DOW-UAP-D099: "רקטות הרפאים" מעל סקנדינביה - סקירת המודיעין של משרד המלחמה, ינואר 1947

קובץ: DOW-UAP-D099_Intelligence-Review-of-Ghost-Rocket-Incidents_1947.pdf סוכנות מקור: משרד המלחמה האמריקאי; אגף המודיעין, המטה הכללי של משרד המלחמה (Intelligence Division, WDGS) סוג מסמך: פרק הנושא ("Feature Section") בסקירת מודיעין תקופתית, עותק מס' 597 תאריך: 2 בינואר 1947 (התקריות: ממאי 1946 ואילך) סיווג: SECRET (הוסר סיווג) מספר עמודים: 8 (פרק "רקטות הרפאים" בעמודים 17-20 של הסקירה המקורית) VIRIN: 260807-D-D0360-1088 שחרור PURSUE: 5

תקציר

זהו פרק הנושא של סקירת מודיעין תקופתית שהפיץ אגף המודיעין במטה הכללי של משרד המלחמה האמריקאי בתחילת ינואר 1947. הסקירה כולה עוסקת בשורת נושאים אסטרטגיים של אותה שעה, ובהם השלכות מדיניות החוץ הסובייטית, מדינות טילים מונחים ונאמנות האומות המאוחדות. הפרק המוקדש ל"רקטות הרפאים" מעל סקנדינביה משתרע על ארבעה עמודים והוא המסמך הראשון באוסף שעוסק בגל התצפיות של 1946.

הפרק בנוי בחמישה חלקים: תיאור הטילים, חקירות רשמיות, עמדת הפקידות השוודית, ומסקנות. הוא מציג תמונה של גל דיווחים המוני שהחל בשוודיה בסוף מאי 1946 והתפשט לפינלנד, לדנמרק ולנורווגיה, ושל ממסד ביטחוני שוודי שלא הצליח, או לא רצה, להגיע לכלל מסקנה.

הערכת המסקנה האמריקאית מתונה: הראיה הטובה ביותר מצביעה על שתיים או שלוש תקריות אמיתיות בלבד, ואולי חמש עד עשר, של טילים מטיפוס V-1 בטיסה נמוכה, ואילו הטילים בגובה רב שדווחו היו כמעט בוודאות מטאורים או זיקוקים.

מאמר מחקר

היקף הגל ומאפייני הדיווחים

הפרק פותח בתיאור ההתפשטות: טילים מעופפים דווחו לראשונה מעל דרום שוודיה בסוף מאי 1946 בידי העיתונות, שהיא זו שהעניקה להם את השם "Ghost Rockets" (רקטות רפאים). ביוני דווחו הטילים גם מעל פינלנד ודנמרק. עד יולי גדל מספר התצפיות בשוודיה במידה ניכרת, ואחדות דווחו גם מנורווגיה.

הסקירה מציינת מיד את מגבלת הנתונים: "The great majority of these reports were made by untrained observers and, as would be expected, varied widely in the description of the actual missiles as well as, of their course, altitude, and speed" (הרוב הגדול של דיווחים אלה נמסר בידי צופים בלתי מאומנים, וכצפוי, הם נבדלו זה מזה מאוד בתיאור הטילים עצמם ובתיאור מסלולם, גובהם ומהירותם).

שני התיאורים הנפוצים ביותר היו "כדור אש עם זנב" ו"עצם מבריק בצורת סיגר". כיווני הטיסה שדווחו כיסו את כל רוחות השמים, עם עדיפות קלה לכיוון צפוני. הגבהים נעו מגובה צמרות העצים ועד 160,000 רגל, כאשר הגבהים הרבים ביותר דווחו כמעט אך ורק מפינלנד. המהירויות שדווחו נעו מ-65 מייל לשעה ועד "מהיר כברק", כשהרוב תוארו כבעלי מהירות גדולה או גדולה מאוד. הטילים תוארו בדרך כלל בטיסה אופקית; אחדים דווחו כצוללים אל הקרקע או אל אגמים, או מתפוצצים באוויר.

