DOW-UAP-D131: תפקיד מוליכי-העל בחקר הכבידה - מהדיסקה המסתובבת של פודקלטנוב ועד "מומנט לונדון הגרביטומגנטי"

קובץ: DOW-UAP-D131_AAWSAP-DIRD-The-Role-of-Superconductors-in-Gravity-Research-March-23-2010.pdf סוכנות מקור: סוכנות הביון הביטחונית (DIA), משרד ההתרעה הביטחונית (Defense Warning Office), המנהלה לניתוח; הוכן בידי מחלקת תמיכת הרכש (Acquisition Support Division, DWO-3) במסגרת תוכנית AAWSA סוג מסמך: מסמך ייחוס מודיעיני ביטחוני (Defense Intelligence Reference Document, DIRD) בסדרת "Acquisition Threat Support", מספר בקרה DIA-08-1003-013 תאריך: 23 במרץ 2010 (על השער מופיע תאריך חיתוך מידע, ICOD, של 1 בדצמבר 2010, מאוחר מתאריך המסמך עצמו) סיווג: UNCLASSIFIED//FOR OFFICIAL USE ONLY, כשהסימון FOUO מחוק בקו בכל עמוד; שוחרר לציבור ב-2026 מספר עמודים: 16 VIRIN: 260918-D-D0360-1120 שחרור PURSUE: 6

תקציר

זהו מסמך קצר (12 עמודים ממוספרים ו-48 הפניות, ללא איורים) אבל חריג בסדרת ה-DIRD של AAWSAP: לא סקירה של ספרות מבחוץ, אלא עדות של מי שהיה בתוך הסיפור. המחבר, ששמו הושחר ומופיע כ-"AAP Person 75", כותב שוב ושוב בגוף ראשון: הוא היה אחד משניים בלבד שפנו לפודקלטנוב באמצע שנות התשעים, המעבדה שלו בטורונטו ניסתה לשחזר את ניסוי "מיגון הכבידה", הוא אירח את פודקלטנוב פעמיים, ומעבדתו סיפקה דיסקות מוליכות-על לחוקר אחר. הכתבה כאן מתייחסת אליו רק בכינוי שניתן לו בשחרור.

המאמר נפתח בהקדמה קצרה ובשני פרקי רקע, על גלי כבידה ועל גרביטו-אלקטרומגנטיות, וממשיך ב"ציר זמן היסטורי" שמשתרע על רוב המסמך. השאלה המרכזית: האם מוליכי-על, ובעיקר קרמיקות YBCO שמוליכות-על בטמפרטורת חנקן נוזלי, יכולים לייצר, לגלות או לשנות כוחות דמויי כבידה במעבדה?

התשובה של המחבר זהירה ומפוכחת. כל הטענות הבולטות, מדיסקת פודקלטנוב ועד המדידות של Tajmar, לא שוחזרו או נסוגו, והשחזור של המחבר עצמו הניב תוצאה אפסית. המאמר אינו מזכיר עב"מים או תופעות לא מזוהות; הקשר שלו לתעופה עובר דרך רעיון ההנעה והעילוי ללא דחף קונבנציונלי.

מאמר מחקר

כבידה, גלים וגרביטו-אלקטרומגנטיות

פרק גלי הכבידה מבחין בין שלושה דברים: גלי כבידה, "כוח" הכבידה וכוחות חריגים. גלים בתדר נמוך (עד כמה מאות הרץ) הם תחומם של גלאים כמו LIGO, LISA, VIRGO, DECIGO היפני ו-CEGO הסיני; קבוצה קטנה יותר של חוקרים מאמינה שגלי כבידה בתדר גבוה (HFGW, מעל כמה עשרות קילו-הרץ) ייוצרו במעבדה "בעתיד הקרוב", ויובילו לתקשורת, לטלסקופיה ואולי להנעה, אולי בתיווך מוליכי-על. המחבר מציין ש-"Current research on the link between HFGW and the manipulation of gravity for propulsion is at present only theoretical" (המחקר הנוכחי על הקשר בין HFGW לבין מניפולציה של כבידה לשם הנעה הוא בשלב זה תיאורטי בלבד) (עמוד 5).

