DOW-UAP-D128: השפעות שדה חריגות, אקוטיות ותת-אקוטיות, על רקמות ביולוגיות אנושיות - פגיעות גוף במפגשים קרובים וטיעון "הנדסה לאחור" רפואי

קובץ: DOW-UAP-D128_AAWSAP-DIRD-Anomalous-Acute-and-Subacute-Field-Effects-on-Human-Biological-Tissues-March-11-2010.pdf סוכנות מקור: סוכנות הביון הביטחונית (DIA), משרד ההתרעה הביטחונית (Defense Warning Office), המנהלה לניתוח; הוכן בידי מחלקת תמיכת הרכש (Acquisition Support Division, DWO-3) במסגרת תוכנית AAWSA סוג מסמך: מסמך ייחוס מודיעיני ביטחוני (Defense Intelligence Reference Document, DIRD) בסדרת "Acquisition Threat Support"; על השער לא מופיע מספר בקרה של ה-DIA תאריך: 11 במרץ 2010 (תאריך חיתוך המידע, ICOD: 1 בדצמבר 2009) סיווג: UNCLASSIFIED//FOR OFFICIAL USE ONLY, כשהסימון FOUO מחוק בקו בכל עמוד; שוחרר לציבור ב-2026 מספר עמודים: 38 VIRIN: 260918-D-D0360-1117 שחרור PURSUE: 6

תקציר

מבין מסמכי הייחוס של תוכנית AAWSAP בשחרור זה, זהו המסמך שעוסק באופן הישיר ביותר בשאלה מה קורה לבני אדם שמתקרבים לכלי טיס בלתי מזוהה. בלשונו, המאמר "relates, summarizes, and analyzes evidence of unintended injury to human observers by anomalous advanced aerospace systems" (מתאר, מסכם ומנתח עדויות לפגיעה לא מכוונת בצופים אנושיים ממערכות תעופה וחלל מתקדמות וחריגות), וטוען בנוסף שאבחנות קליניות יכולות לשמש ל"הנדסה לאחור" (reverse engineering) של מאפיינים פיזיקליים של המערכות שגרמו להן.

המחבר, ששמו הושחר ומופיע כ-"AAP Person 81", בונה את הטיעון בחמישה פרקים קצרים. השיטה השוואתית: לוקחים את הספרות הרפואית המתועדת היטב על פגיעות תאונתיות מקרינת תדר רדיו (RF) ומיקרוגל, מעמידים אותה מול תסמינים שדווחו במפגשים קרובים, ושואלים אם דפוס הכוויות, פגיעות העיניים, כאבי הראש, הבחילות והפרעות השינה מצביע על רצועה מסוימת של אנרגיה אלקטרומגנטית. תשובת המאמר חיובית: הפגיעות המדווחות מתאימות לרצועה לא מייננת צרה יחסית, מ-HF ועד EHF. עם זאת המחבר מודה שמערכות ההנעה המבוססות אנרגיה "are not well understood" (אינן מובנות היטב).

בניגוד לרוב מסמכי הסדרה, המאמר מזכיר עב"מים במפורש. נספח A משחזר את טבלת השכיחויות של קטלוג משנת 1996 ובו 356 מקרים של השפעות פיזיולוגיות "הקשורות לעב"מים"; נספח B מונה 96 מקרים ישנים מרחבי העולם בין 1952 ל-1971; ונספח C הוא טיוטת מטריצה המצליבה קודי אבחנה רפואיים (ICD-10-CM) עם מאפייני מפגש כמו "Visual Contact: UFO" ו-"Approached landed UFO".