ואז מגיעה שורה שהיא אולי המשמעותית ביותר בפרק כולו לצורך הערכת הראיות: "In no case have fragments been found other than bits of material described as 'nonmetallic slag'" (בשום מקרה לא נמצאו רסיסים, למעט פיסות חומר שתוארו כ"סיגים לא מתכתיים").

עדות טייס חיל האוויר השוודי

הסקירה מייחדת מקום לדיווח אחד שנחשב אמין ומוכשר מן הממוצע, של טייס בחיל האוויר השוודי. ב-14 באוגוסט, בשעה 1000, טס הטייס בגובה 650 רגל מעל מרכז שוודיה כאשר ראה עצם כהה בצורת סיגר, באורך של כ-50 רגל ובקוטר של 3 רגל, הטס 200 רגל מעליו ובמרחק של כ-6,500 רגל ממנו, במהירות מוערכת של 400 מייל לשעה. לטיל, כך דיווח, לא היו כנפיים נראות, הגה או חלק בולט אחר, ולא הייתה כל אינדיקציה ללהבה או לאור, כפי שדווח ברוב התצפיות האחרות.

ואולם המנתח האמריקאי אינו מקבל את העדות כמות שהיא. הטייס מסר שהטיל שמר על גובה קבוע מעל פני הקרקע וכתוצאה מכך עקב אחר תווי השטח הגדולים, והסקירה מעירה: "The last statement casts doubt on the reliability of the entire report because of the inability of a missile, without wings, to maintain a constant altitude over hilly terrain" (ההצהרה האחרונה מטילה ספק במהימנות הדיווח כולו, בשל אי-יכולתו של טיל נטול כנפיים לשמור על גובה קבוע מעל שטח גבעי). מנגד מציינת הסקירה שהטייס עצמו רמז שייתכן שהיו כנפיים שלא הצליח לראות, שכן שלל את האפשרות שמדובר במטוס סילון שוודי משום שלא היה כזה באזור באותה עת.

הפסקה הזאת היא דוגמה טובה לאופן שבו נכתב ניתוח מודיעיני בן הזמן: לא דחייה גורפת ולא קבלה, אלא בחינת עקיבותה הפנימית של העדות מול הידע ההנדסי הזמין.

העיתונות, הצנזורה, וגנרל דוליטל

חלק נפרד מוקדש לתגובת התקשורת. העיתונות הסקנדינבית, למעט העיתונים הקומוניסטיים, דיווחה תחילה על התקריות בפירוט רב וייחסה אותן בגלוי לטילים שנורו בידי ברית המועצות. באוגוסט הוטלה צנזורה חלקית על העיתונות, שהגבילה את פרסום הפרטים המדויקים או המקומות שבהם נראו הטילים.

העיתונות הקומוניסטית, לעומת זאת, הוסיפה ללעוג לעניין כולו וטענה שאין בסיס לדיווחים שהטילים ממקור סובייטי. הסקירה מוסיפה, בנימה שיש בה שמץ של שעשוע: "In fact, a charge was made that they came from the United States and that Gen. Doolittle was sent over to observe the effects of the missiles" (למעשה, הועלתה טענה שהם באו מארצות הברית ושגנרל דוליטל נשלח לשם כדי להתבונן בהשפעות הטילים).

"באופן משונה מאוד"

הביקורת החריפה ביותר בפרק מופנית אל האופן שבו נוהלה החקירה השוודית. החקירות הרשמיות החלו ביוני, כאשר מפקדת ההגנה ביקשה מן הציבור לדווח על כל תצפית חריגה, ועד סוף יולי התקבלו כמעט 1,000 דיווחים כאלה.

ואז באה השורה: "The investigation has been carried out by the Swedish Defense Staff in a very peculiar manner" (החקירה נוהלה בידי מפקדת ההגנה השוודית באופן משונה מאוד). בתחילה, כך נמסר, רבים מאנשי המפתח שהו בחופשת קיץ, ולא הוחזרו לטפל בבעיה.