פרק הגרביטו-אלקטרומגנטיות (GEM) מסביר את התשתית התיאורטית. בקירוב של שדה חלש ומהירויות נמוכות, אפשר לנסח את תורת היחסות הכללית במשוואות הדומות למשוואות מקסוול: שדה "גרביטו-חשמלי" (הכבידה הניוטונית הרגילה) ושדה "גרביטו-מגנטי" שנוצר ממסה בתנועה, הידוע גם כגרירת מסגרת או אפקט Lense-Thirring. הרעיון, שאותו חקר בין הראשונים Forward בתחילת שנות השישים, כולל גם חוק השראה דמוי-פאראדיי. המחבר מזכיר גם גישות חלופיות להסבר הכבידה: הכבידה ככוח דמוי-קזימיר הנובע מתנודות אפס (Puthoff, בעקבות Sakharov), שינוי אנטרופיה גרעינית (Alzofon) ו"השערת Kopernicky". הוא מדגיש שאף אחת מהן לא נשענה על מוליכי-על, ושתצפיות עד כה הראו כי האינטראקציות בין כבידה לשדות אלקטרומגנטיים קטנות בסדרי גודל רבים ממה שנדרש כדי לראות כוחות כאלה (עמודים 5 עד 6).

לפי המאמר, העניין בשינוי כבידה לצורכי הנעה מתחלק לשתי קטגוריות: ניטרול המשיכה של גוף סמוך, בדרך כלל כדור הארץ, ויצירת דחף לחללית על בסיס אותה תופעה פיזיקלית שביסוד הכבידה (עמוד 6). מבין 12 התחומים הטכניים בהצהרת היעדים של התוכנית (DOW-UAP-D110), המאמר משרת בעיקר את העילוי (lift) וההנעה, ובמידה פחותה את החומרים.

התיאוריה: Li ו-Torr

ציר הזמן נפתח בתיאוריה. על בסיס עבודות מוקדמות של DeWitt (1966) ו-Ross (1983), ששילבו שדות גרביטומגנטיים במשוואות לונדון של מוליכות-על, פרסמו Ning Li ו-Douglas Torr ב-1991 מאמר שחזה שדה גרביטומגנטי פנימי קטן במוליך-על. ב-1992 הציגו באגודה האמריקאית לפיזיקה עבודה שכותרתה כללה "A Theoretical Basis for a Principle of Electrically Induced Gravitation" (בסיס תיאורטי לעיקרון של כבידה המושרית חשמלית) (עמוד 8). הביקורות לא איחרו: Kowitt ב-1994, ו-Harris ב-1999 בביקורת "יעילה יותר", שהראתה שהשדה הגרביטו-חשמלי המושרה מחוץ למוליך-העל קטן "some 20 orders of magnitude smaller!" (בכ-20 סדרי גודל!) מהערכתם. לפי המחבר, "No evident rebuttal has been forthcoming from Li or Torr" (לא הגיעה כל תשובה נראית לעין מ-Li או מ-Torr) (עמוד 10).

1992: הדיסקה של פודקלטנוב

"Then came the bombshell" (ואז נחתה הפצצה), כותב המחבר (עמוד 8). ב-1992 פרסמו Evgueny Podkletnov, מדען חומרים רוסי במכון למדע החומרים באוניברסיטה הטכנולוגית של טמפרה בפינלנד, ושותפו Nieminen מאמר ב-Physica C על ניסוי "מיגון כבידה" לכאורה: דיסקת YBCO בקוטר 14.5 ס"מ ובעובי 6 מ"מ, מרחפת בדחיית מייסנר מעל אלקטרומגנט באדי הליום נוזלי ומסתובבת באלפי סיבובים לדקה. מסה שנתלתה מעל הדיסקה איבדה, לפי הטענה, עד כ-0.3 אחוז ממשקלה (עמוד 9).

המחבר מביא פרטים שלא נמצאים בספרות המדעית, מתוך שיחות פרטיות שקיים ב-2007. מנהל המכון לשעבר, Pentti Kettunen, אמר לו שהניסוי נערך "after hours" (אחרי שעות העבודה) ולא במכון, ושהוא עצמו מעולם לא ראה אותו; השותף לכתיבה היה טכנאי שלא השתתף בניסויים ואינו יודע עד היום מדוע התבקש לחתום על המאמר. הסיפור על גילוי האפקט, עשן ממקטרת של עמית שעלה בדיוק ב"צל" של הדיסקה, אושר על ידי Kettunen, אבל המחבר מעיר שמהירות הסיבוב הרגילה במכשירי התזה היא עשרות סיבובים לדקה, לא אלפים (עמודים 8 ו-11).

הביקורת הניסויית ספציפית: לפי השרטוט היחיד שפורסם, רק יריעת פלסטיק דקה הפרידה בין אדי ההליום לאוויר המעבדה, ולכן היא הייתה אמורה להתכסות בכפור ולהפוך אטומה, או להיקרע מרתיחת ההליום; זרמי חום ושינויי ציפה מעל קריוסטט כזה היו הופכים שקילה של מסה במרחק 1.5 ס"מ בלבד מעל הדיסקה ל"virtually impossible" (כמעט בלתי אפשרית) (עמוד 9). ובשורה התחתונה: "Most damning to Podkletnov's case was the complete lack of any supporting evidence that the experiment had ever actually taken place" (המכריע ביותר נגד פודקלטנוב היה היעדר מוחלט של כל ראיה תומכת לכך שהניסוי אכן התקיים) (עמוד 10).