מאמר מחקר

המשימה: פגיעות בטווח של עשרות מטרים ובתוך עשר דקות

הפרק הראשון מגדיר את התחום. התוכנית הרחבה, כותב המחבר, נועדה להבין את הפיזיקה וההנדסה של יישומי מערכות נשק תעופתיות מתקדמות "from now through the year 2050" (מעכשיו ועד שנת 2050); המחקר הזה עוסק בסימנים ובתסמינים הקליניים ובביופיזיקה של פגיעות "known and expected from unintended exposure to anomalous systems" (ידועות וצפויות מחשיפה לא מכוונת למערכות חריגות) (עמוד 8). ההגדרות מדויקות: "שדה קרוב" (near field) שנותר בכוונה סובייקטיבי אך פירושו חשיפה בטווח ראייה של הנפגע, מרחק עבודה של "עשרות מטרים", זמני חשיפה של פחות מעשר דקות, וחלון תדרים של כ-300 קילו-הרץ עד 300 ג'יגה-הרץ (אורכי גל של כקילומטר עד מילימטר). נבחנות רק השפעות אקוטיות (בתוך שעות) ותת-אקוטיות (בתוך ימים); חשיפה כרונית ברמה נמוכה מוחרגת.

גם ההחרגות מלמדות. בנוגע לטענות שמערכות כאלה נועדו לפגוע, המחבר כותב "We make no attempt herein to validate any claims" (איננו מנסים כאן לאמת טענות כלשהן), ומוציא מהדיון פסיכופיזיקה, חומר "על-טבעי" ומצבים פסיכיאטריים קודמים. ובכל זאת, פרויקט הקידוד בנספח C כולל "לשם השלמות" גם תוצאות רפואיות של "חטיפות נתפסות" (perceived abductions) (עמוד 9). נשק קרני אנרגיה, מערכות מניעה פעילה (Active Denial Systems) ומיקרוגל בהספק גבוה (HPM) נכללים במפורש, משום שהמחבר רואה בתופעות הלוואי של מנגנוני עילוי והנעה ובהשפעות של כלי נשק בעיה אחת. ההערה המנהלית בעמוד 2 מתארת את המסמך כאחד מסדרת דוחות טכנולוגיה מתקדמת "produced in FY 2009" (שהופקו בשנת הכספים 2009) ומפנה שאלות אל AAP Person 1, מנהל תוכנית AAWSA ב-DIA בוושינגטון.

מבין 12 התחומים הטכניים בהצהרת היעדים של התוכנית (DOW-UAP-D110), המאמר שייך בבירור לתחום "השפעות על האדם" (human effects), עם טענות משניות בתחומי ההנעה וייצור האנרגיה (טיעון ה"הנדסה לאחור") והחימוש (נשק אנרגיה מכוונת ונשק לא קטלני).

מקרה העוגן וההשוואה לקאש-לנדרום

ההקדמה נפתחת במקרה ללא שמות: שלושה אנשים "בריאים ופעילים" שלפני "כמה שנים" חוו אירוע "חריג" הקשור לתעופה, ובתוך 72 שעות פיתחו אודם (erythema) על עור חשוף, חום, כאבי ראש, חוסר תחושה, שלשולים, נשירת שיער, מורסות בעור, דפיקות לב, נדודי שינה וחרדה. לשניים מהם הייתה רגישות קיצונית לאור ודלקת עיניים, ואחד פיתח "moderate blood dyscrasia and signs of radiation illness" (הפרעת דם מתונה וסימנים של מחלת קרינה) ובמשך כמה שנים גם "signs of malignant transformations" (סימנים של התמרה ממאירה) (עמוד 5). "חקירות נרחבות אך שנויות במחלוקת" העלו שהשלושה נחשפו בשדה הקרוב לקרינה מעורבת רחבת סרט "centered at about 785 MHz" (שמרכזה בסביבות 785 מגה-הרץ). לפי ההקדמה, הם היו "antennae engineers subjected to an anomalous 'accident'" (מהנדסי אנטנות שנפלו קורבן ל"תאונה" חריגה).

המקור שהמאמר מביא למקרה זה, הפניה [1], הוא מאמר משנת 1997 בכתב עת לרפואה תעסוקתית שכותרתו "Effects of acute exposure to ultrahigh radiofrequency radiation on three antenna engineers". כלומר, נקודת הייחוס היא חשיפה מתועדת לקרינת RF, ומה שהופך אותה ל"חריגה" במינוח המאמר הוא רק ההגדרה שבסוגריים: "irregular, incongruous and inconsistent with their domain" (לא סדיר, לא תואם ולא עקבי עם התחום שלהם). מעבר לכך מזכירה ההקדמה 42 מקרים "פחות דרמטיים" מהספרות המבוקרת ועוד 300 מקרים דומים שלא פורסמו, רובם חשיפות מעורבות בתחום 1 עד 10 ג'יגה-הרץ בצפיפות הספק של יותר מ-100 מיליוואט לסמ"ר.