הפער בין הדברים שנאמרו בפרטיות לבין ההצהרות הפומביות הוא לב הממצא: "Spokesmen for the Defense Staff repeatedly have told the United States Military Attache that they definitely believed there were rockets over Sweden, and that they were launched by the Soviets from Peenemunde on the German Baltic coast. However, they have not been able to produce any evidence to support these statements" (דוברי מפקדת ההגנה אמרו שוב ושוב לנספח הצבאי האמריקאי כי הם מאמינים בהחלט שהיו רקטות מעל שוודיה, ושהן שוגרו בידי הסובייטים מפנמינדה שעל חוף הבלטי הגרמני. עם זאת, לא עלה בידם להציג כל ראיה התומכת בהצהרות אלה). הסקירה מוסיפה כי עד לאותה עת לא ראה איש מאנשי הצבא או חיל הים האמריקאי בשוודיה רסיסים, נקודות פגיעה או ראיה ישירה אחרת המוכיחה שטילים מונחים הופיעו מעל שוודיה.

ההודעות הרשמיות שנמסרו לעיתונות לא שיקפו את אותה נימה, ואף השתנו בינן לבין עצמן. ההודעה האחרונה, מ-10 באוקטובר, הצביעה בתוקף רב על כך שהרוב המכריע של התקריות שדווחו היו ממקור שמימי, "which is a complete change from the one of 6 August when it was reported that, except in a few cases, they could not be meteorites" (וזהו שינוי מוחלט מזו של 6 באוגוסט, שבה נמסר שלמעט מקרים מעטים לא ייתכן שמדובר במטאוריטים).

מסקנת המנתח האמריקאי בנוגע למניע מפורשת: השינוי הגמור בעמדה בין שתי ההודעות מלמד שהמטה השוודי ניסה למזער את העניין כולו, שהתנפח לממדים שגרמו למטה לחשוש מהשלכות רשמיות על היחסים בין שוודיה לברית המועצות.

הערת שוליים בפרק מרחיבה את התמונה הגיאוגרפית: בספטמבר ובאוקטובר דווחו עצמים מעופפים בנקודות מרוחקות זו מזו באירופה ובאפריקה, ובהן בלגיה, יוון, איטליה, מרוקו ואוסטריה. ברובם, כך נמסר, לא אוששו הדיווחים ונראה שהם נובעים מסיבות בנות הסבר, כגון מטאורים, רקטות סימון מסוג Very, זיקוקים וכדומה.

המסקנות

חלק המסקנות פותח בקביעה שהסובייטים ידועים כמי שעובדים על טילים מונחים מסוגים שונים, שיש ביכולתם לייצר טילים מטיפוס V-1 וכנראה אף ניסו אותם, ושללא ראשי נפץ ועם מנועים משופרים מעט יכולים טילים אלה להגיע לטווח של 500 מייל. הסקירה מציינת שהם הטילים הגרמניים הזמינים היחידים הנחשבים מסוגלים לטיסה אופקית בגובה נמוך, ושקיימות ראיות מסוימות לעבודה כזאת בשטולפ שבגרמניה שבניהול פולני, או באיי הים הבלטי אוזל ודאגו.

ראיה נסיבתית נוספת שמובאת היא אקוסטית: שלושה מן המדווחים הזכירו רעש של מנוע סירה חיצוני, מאפיין של מנוע הפעימה שהשתמשו בו הגרמנים ב-V-1, ואחד מהם אמר שמה שראה נראה כמו ה-V-1 שראה מעל לונדון במהלך המלחמה. אחרים דיווחו על מעט רעש או על היעדר רעש, מצב שעשוי להצביע על שימוש במנוע טורבו-סילוני במקום מנוע פעימה.

ההערכה הסופית מכוילת בזהירות: "The best evidence, at present, is that there have been only 2 or 3 real incidents, perhaps as many as 5 or 10, of low-flying missiles of the V-1 type. The high-altitude missiles reported seem definitely to have been meteors or fireworks" (הראיה הטובה ביותר, בשלב זה, היא שהיו רק 2 או 3 תקריות אמיתיות, אולי עד 5 או 10, של טילים בטיסה נמוכה מטיפוס V-1. הטילים בגובה רב שדווחו נראים בבירור כמטאורים או זיקוקים). הסקירה חותמת בהערכה שמפקדת ההגנה השוודית ניצלה ככל הנראה את המצב למטרות פוליטיות והניחה לעיתונים לנפח את סיפור הטילים, בלי להודות שבידיה ראיה כלשהי לקיומם, וזאת בעת שהציבור השוודי דרש קיצוצים בהוצאות הביטחון.