גל השחזורים: NASA, דרום קרוליינה וטורונטו

המאמר מתעד את הגל שבא אחר כך. ב-1995 פנתה Li ל-NASA לקבלת מימון; ניסויים ראשוניים שם, בדיסקה קטנה ובחנקן נוזלי, לא הראו מיגון, וממצא של "עלייה חלשה מאוד בכבידה" בדיסקות שהוקרנו בתדרי רדיו של 1 עד 15 מגה-הרץ התברר כתוצר של מכשור. NASA מימנה ייצור מסחרי של דיסקה דו-שכבתית בקוטר 27 ס"מ לפי מפרט של פודקלטנוב, אך נגמר התקציב, ובסביבות 2002 הפרויקט ננטש, בין היתר משום שלא היו דיסקות חלופיות למקרה שהיחידה תישבר (עמודים 11 עד 12). ב-1997 הודיעה אוניברסיטת דרום קרוליינה שהיא מחפשת משקיעים ל"Gravity Generator" שיוכל "replace the wheels of a car...lift and propel aircraft" (להחליף את גלגלי המכונית... להרים ולהניע מטוסים), והודעה נוספת קבעה שההכרזה הייתה "premature" (מוקדמת מדי) (עמוד 11).

בינתיים בנתה מעבדת המחבר בטורונטו גרסה משלה של הניסוי, עם תכנון קריוגני טוב יותר ודיסקות YBCO גדולות שיוצרו במקום. פודקלטנוב ביקר במעבדה פעמיים, ובתחקור מתמשך התברר שלא היה מעורב בתכנון החשמלי של הניסוי אלא רק בצד הקרמי. הניסוי הושלם בסוף 2001 ופורסם ב-2003, עם תוצאה אפסית; לדברי המחבר, "It represented - and still represents - the closest published replication of the original Podkletnov experiment" (הוא היה, ועודנו, השחזור הקרוב ביותר שפורסם לניסוי פודקלטנוב המקורי) (עמוד 13). המאמר מתאר גם את ניסוי "קרן הכבידה" של פודקלטנוב: מערך גבישי YBCO מחובר למכונת ואן דה גראף של כ-200 קילו-וולט, "פריקה" כחולה, ועיפרון שנפל בחדר סמוך מעבר לקיר בטון עבה. המחבר מציין שאיש לא פרסם שחזור ושיותר ויותר מדענים מסיקים ש"the experiment was never actually performed" (הניסוי מעולם לא בוצע בפועל) (עמודים 11, 12 ו-15).

Tajmar ו"מומנט לונדון הגרביטומגנטי"

הפרק האחרון בציר הזמן עוסק ב-Martin Tajmar ו-C. De Matos, שמ-2001 המשיכו את קו Li ו-Torr. נקודת המוצא שלהם הייתה "אנומליית מסת זוגות קופר": מדידות שהראו שמסת זוג קופר גדולה מעט מהצפוי. Tajmar טען שאנומליה זו מחייבת שדה גרביטומגנטי פנימי "עצום יחסית" בטבעות מוליכות-על מסתובבות. ב-2006 דיווחו הוא ועמיתיו על אותות מד-תאוצה שתאמו את התחזית עד כדי פקטור 1.5; Eric Davis ממכון המחקרים המתקדמים באוסטין ערער על הבסיס התיאורטי. ב-2007 הכיר Tajmar בכך שהנתונים החדשים "rule out our previous theoretical model" (שוללים את המודל התיאורטי הקודם שלנו), אך נותר אות שיורי לא מוסבר, עם קבוע צימוד של 10 בחזקת מינוס 8, חזק יותר בסיבוב עם כיוון השעון ואינו דועך כמו שדה דיפול. לפי המחבר, האפקט התקרב בהדרגה לרמת הרעש, וההסברים משנת 2008 נעשו "more difficult to understand and believe" (קשים יותר להבנה ולאמונה) (עמוד 14).

המחבר כעד, ומה המאמר אינו אומר

כמה מהפרטים החשובים במאמר מבוססים על שיחות פרטיות (עם Kettunen, עם השותף לכתיבה, עם Tajmar ועם Davis) ולא על מקורות מפורסמים. המחבר גם אינו צופה ניטרלי: השחזור שלו הוא אחד המקורות העיקריים, והוא מציין שהכין רשימה נרחבת של מלכודות ניסוייות (הפניה 9) ושמעבדתו סיפקה דיסקות ל-Harald Reiss, שמדד עלייה של כ-0.5 אחוז במשקל דגימות בזמן קירור ולא מצא לה הסבר שגרתי (עמוד 12). יש במסמך גם סימני עריכה חפוזה: תאריך חיתוך המידע שעל השער מאוחר מתאריך המסמך; שם החוקר מ-NASA מאוית בשתי צורות; ורשימת ההפניות כוללת פריטים תועים, כמו כתבה מ-New Scientist בשם "Cool colours, man" ומאמר מירחון לציפויי חלונות.