המהלך המרכזי מגיע בפרק השלישי (עמוד 19). במקרים שבדק, כותב המחבר, אין הבדלים משמעותיים, לא בתסמינים המדווחים ולא בסימנים שראו רופאים, בין מקרה שלושת מהנדסי האנטנות לבין מקרי קאש-לנדרום. מכאן הוא גוזר את המשפט החזק ביותר במאמר: "'Something' is causing these near field injuries" ("משהו" גורם לפגיעות השדה הקרוב האלה). המאמר אינו מביא תאריך, מקום או תיאור של אירוע קאש-לנדרום; הוא מפנה למאמר על המקרה בכתב העת של MUFON משנת 1981 ומזכיר ממצאים לא מפורסמים על "זוג מקרים אנושיים מתועדים היטב" (עמודים 14 עד 15). בעמוד 23 הוא מוסיף שחימום ה-RF, "האחראי בבירור לאודם ולכוויות", לא יכול היה לגרום להפרעות הדם ולהתמרות הממאירות אצל נפגעי קאש-לנדרום, ולכן הוא מייחס את הנזק ל-DNA לקרינה מייננת.

מסמך INSCOM וספרות "שמיעת ה-RF"

הפרק השני נפתח בסיפור. אזרח המכונה רק "XXXX" האמין שהממשלה תוקפת אותו בנשק שדה, איים על סוכן של השירות החשאי, נעצר, ושני אנשי מקצוע קבעו שהוא פסיכוטי. אבל המסמך שהחזיק היה אמיתי: דוח של פיקוד המודיעין והביטחון של צבא ארה"ב (INSCOM) בשם "Bioeffects of Selected Nonlethal Weapons" משנת 1998, שהיה מסווג SECRET/NOFORN עד 2006. המחבר מסיק מהסיפור שישה לקחים (עמוד 11), ובהם "There is no evidence that the systems described in the document have been fielded" (אין ראיה שהמערכות המתוארות במסמך הוצבו בשטח) ו-"There is no doubt that they would work" (אין ספק שהן יעבדו). בהערת שוליים הוא מציין שהוא עצמו ניהל בעבר את מאמץ ה-INSCOM שממנו נגזר המסמך.

אחר כך באה רשימת ההשפעות מדוח INSCOM: "שמיעה" של מיקרוגל וחימום מקומי; "קולות" תוך-גולגולתיים המאופננים על גל RF ונוצרים מהתפשטות תרמו-אלסטית ב-5 קילו-הרץ; העלאת טמפרטורת הגוף מעל 41 מעלות צלזיוס בתדר VHF (225 מגה-הרץ) בתוך 15 עד 30 דקות; התקפים אפילפטיים מפולסים של 100 קילו-וולט למטר באורך ננו-שנייה החוזרים בקצב 15 הרץ; ובחילה וחוסר התמצאות מצלילים של 145 דציבל בתדרים 100 עד 500 הרץ (עמודים 11 עד 12). הסעיף על שמיעת RF עוקב אחר התופעה מדוח של Airborne Instruments Laboratory משנת 1956 ועד סקירה משנת 2003, וטוען שאופי הצלילים הנשמעים מאפשר "לחשב לאחור" (back-calculate) את מאפייני המשדר; מיגון פשוט, "including tin-foil hats (sic!)" (כולל כובעי נייר כסף), מחליש אותם ולעתים חוסם אותם לגמרי (עמוד 13). גם השפעה חמורה יותר מקבלת מספרים: פולסים עזים מאוד ב-915 מגה-הרץ מעלים את טמפרטורת המוח ב-8 מעלות, גורמים להתקף אחרי דקה ולחמש דקות של אובדן הכרה, וסף ה"הלם" (680 ג'אול) גבוה פי 1,000 בערך מסף השמיעה (עמוד 14).