משמעות

חשיבותו של הפרק היא בכך שהוא מתעד את הדגם המלא של המקרה המודיעיני האמריקאי בנושא, שנה שלמה לפני שהמונח "צלחת מעופפת" נכנס לשימוש בקיץ 1947. כל המרכיבים כבר נמצאים כאן: גל דיווחים המוני, פער בין העדויות לבין הראיה הפיזית, מדינה בעלת ברית שמסרה גרסאות שונות בפרטיות ובפומבי, שיקול פוליטי המשפיע על מסקנה טכנית, וניתוח אמריקאי המנסה להפריד בין הגרעין האפשרי לבין הרעש.

ראוי לציין גם את מה שאין בפרק: אין בו כל רמז להשערה של מקור לא ארצי. המסגרת המושגית של ינואר 1947 היא בלעדית מסגרת של מירוץ חימוש. הדבר מעמיד באור מעניין מסמכים מאוחרים יותר באוסף, ובהם המברק ה-TOP SECRET של USAFE מנובמבר 1948 שבו מדווח קצין אמריקאי כי "שוודים מסיקים שמקור הכלים לא ארצי", וכן תשובת פיקוד החומר האווירי מאותו חודש ב-DOW-UAP-D100, שכבר שוקלת במפורש את אפשרות "הכלים מכוכב אחר" ודוחה אותה בהיעדר ראיות.

אנשים מרכזיים

מקומות

תקריות

ציטוטים בולטים

"Flying missiles were first reported over southern Sweden in late May 1946 by the press, which gave the missiles the name of 'Ghost Rockets.'" (טילים מעופפים דווחו לראשונה מעל דרום שוודיה בסוף מאי 1946 בידי העיתונות, שהעניקה לטילים את השם "רקטות רפאים".) -- עמוד 17

"In no case have fragments been found other than bits of material described as 'nonmetallic slag.'" (בשום מקרה לא נמצאו רסיסים, למעט פיסות חומר שתוארו כ"סיגים לא מתכתיים".) -- עמוד 17

"The investigation has been carried out by the Swedish Defense Staff in a very peculiar manner." (החקירה נוהלה בידי מפקדת ההגנה השוודית באופן משונה מאוד.) -- עמוד 19

"Spokesmen for the Defense Staff repeatedly have told the United States Military Attache that they definitely believed there were rockets over Sweden, and that they were launched by the Soviets from Peenemunde on the German Baltic coast. However, they have not been able to produce any evidence to support these statements." (דוברי מפקדת ההגנה אמרו שוב ושוב לנספח הצבאי האמריקאי כי הם מאמינים בהחלט שהיו רקטות מעל שוודיה, ושהן שוגרו בידי הסובייטים מפנמינדה שעל חוף הבלטי הגרמני. עם זאת, לא עלה בידם להציג כל ראיה התומכת בהצהרות אלה.) -- עמוד 19

"To arrive at any definite conclusion from the conflicting evidence available on these reported missiles is impossible." (להגיע לכל מסקנה מוגדרת מן הראיות הסותרות הזמינות בעניין הטילים המדווחים הללו הוא בלתי אפשרי.) -- עמוד 19

"The best evidence, at present, is that there have been only 2 or 3 real incidents, perhaps as many as 5 or 10, of low-flying missiles of the V-1 type. The high-altitude missiles reported seem definitely to have been meteors or fireworks." (הראיה הטובה ביותר, בשלב זה, היא שהיו רק 2 או 3 תקריות אמיתיות, אולי עד 5 או 10, של טילים בטיסה נמוכה מטיפוס V-1. הטילים בגובה רב שדווחו נראים בבירור כמטאורים או זיקוקים.) -- עמוד 20