תיק FBI 62-HQ-83894 תת-קובץ א': אוסף גזרי עיתונות על "צלוחיות מעופפות" 1947-1953
תיק FBI 62-HQ-83894 תת-קובץ א': אוסף גזרי עיתונות על "צלוחיות מעופפות" 1947-1953
קובץ: 65_hs1-834228961_62-hq-83894_sub_a.pdf סוכנות מקור: FBI (Record Group 65) - תיק 62-HQ-83894 תת-קובץ א' טווח תאריכים: יולי 1947 - ינואר 1953 מספר עמודים: 124 (כולם נקראו) עמודים בעלי משמעות גבוהה: 1-10 (תקריות וושינגטון 1952), 21-30 (תקרית נאש-פורטנברי), 41-60 (גזרות בריטיות), 81-100 (עמדות רשמיות ותאוריות), 101-124 (תיעוד יולי 1947 הראשוני) סיווג: לא מסווג (שוחרר) מקור ארכיוני: FBI Record Group 65, National Archives
תקציר רשמי (מ-war.gov)
תיק החקירה של ה-FBI במספר 62-HQ-83894 כולל רשומות חקירה, עדויות ראייה ודיווחים ציבוריים על עצמים מעופפים בלתי מזוהים וצלחיות מעופפות, שתועדו בין יוני 1947 ליולי 1968. הרשומות כוללות תיאורי תקריות בעלות פרופיל גבוה, ראיות צילומיות מאתרים כגון אוק רידג' (Oak Ridge), טנסי, והצעות טכניות הנוגעות למערכות הנעה אפשריות. נושאים נוספים כוללים תוכניות כנסים, דיווחי חוקרים, וסיקור תקשורתי נרחב מהתקופה. תיק זה מתפרסם באופן חלקי בארכיון ה-FBI Vault עם השחרות נרחבות יותר וחלק מהעמודים חסרים. כאן נכלל תיק החקירה השלם עם מספר עמודים שזה עתה הוסרה סיווגם, ועם השחרות מינוריות בלבד.
תקציר
תיק FBI מספר 62-HQ-83894, תת-קובץ א', הוא אוסף של 124 עמודי גזרות עיתונות שאסף לשכת החקירות הפדרלית של ארצות הברית במהלך השנים 1947 עד 1953, תחת קוד ה-NARA "65_hs1-834228961". הקובץ מתעד את הדיווחים הציבוריים על "צלוחיות מעופפות" ו"עצמים מעופפים בלתי מזוהים" שהתפרסמו בעיתוני ארצות הברית ובריטניה, ומשמש כמראה לאופן שבו ה-FBI עקב אחר ה"פאניקה" התקשורתית סביב תופעת ה-UFO בשנות החמישים המוקדמות. הגזרות מסודרות בסדר כרונולוגי הפוך, ומקיפות ממינואר 1953 לאחור עד ליולי 1947, מועד ראיית ה-UFO הראשונה שזכתה לפרסום המוני. הקובץ חושף את המדיניות המוסדית של ה-FBI, ה-Air Force, ה-Navy ו-CIA ביחס לתופעה, וכן את מגוון עמדות המדענים, קציני הצבא והמטוסים האזרחיים שנתקלו בתופעה.
מאמר מחקר
פתיחה: ה-FBI כמתעד התקשורת
ה-FBI אינו ידוע בהיותו סוכנות חקירה של תופעות שמימיות, אולם תיק 62-HQ-83894 מגלה מימד פחות ידוע של פעילותו: ניטור שיטתי של העיתונות הלאומית והבינלאומית בכל הנוגע ל"צלוחיות מעופפות". האוסף שנבנה מ-1947 ועד 1953 אינו מכיל דוחות חקירה, אלא בעיקר גזרות עיתון שחותמת הלשכה "NOT RECORDED" מוטבעת עליהן, כלומר, חלקן לא נרשמו כחלק ממאגר החקירות הפעיל. עם זאת, נוכחות הגזרות עצמה מעידה על פיקוח מתמשך.
בחינת תצלום הניתוב הבירוקרטי שמתלווה לכל גזרה חושפת את שרשרת הפיקוד הפנים-לשכתית: ג'ון אדגר הובר ומשנהו קלייד טולסון, ראשי המחלקות לאד, ניקולס, בלמונט, קלג, ורבים אחרים, קיבלו לצפייה העתקי גזרות אלה כחלק מהשגרה. חלק מהגזרות הגיעו מלשכת הצמוד המשפטי של השגרירות האמריקאית בלונדון, מה שמצביע על כך שה-FBI עקב אחר הדיווחים הבריטיים בנפרד.