הקטע הספקולטיבי ביותר הוא השערה שעובדה מתוך "Technical Study 10.0 Human Effects": בתנאים של "spacetime manipulation for lift and propulsion" (מניפולציה של המרחב-זמן לשם עילוי והנעה), ספקטרום החום של כלי טיס יוסט לכחול, כך שאדם קרוב עלול לספוג קרינה רחבת סרט, ממיקרוגל ועד קרני רנטגן רכות (עמוד 14). ההשערה נשענת על תורת היחסות הכללית המיושמת על מושגי הנעה שלא הודגמו בניסוי; המאמר עצמו מציג אותה כ"השערה אחת" בלבד.

מהעור אל המוח: רשימות המינון-תגובה

הפרקים השלישי עד החמישי הם הליבה הטכנית. הם מגדירים את הרצועות (RF בין 100 קילו-הרץ ל-300 ג'יגה-הרץ; מיקרוגל בין 300 מגה-הרץ ל-300 ג'יגה-הרץ) ואת קצב הספיגה הסגולי (SAR, בוואט לקילוגרם), ומשתמשים באיור של ארגון הבריאות העולמי (איור 1) המחלק את ספיגת האנרגיה בגוף לארבעה אזורים. החשיפה ב-785 מגה-הרץ נופלת ב"טווח הנקודות החמות" (hot spot) שבין 400 מגה-הרץ ל-2 ג'יגה-הרץ, שבו היחס בין שיא ה-SAR לממוצע מגיע ל-150:1 עד 200:1 (עמוד 16). חום מורגש סביב 0.7 מיליוואט לסמ"ר והופך לכאב סביב 9 מיליוואט לסמ"ר בתוך שנייה.

על בסיס כ-100 חשיפות תאונתיות בתעופה צבאית ובתקשורת, המחבר מונה את התמונה האקוטית שלדבריו חוזרת גם בדיווחי המפגשים: חום עוקצני על עור חשוף, אודם המתקדם לכוויות מדרגה שנייה בתוך 72 שעות, כאב ראש רקתי שנמשך שלושה שבועות, סחרחורת והקאות אחרי 24 עד 72 שעות, דפיקות לב אחרי 48 עד 72 שעות, "תסמונת העין החולית" (gritty eye syndrome), קווי Beau בציפורניים, ותחושות נימול שעלולות להימשך עד שלוש שנים (עמודים 17 עד 18). הערת שוליים קובעת שחרדה קשה המחייבת תרופות ואשפוז היא סמן לחשיפה רחבת סרט מעל כ-500 מיליוואט לסמ"ר. רשימה מדורגת קצרה מקשרת בין צפיפויות הספק לתוצאות, מ"אין השפעה" מתחת ל-10 מיליוואט לסמ"ר ועד נוירופתיה שנמשכה 20 חודשים.

הפרק השלישי מצביע גם על "חידה": תפיחויות, מורסות ושפשופים בקוטר 1 עד 3 ס"מ על חלקי גוף מכוסים בבגדים, רחוק מהכוויות, שאי אפשר לאבחן כפגיעה תרמית (עמוד 18). כמנגנון אפשרי פונה המחבר למאמר תיאורטי של חוקרים מדובנה, מטשקנט ומרוסטוק על תהודה של זרמים יוניים בכלי דם בהשפעת שדה מגנטי, ומודה שביקורת העמיתים עליו "well beyond the capabilities of this author" (הרבה מעבר ליכולותיו של מחבר זה) (עמוד 19). הפרק הרביעי סוקר את מגבלות החשיפה של ה-FCC (טבלה 1) ומסיק שכוויות מוקדמות אינן סבירות מתחת לכ-1.0 ואט לקילוגרם או 1.0 מיליוואט לסמ"ר לאורך דקות, ולכן דיווחים על אודם מעידים שהרמות האלה "have been surpassed!" (נחצו!) (עמוד 22). הפרק החמישי משווה שני מחקרים משנת 2007 על מוח חולדות, ב-900 וב-1439 מגה-הרץ, וטוען ש"ערפול קוגניטיבי" של 48 שעות, תלונות על שינה וחרדה ובעיות מוטוריות קלות מתאימים ל-"narrow HF through EHF, non-ionizing, RF band of exposure" (רצועת חשיפה צרה ולא מייננת מ-HF עד EHF) (עמוד 25).