המאמר אינו מזכיר עב"מים, תופעות אוויריות בלתי מזוהות או כלי טיס חריגים. הוא גם אינו מציע לוחות זמנים או הערכת איום. כהקשר כללי: המאמר מתאר את ניתוח נתוני Gravity Probe B כ"נמצא בקשיים רציניים" (עמוד 15); התוצאות הסופיות של הלוויין, שפורסמו ב-2011, אחרי כתיבת המאמר, דיווחו על מדידה של גרירת מסגרת.

משמעות

המשמעות של המסמך כפולה. ראשית, הוא מראה שתוכנית AAWSAP ביקשה לתעד גם את קווי המחקר השנויים ביותר במחלוקת בתחום ה"אנטי-כבידה", ושהיא קיבלה מסמך שאינו מקדם אותם אלא מתעד את כישלונם. שנית, הוא מקור ראשוני למי שחוקר את תולדות התחום: פרטים מאחורי הקלעים על ניסוי פודקלטנוב, על מעורבות NASA ועל הודעת אוניברסיטת דרום קרוליינה, מפי מי שניסה לשחזר את הניסוי בעצמו.

המסקנה מאוזנת ולא מבטלת. המחבר כותב שהגילוי היה "a breakthrough of the first order" (פריצת דרך מהמעלה הראשונה) (עמוד 7), אך מייחס את מיעוט החוקרים הן ל"dogma" (דוגמה) והן לכך שפיזיקאים מכובדים מצביעים על יסודות תיאורטיים מפוקפקים. בשורה התחתונה: "The likelihood of scientific ridicule is extremely high in the search for laboratory-scale gravitational interactions" (הסיכוי ללעג מדעי בחיפוש אחר אינטראקציות כבידה בקנה מידה מעבדתי גבוה ביותר) (עמוד 15). כל כבידה מלאכותית או מיגון כבידה נותרו, לפי תיעוד המסמך עצמו, בלי הדגמה ניסויית משוחזרת.

אנשים מרכזיים

מקומות

מושגי מפתח

ציטוטים בולטים

"This paper is a historical survey of the role superconductors have played in the recent search for laboratory-scale manipulation of gravity." (מאמר זה הוא סקירה היסטורית של התפקיד שמילאו מוליכי-על בחיפוש שנערך לאחרונה אחר מניפולציה של כבידה בקנה מידה מעבדתי.) -- עמוד 4

"Current research on the link between HFGW and the manipulation of gravity for propulsion is at present only theoretical." (המחקר הנוכחי על הקשר בין גלי כבידה בתדר גבוה לבין מניפולציה של כבידה לשם הנעה הוא בשלב זה תיאורטי בלבד.) -- עמוד 5

"However, the rush to be the first to successfully find a repeatable and verifiable link between superconductors and gravity has produced many casualties." (אולם המרוץ להיות הראשון שימצא קשר חוזר וניתן לאימות בין מוליכי-על לכבידה גבה קורבנות רבים.) -- עמוד 7

"In fact, Harris pointed out that the correct estimation of the induced gravitoelectric field outside a superconductor is some 20 orders of magnitude smaller!" (למעשה, Harris הצביע על כך שההערכה הנכונה של השדה הגרביטו-חשמלי המושרה מחוץ למוליך-על קטנה בכ-20 סדרי גודל!) -- עמוד 10

"Most damning to Podkletnov's case was the complete lack of any supporting evidence that the experiment had ever actually taken place." (המכריע ביותר נגד פודקלטנוב היה היעדר מוחלט של כל ראיה תומכת לכך שהניסוי אכן התקיים.) -- עמוד 10

"It represented - and still represents - the closest published replication of the original Podkletnov experiment." (הוא היה, ועודנו, השחזור הקרוב ביותר שפורסם לניסוי פודקלטנוב המקורי.) -- עמוד 13

"No one has published a replication of his 'gravity beam' experiment, and as time passes, more and more scientists are coming to the conclusion that the experiment was never actually performed." (איש לא פרסם שחזור של ניסוי "קרן הכבידה" שלו, ועם הזמן יותר ויותר מדענים מגיעים למסקנה שהניסוי מעולם לא בוצע בפועל.) -- עמוד 15

"The likelihood of scientific ridicule is extremely high in the search for laboratory-scale gravitational interactions." (הסיכוי ללעג מדעי בחיפוש אחר אינטראקציות כבידה בקנה מידה מעבדתי גבוה ביותר.) -- עמוד 15