ממקור לסוגיה לאומית: יולי 1947
הגזרות המוקדמות ביותר בקובץ (עמודים 101-124) מתארכות ליולי 1947 ומתעדות את לידת תופעת ה-UFO המודרנית. ב-24 ביוני 1947 דיווח קנת' ארנולד, טייס פרטי, שראה תשעה עצמים מבריקים בצורת מכתשים עפים בסדרה ליד הר ריינייר במדינת וושינגטון, בגובה 9,200 מטר ובמהירות מוערכת של 1,700 קילומטרים לשעה. הוא תיאר את תנועתם "כמו צלוחית הקופצת על פני מים", והמטבע העיתונאי "צלוחית מעופפת" (flying saucer) נולד מייד לאחר מכן.
בתוך ימים ספורים, מאות דיווחים מוצפים לכל רחבי ארצות הברית. גזרות מיולי 1947 בקובץ מתעדות כיצד בסיס האוויר הצבאי Fort Lewis בוושינגטון, משרד ה-FBI בסיאטל, ועיתוני חוף המערב דיווחו על "עוד עדויות" מדי יום. ה-FBI, שמלכתחילה שוקל האם הדיווחים קשורים לסוכנות שוב מחוץ לגבולות, עוקב מרחוק. עמוד הפתיחה של הקובץ הזה מעיד על חשיבות ה-FBI לשאלה: מי מאחורי הדיווחים?
המסגרת הרשמית: "לא ידוע" כעמדה רשמית
אחד ממנגנוני ההכחשה הבולטים בקובץ הוא הדרך שבה ה-Air Force ניהל את השיח הציבורי. מאמרים רבים מ-1952-1947 מצטטים ואריאציות על אותה עמדה: "אנחנו חוקרים", "אין לנו הסבר", "אין אינדיקציה לכלי טיס זרים". בפועל, כפי שמסכמות כמה גזרות מ-1952, ה-Air Force ניהל חקירה מסווגת בשם "Project Blue Book" שממצאיה לא שוחררו לציבור. הנשיא טרומן, לפי גזרה מ-1950, הצהיר ב"ידיעת כל" שאינו מודע לכל מידע מסווג בנושא ה-UFO.
עמדת הצבא התאפיינה בכך שהצהירה שהיא "בוחנת כל ראיה", אך בפועל הסבירה כמעט כל אירוע כ"בלון מטאורולוגי", "אשליה אופטית", "כוכב או כוכב-לכת", "מטוס רגיל שלא זוהה" או "תופעת מסה-היסטריה". ד"ר דונלד מנזל מהרווארד, שמוצג בכמה גזרות, הפך לדמות מרכזית בהסבר "המדעי" של UFOs כאשליות אופטיות הנגרמות מהיפוכי טמפרטורה בשכבות האוויר.
תקריות מרכזיות
תקרית מנטל, ינואר 1948
קפטן תומאס מנטל מגדוד ה-National Guard האוייריוני של קנטאקי נהרג כשרדף אחרי עצם לא-מזוהה ליד Fort Knox. הסבר רשמי: רדף אחרי בלון "SKYHOOK" ואיבד הכרה בגלל חמצן בגובה. חלק מהגזרות מציינות ספקות: העצם תואר כ"עגול, מתכתי ומנצנץ" ונראה על ידי עוד עדים.
תקריות הרדאר של וושינגטון, יולי 1952
זהו הפרק הנרחב ביותר בקובץ, מכוסה במאמרים רבים מ-1952. בסופשבוע 19-20 ביולי 1952, ושוב ב-26-27 ביולי 1952, ספגו נמל התעופה הלאומי של וושינגטון וקצ'ס פוינט דיווחים על "עצמים בלתי-ידועים" שנצפו על רדאר ועל ידי טייסים ועובדי קרקע. גזרות מ-Washington Post, Washington Star, ו-Washington Times-Herald מתארות "חיפוש בשמי הבירה", "מטוסי קרב יוצאים לרדוף אחריהם" (כולל F-94 Starfire) ו"מישהו הסביר שהם אחזו במהירות 400 מיל לשעה לפחות ולא ניתן היה להדביקם". הנציג הרשמי של ה-Air Force פרסם הסבר על "היפוכי טמפרטורה", אך עדים רבים דחו אותו.
