been gathered since 1948 pertaining to unidentified flying objects. This has been called Project 'Bluebook.'" (בקרוב נשחרר לציבור מידע שנאסף מאז 1948 בנוגע לעצמים מעופפים בלתי מזוהים. הדבר כונה פרויקט "בלו בוק".) -- עמוד 166

"It appeared like a rocket ship - although that is, perhaps, partially imagination because all I really got a look at was this trail of flame and, just before it exploded, it seemed like pictures I have seen of a stage falling off of a rocket." (זה נראה כמו ספינת רקטה - אם כי ייתכן שזה בחלקו דמיון, כי כל מה שראיתי בפועל היה שובל הלהבה הזה, ורגע לפני שהתפוצץ זה נראה כמו תמונות שראיתי של שלב הנופל מרקטה.) -- עמוד 183

"In view of the paramount importance of warning, it is requested that the feasibility of a NATO reporting system be examined and this headquarters be advised of your findings." (לנוכח חשיבותה העליונה של ההתרעה, מתבקש לבחון את ההיתכנות של מערכת דיווח של NATO ולעדכן מפקדה זו בממצאיכם.) -- עמוד 214