הנספחים: קטלוג עב"מים, 96 מקרים ישנים ומטריצת ICD

נספח A (עמודים 30 עד 31) הוא טבלת השכיחויות של הקטלוג "UFO-Related Human Physiological Effects" שחיבר ב-1996 ג'ון פ. שוסלר (John F. Schuessler), המתואר במסמך כמנהל לשעבר של MUFON: 356 מקרים נבחרים מהשנים 1873 עד 1994. בראש הרשימה: חטיפות לכאורה (129), השפעות אלקטרומגנטיות על כלי רכב (77), שיתוק (75), אובדן זמן נתפס (75), השפעות של אלומות אור (61), פגיעות עיניים (54), חום (43) וכוויות (41); מוות מופיע חמש פעמים. לדברי המחבר, הקטלוג הוא מאגר "from which it is anticipated that certain physical source causes may be inferred" (שממנו צפוי שאפשר יהיה להסיק סיבות פיזיקליות מסוימות).

נספח B (עמודים 32 עד 33) מונה 96 מקומות ותאריכים בין 1952 ל-1971 ב-14 מדינות, מ-Worcester Cape שבדרום אפריקה ועד שוודיה, ובהם 20 רשומות מצרפת בין ספטמבר לנובמבר 1954. נספח C (עמודים 34 עד 38), המסומן "in draft- progress" (טיוטה בעבודה), מסביר את דירוגי הסיווג של J. Vallee (AN, MA, FB, CE) ומביא את "CASH/LANDRUM CASE" כדוגמה לחלוף של עצם שגרם לפגיעה קבועה. אחר כך מופיעה מטריצה בת שלושה עמודים: בשורות, אבחנות עם קודי ICD, מ-"Loss of Hearing H91.9" ו-"Amnesia R41.3" ועד "Third Degree Burns/Charring" ו-"Flesh appeared cooked" (הבשר נראה מבושל); בעמודות, מאפייני מפגש כמו "Hear Humming Sound", "Struck by beam of light", "Saw 'beings/humanoids'" ו-"Electromagnetic effect on vehicle". בתאים מופיעים מספרי מקרים, חלקם גבוהים מ-96, כך שרשימת נספח B היא רק חלק מהמאגר.

מה המאמר אינו מוכיח

אף מטופל אינו נבדק במסמך. ההשוואה החזקה ביותר נשענת על תיקים לא מפורסמים המוגנים בחוק HIPAA, שהקורא אינו יכול לראות, ועל דיווחי מפגשים שאת תנאי החשיפה בהם אי אפשר למדוד. הטיוטה נושאת סימני חיפזון: ברשימת הטבלאות כתוב "Error! Bookmark not defined."; "טבלה 2" שמוזכרת בפרק הרביעי אינה קיימת; הפרק החמישי מכריז על "ארבע בעיות נפרדות" ומונה חמש; ומספרי הספרות ("over 240,000" מאמרים על שמיעת RF, "approximately 300,000" הפניות על RF ופגיעה מוחית) מבוססים על ספירות תוצאות במנועי חיפוש, בעוד שהפניה [41] עצמה מציינת 8,006. המקורות נעים מכתבי עת מבוקרים ועד ויקיפדיה, כתב העת של MUFON ודף אינטרנט המזכיר את "ניסוי פילדלפיה"; אחת ההפניות היא קישור למחשב מקומי (127.0.0.1). התקציר הרשמי אומר זאת במפורש: המאמר "does not establish a direct causal link between the reported injuries and any specific source" (אינו מבסס קשר סיבתי ישיר בין הפגיעות המדווחות לבין מקור מסוים כלשהו).

משמעות

זהו מסמך AAWSAP הקרוב ביותר לשאלה שקוראים שואלים בדרך כלל: האם בני אדם נפגעו באמת מהעצמים האלה, ומה אפשר ללמוד מכך? ערכו בפרטים שהוא מעגן בכתב: מסמך של תוכנית DIA הקובע ש-"Sufficient incidents/accidents have been accurately reported, and medical data acquired, as to support a hypothesis that some advanced systems are already deployed, and opaque to full US understanding" (די תקריות ותאונות דווחו במדויק, ודי נתונים רפואיים נאספו, כדי לתמוך בהשערה שמערכות מתקדמות מסוימות כבר מוצבות ואינן שקופות להבנה אמריקאית מלאה) (עמוד 6); מסגרת מינון-תגובה המקשרת תסמינים לתדר ולצפיפות הספק; וניסיון מוקדם לקודד פגיעות ממפגשים בקודי אבחנה רפואיים סטנדרטיים.