תקרית נאש-פורטנברי, יולי 1952
ב-14 ביולי 1952, קפטן ויליאם נאש ותת-קפטן ויליאם פורטנברי, שניהם טייסי Pan American Airlines, ראו במהלך טיסה בגובה נמוך מעל ים צ'ספיק ליד ניופורט ניוז, ווירג'יניה, שמונה עצמים מתכתיים ודיסקיים עפים בסדרה בגובה של כ-700 מטר. הם העריכו את מהירותם בכ-1,600 קמ"ש. הדבר דווח כמהימן ביותר בגלל אופי העדים ותנאי הראייה. גזרות מהאירוע הגיעו ל-FBI מייד.
תמונת Alpert, ספטמבר 1952
שלושה חיילים של שמירת החוף בשלם, מסצ'וסטס, צילמו ארבעה עצמים לא-מזוהים מעל הנמל. התמונה, שכונתה בשם ה-Shell Alpert photo, פורסמה וה-Air Force חקר אותה. הסבר רשמי: "כפילים ממסגרות אחרות של הסרט".
סיפור קולדוול, 1949
ג'ונתן קולדוול, מהנדס ממרילנד, נמצא בתחנת הרוחות בסיור ה"מדרנה" (maderna) - בית בודד בפרבר - עם ספינת רוח שתואר כ"בצורת דיסקוס". ה-FBI בחן אם מדובר בכלי ריגול זר. המסקנה: אין הוכחה לקשר.
אירועי הנפורד, 1952
פועלי מפעל גרעיני של Hanford (שהיה אתר מפתח בייצור פלוטוניום) דיווחו על עצם ענקי בצורת דיסקוס מעל האתר. ה-Air Force שלח צוותי חקירה. הוצגו מספר הסברים.
הממד הבינלאומי: גזרות בריטיות
חלק ניכר מהקובץ (עמודים 41-70) מכיל גזרות ממקורות בריטיים שהועברו על ידי הצמוד המשפטי של השגרירות האמריקאית בלונדון. העיתונים London Sunday Dispatch, Daily Mail ו-News Chronicle מדווחים על תקריות שאירעו בבריטניה: תצפיות בדבון ובסומרסט, ראיות לאנגלייה המרכזית, ומסמכים שמדווחים שהחיל האוויר המלכותי (RAF) בחן גם הוא עצמים בלתי-מזוהים. ה-FBI קיבל אלה מה-Legal Attache שסרק את העיתונות הבריטית, מה שמעיד על קשר אינטליגנסי אמריקני-בריטי גם בנושא UFO.
גזרה אחת מה-Sunday Dispatch מציינת שסוכני המודיעין הסובייטי קיבלו הוראה לחקור את תופעת ה"עיגולים מעופפים" הבריטית, ושמוסקבה חיפשה אם מדובר בנשק סודי אמריקאי.
המדע מול המסתורין
הקובץ מציג מאבק ממושך בין שתי גישות:
הגישה הספקנית: ד"ר אורנר לידל מ-Navy Missile Research, שהצהיר ב-1950 כי "אין ספק שמרבית 'הצלוחיות' הן בלוני SKYHOOK. הציבור אינו מכיר בכך שהצבא מפיץ מאות בלונים גדולים בכל עת". גישה זו שלטה בשיח הרשמי ורוב גזרות ה-Air Force.
הגישה הסקרנית: חוקרים כמו נואל סקוט מ-Fort Belvoir שטען כי "אנוד גלו" (anode glow), מין פלסמה אלקטרומגנטית, יכול להסביר חלק מהתצפיות כתגובה לסערות ברק. ד"ר ג'יימס מקדוניאל ציין שהמהירויות שדווחו חרגו מכל מה שידוע בטכנולוגיה האמריקאית.
עיתוני הבירה לעיתים הכניסו לשאלה המדעית גם פרשנות פופולרית, ומספר גזרות ציטטו תיאולוגים ופסיכולוגים שדנו בהשפעה הפסיכולוגית של "חרדת מעוף" (flying saucer hysteria) על הציבור.
הממד הפוליטי: המלחמה הקרה ברקע
הקובץ נאסף בשנים הרגישות ביותר של המלחמה הקרה. גזרות רבות מ-1950-1952 מעלות שאלות כגון: "האם מדובר בנשק סובייטי?" ו"האם הרוסים הם שמבצעים ניסויים מעל שמי ארצות הברית?" מספר גזרות מצטטות דיווחים שסוכנים סובייטיים שאלו את יודעי הדבר האמריקאיים על "הנשק הסודי", ואחרת מצטטת שווינדלר גרמני שטען שהוא ממציא ה"כלי הגרמני הסודי" שנפל לידי הסובייטים. ה-FBI בחן את טענות הסוכן הגרמני, ומסקנתו לא מופיעה בגזרות.
ניתן לקרוא בין שורות הגזרות את אי-הנוחות של המוסד הצבאי: כל הסבר שהוצע לציבור היה צריך להיות "מספיק" כדי למנוע פאניקה, אך לא כזה שיחשוף נשקים סודיים אמריקאיים. לכן הסבר הבלון הפך לגומחת הנוחות הרשמית.
עמדת ה-FBI
ה-FBI עצמו שמר על מרחק מוסדי מהנושא. בעוד שהוא אסף גזרות, לא נמצא בקובץ שום ראיה לכך שה-Bureau ערך חקירות עצמאיות על תקריות ספציפיות, מעבר לבדיקות שגרתיות של מספר פרשיות. חותמת "NOT RECORDED" על גזרות רבות מרמזת שאלה לא עוברו לחקירה פעילה. ה-FBI נראה מגדיר את תפקידו בנושא כ"מעקב ציבורי" ולא כ"חקירה מבצעית".
אנשים מרכזיים
| שם | תפקיד | קשר לתיק |
|---|---|---|
| קנת' ארנולד | טייס פרטי | ראיית ה-UFO הראשונה, 24.6.1947, הר ריינייר |
| קפטן תומאס מנטל | טייס National Guard | נהרג בעת רדיפת UFO ליד Fort Knox, 1948 |
| קפטן ויליאם נאש | טייס Pan American | ראה 8 עצמים ב-1,600 קמ"ש ב-14.7.1952 ליד ווירג'יניה |
| תת-קפטן ויליאם פורטנברי | טייס Pan American | שותף נאש בתקרית ים צ'ספיק |
| ד"ר דונלד מנזל | אסטרונום, הרווארד | הסביר UFOs כאשליות אופטיות של היפוכי טמפרטורה |
| ד"ר אורנר לידל | Navy Missile Research | הסביר UFOs כבלוני SKYHOOK |
| ג'ונתן קולדוול | מהנדס | נמצא עם כלי טיס דמוי-דיסקוס במרילנד, 1949 |
| שלל אלפרט | שומר חוף | צילם 4 עצמים בסאלם, מסצ'וסטס, 1952 |
| ג'ון אדגר הובר | מנהל ה-FBI | מקבל ניתוב של גזרות |
| קלייד טולסון | סגן מנהל ה-FBI | מקבל ניתוב של גזרות |
מקומות מרכזיים
| מקום | משמעות |
|---|---|
| הר ריינייר, וושינגטון | ראיית ארנולד הראשונה, יוני 1947 |
| Fort Knox, קנטאקי | תקרית מנטל, ינואר 1948 |
| וושינגטון DC, שמי הבירה | תקריות הרדאר, יולי 1952 |
| ניופורט ניוז, ווירג'יניה | תקרית נאש-פורטנברי, יולי 1952 |
| סאלם, מסצ'וסטס | תמונת אלפרט, 1952 |
| Hanford, וושינגטון | תצפיות מעל המפעל הגרעיני, 1952 |
| Helena, מונטנה | חקירת FBI ומשטרת כביש, 1952 |
| Kutztown, פנסילבניה | תצפית הרברט לונג עם שרטוט, 1952 |
| Poplar Bluff, מיזורי | עצם כדורי שנרדף על ידי 4 מטוסים, 1950 |
| דבון/סומרסט, אנגליה | ראיות בריטיות, 1950-1952 |
| שגרירות ארה"ב, לונדון | מוצא הגזרות הבריטיות |
טבלת תקריות מרכזיות
| תאריך | מקום | מה נראה | עדים | הסבר רשמי |