מגבלותיו ספציפיות לא פחות. הטיעון נשען על אנלוגיה ולא על מדידה; ההשוואה לקאש-לנדרום נטענת ואינה מוצגת; והמאמר עצמו דוחה את העבודה התיאורטית למסגרת אחרת, ומציין בהערת שוליים שסדרת המחקרים "is not to be limited to current technology, much less-only 'on-world' technology" (אינה מוגבלת לטכנולוגיה נוכחית, ובוודאי לא רק לטכנולוגיה "של העולם הזה") (עמוד 20). בקריאה לצד מסמכי הייחוס האחרים של AAWSAP, המסמך מראה עד כמה הרחיקה התוכנית בהתייחסותה לצד הרפואי של מפגשים קרובים כמקור למודיעין טכני.

אנשים מרכזיים

מקומות

מושגי מפתח

ציטוטים בולטים

"This paper relates, summarizes, and analyzes evidence of unintended injury to human observers by anomalous advanced aerospace systems." (מאמר זה מתאר, מסכם ומנתח עדויות לפגיעה לא מכוונת בצופים אנושיים ממערכות תעופה וחלל מתקדמות וחריגות.) -- עמוד 5

"Based on historical cases, humans have been found to have been injured from exposures to anomalous vehicles, especially airborne, and when in relatively close proximity." (על סמך מקרים היסטוריים, נמצא שבני אדם נפגעו מחשיפה לכלים חריגים, בעיקר מוטסים, ובעיקר כשהיו בקרבה יחסית אליהם.) -- עמוד 6

"Sufficient incidents/accidents have been accurately reported, and medical data acquired, as to support a hypothesis that some advanced systems are already deployed, and opaque to full US understanding." (די תקריות ותאונות דווחו במדויק, ודי נתונים רפואיים נאספו, כדי לתמוך בהשערה שמערכות מתקדמות מסוימות כבר מוצבות ואינן שקופות להבנה אמריקאית מלאה.) -- עמוד 6

"The medical analyses while not requiring the invention of an alternative biophysics, do indicate the use of (to us) unconventional and advanced energy systems." (הניתוחים הרפואיים, אף שאינם מחייבים להמציא ביופיזיקה חלופית, אכן מצביעים על שימוש במערכות אנרגיה לא קונבנציונליות ומתקדמות, מבחינתנו.) -- עמוד 7

"There are no significant differences in either the reported acute effects (symptoms) or the physician-observed (signs) between the case of three antenna engineers and the Cash-Landrum cases." (אין הבדלים משמעותיים, לא בהשפעות האקוטיות המדווחות (תסמינים) ולא באלה שראו רופאים (סימנים), בין מקרה שלושת מהנדסי האנטנות לבין מקרי קאש-לנדרום.) -- עמוד 19

"This pathophysiological observation is a convincing one: 'Something' is causing these near field injuries, the energy deposition and conditions follow our 'real-world' neurological experience." (תצפית פתופיזיולוגית זו משכנעת: "משהו" גורם לפגיעות השדה הקרוב האלה, ושקיעת האנרגיה והתנאים תואמים את הניסיון הנוירולוגי שלנו "בעולם האמיתי".) -- עמוד 19

"As the purpose of this paper is to argue that data exists to 'reverse engineer' propulsion systems of anomalous aerospace vehicles, independent of origin, based on biology..." (מאחר שמטרת מאמר זה היא לטעון שקיימים נתונים ל"הנדסה לאחור" של מערכות ההנעה של כלי תעופה וחלל חריגים, ללא תלות במוצאם, על בסיס ביולוגיה...) -- עמודים 24 עד 25

"There is no evidence that the systems described in the document have been fielded." (אין ראיה שהמערכות המתוארות במסמך הוצבו בשטח.) -- עמוד 11