|---|---|---|---|---|
| 24.6.1947 | הר ריינייר, WA | 9 עצמים מנצנצים | קנת' ארנולד, טייס פרטי | לא הוסבר |
| 1.1948 | Fort Knox, KY | עצם עגול ומתכתי | קפטן מנטל וסגל | בלון SKYHOOK |
| 14.7.1952 | ים צ'ספיק, VA | 8 דיסקים ב-1,600 קמ"ש | נאש ופורטנברי, Pan Am | לא הוסבר |
| 16.7.1952 | סאלם, MA | 4 עצמים בתמונה | שלל אלפרט, שומר חוף | כפיל עדשה |
| 19-20.7.1952 | וושינגטון DC | עצמים על רדאר ובעין | בקרי טיסה, טייסים | היפוך טמפרטורה |
| 26-27.7.1952 | וושינגטון DC | חזרה על תקרית הרדאר | בקרי טיסה, F-94 | היפוך טמפרטורה |
| 1952 | Hanford, WA | דיסקוס מעל אתר גרעיני | פועלי מפעל | לא פורסם |
| 1952 | Helena, MT | עצם לא-מזוהה | תושבים, FBI | לא הוסבר |
| 1950 | Poplar Bluff, MO | כדור כסוף ברום נמוך | תושבים + 4 מטוסים | לא הוסבר |
| 1949 | מרילנד | כלי טיס דמוי-דיסקוס בבית | ג'ונתן קולדוול | כלי טיס פרטי |
ציטוטים בולטים
"כמו צלוחיות שקופצות על פני מים" - קנת' ארנולד, יוני 1947, תיאורו שיצר את המטבע "flying saucer"
"אין לנו הסבר. אנחנו חוקרים." - תשובה חוזרת ונשנית של דוברי ה-Air Force בכל גזרה כמעט
"אין ספק שמרבית 'הצלוחיות' הן בלוני SKYHOOK" - ד"ר אורנר לידל, Navy Missile Research, 1950
"הם עפו בסדרה, כל אחד מאחורי חברו, במהירות שלא ראיתי מעולם" - קפטן נאש לאחר תקרית ים צ'ספיק
"הנשיא הצהיר שאינו מודע לשום מידע מסווג בנושא הצלוחיות המעופפות" - גזרה על הצהרת טרומן, 1950
מסקנות: מה מגלה הקובץ על ה-FBI
אוסף גזרות העיתונות הזה מגלה כמה תובנות חשובות על אופן התפקוד המוסדי של ה-FBI ביחס לתופעת ה-UFO:
ראשית, ניטור לא חקירה. ה-FBI צבר ידע ציבורי על התופעה אך לא יצא לחקור אותה. הוא שמר על מרחק מוסדי נוח - "אנחנו יודעים מה העיתונים יודעים" - מבלי להיכנס לנושא כגוף חוקר.
שנית, ממד הביטחון הלאומי. נוכחות גזרות בריטיות שהועברו דרך השגרירות מצביעה על כך שה-FBI ראה בנושא גם ממד ביטחוני-מודיעיני, לא רק תופעה ציבורית. השאלה "האם מדובר בנשק סובייטי?" הייתה בראש מעייניו.
שלישית, תיאום בין-סוכנותי. הגזרות מלמדות על מידת התיאום עם ה-Air Force ועם גורמי הצבא, אם כי תיאום זה הוגבל לשיתוף מידע ציבורי ולא לחקירה משותפת מוסדית.
רביעית, ה-FBI כארכיאולוג של הדעה הציבורית. כל גזרה מהווה תצלום של רוח הזמן. ממכלול הגזרות, ניתן לקרוא את ה"מתח" שחש הציבור האמריקאי בין הצורך בהסבר רציונלי לבין המסתורין שהצבא לא הצליח לפתור, על רקע מלחמה קרה שהכל בה נראה איום.
הקובץ 62-HQ-83894, תת-קובץ א', הוא לפיכך לא ראיה לחקירת UFO על-ידי ה-FBI, אלא ראיה לכך שה-FBI היה שותף אמריקאי ייחודי בתקופה שבה שאלת ה-UFO הייתה גם שאלה ביטחונית, גם שאלה מדעית וגם שאלה תרבותית. האוסף שורד כעדות לזמן שבו "הצלוחיות" היו בחדשות כל יום, ו-Bureau ראה צורך לאסוף כל עמוד.