DOW-UAP-D167: פרויקט CAPELLA - הצעה למחסן נתונים של תופעות אוויריות חריגות עבור BAASS, עם קוד SVP ומודל שש השכבות (דצמבר 2008)

קובץ: DOW-UAP-D167-Project_Capella-December-2008.pdf סוכנות מקור: Documatica Research, LLC (סן פרנסיסקו, קליפורניה), עבור Bigelow Aerospace Advanced Space Studies, LLC (BAASS); פורסם בתיק AAWSAP של סוכנות הביון הביטחונית (DIA) סוג מסמך: דוח הצעה ("Report no.001") עם שלושה נספחים ודוגמת נתונים תאריך: 10 בדצמבר 2008 סיווג: אין סימון סיווג על העמודים; שוחרר לציבור ב-2026 מספר עמודים: 42 VIRIN: 260508-D-D0360-1159 שחרור PURSUE: 7

תקציר

עמוד השער (עמוד 2 בקובץ) נושא את סמל Documatica Research, LLC ואת הכותרת "Report no.001 to Bigelow Aerospace Advanced Space Studies, LLC (BAASS)", ובתוך מסגרת: "Project CAPELLA: Towards the development of a data warehouse in support of research on unusual aerial phenomena and related anomalies". שם המחבר הוחלף בכינוי AAP Person 5, ומתחתיו "San Francisco, California" והתאריך 10 בדצמבר 2008. הכינוי מופיע גם בתחתית כמעט כל עמוד.

הדוח בנוי מהצעה כללית בת עשרה עמודים (עמודים 3-11) ומשלושה נספחים: A, שיטת סיווג ומדדי אמינות (עמודים 12-19); B, מאמר על "מודל שש שכבות" לתופעות חריגות (עמודים 20-35); ו-C, מבנה הנתונים והתוכנה, עם דוגמה מקטלוג NIDS (עמודים 36-42). לפי ההקדמה, שניים מן הנספחים "מסכמים עבודה שפורסמה בעבר".

הטענה המרכזית היא שתחום חקר התופעות האוויריות סובל מעשרות קטלוגים חופפים, ללא תקנים ואימות, ושהפתרון אינו קטלוג ענק חדש אלא "מחסן נתונים" שמעל הקטלוגים הקיימים, בקידוד אחיד ובתוכנה מסחרית פשוטה. ההצעה כוללת לוח עדיפויות, מדיניות גישה לקטלוגים זרים ופרטיים, חמישה תפקידים ותקציב לשנתיים.

מאמר מחקר

רקע: חצי מאה של קטלוגים

הסקירה ההיסטורית (עמודים 3-5) היא אחד החלקים העשירים בפרטים. היא מתחילה ב-1953, כשחיל האוויר הטיל על Battelle Memorial Institute לנתח את דיווחי Project Blue Book בכרטיסי ניקוב, עבודה שהניבה את "Report 14", אך "העבודה לא נמשכה והכרטיסים לא נשמרו". המחבר כותב שהוא ורעייתו בנו גרסה משלהם של קבצי Blue Book בכרטיסי ניקוב, לפי שיטה שנוצרה בצרפת ב-1962 והורחבה באוניברסיטת טקסס ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנים 1963-1967, ושהמאגר הועבר ב-1968 למחקר קונדון באוניברסיטת קולורדו והיה לבסיס הקטלוג UFOCAT, שמתוחזק כיום בידי CUFOS. הוא מזכיר גם קטלוג משנת 1968 של יותר מ-700 מקרי נחיתה בין 1868 ל-1968, קטלוג של השפעות פיזיולוגיות שהרכיב AAP Person 8, הקטלוג UNICAT משנות ה-80, קטלוג פרטי למחשבי DOS שהגיע לכמעט 20,000 רשומות, ומאגר GEIPAN של סוכנות החלל הצרפתית (CNES), המכיל את הטקסט המלא של יותר מ-3,000 דיווחים לז'נדרמריה הצרפתית בתמונות סרוקות. רוב שמות החוקרים מושחרים בסימון "1843(a)(2)".

לפי המחבר יש "לפחות 30 קטלוגים פעילים", עם חפיפה ברורה ותקנים שונים מאוד. האבחנה שלו נוקבת: קבוצות חדשות פותחות קבצים משלהן בתקווה "לפתור" את התעלומה במהירות, אך "רק לעתים רחוקות יש להן האמצעים הכספיים או הצוות המקצועי" לחקירות שטח; כל קבוצה מאנדקסת בדרכה, ולכן החלפת נתונים "בלתי מעשית, אם לא בלתי אפשרית"; וכשהמייסדים מזדקנים, "הקבצים ננטשים" (עמוד 5). בהמשך הוא מוסיף ביקורת על הטיה: רבים מן הקבצים מניחים, בלי לומר זאת, ש"כל המקרים כרוכים בחלליות ממוצא חוץ-ארצי, תוך הוצאת כל השערה אחרת" (עמוד 7).

הדרישות והפלטפורמה

סעיף הדרישות (עמוד 5) מגדיר ארבע מטרות: לתמוך במשפחה של קטלוגים של תצפיות "שטבען או התנהגותן מרמזים על נוכחות של איום שלא זוהה", לפעול תוך זמן קצר, להרחיב את החיפוש לאזורים רבים ככל האפשר בעולם, ולאפשר ניתוח וכריית נתונים ובדיקת מתאם לגורמים פיזיקליים, סביבתיים, ביולוגיים וחברתיים-פוליטיים. זו הנקודה היחידה שבה ההצעה מתחברת במפורש לשפת האיומים של AAWSAP. המערכת צריכה לשרת "קהילה סגורה של פיזיקאים ואנליסטים" ולאפשר להם לבדוק תיאוריות ותיאוריות נגד, משום ש"התופעה כה מגוונת שאפשר להוכיח כל תיאוריה עליה, ובלבד שמותר לבחור את התצפיות 'הנכונות' ולהתעלם מן השאר" (עמוד 6).

ההמלצה הטכנית צנועה במכוון: לא למזג מאגרים, שלכל אחד מהם הטיה חברתית ותרבותית משלו, אלא להקים מחסן נתונים שמעליהם (איור 1, עמוד 7), ולהשתמש ב-Excel, שלמרות שאינו מערכת מסד נתונים "מקל מאוד למצוא, למיין, להחליף ולטבלג" נתונים בקבצים שטוחים. המחבר מעריך שמספר המקרים הכולל שהולידו דיווחים הוא רק כ-100,000, כך שגם פי שלושה מזה הוא קובץ קטן (עמודים 7-8). הרחבות כמו מערכת שיתוף עם מסרים מיידיים או "תוכנת סינון של בינה מלאכותית" מבוססת חוקים לתעדוף צוותי חקירת שטח נדחות לשלב מאוחר, כי "יסיחו את דעת הצוות" (עמוד 8).

עדיפויות, גישה ונראות

שני הצעדים הראשונים מוגדרים במדויק (עמוד 8). הראשון: להמיר את קטלוג NIDS, שפותח בשנות ה-90 בידי AAP Person 7 ועמיתיו בלאס וגאס, כאימון לצוות ומבחן למערכת. השני: ש"החל מ-1 בינואר 2009, כל המקרים שיגיעו לידיעת BAASS יתועדו בפורמט החדש" בידי איש צוות ייעודי, שימשיך גם לנהל תיקי נייר לגזרי עיתונים ותצלומים. המערכת אמורה לפעול על השרתים המאובטחים שכבר הותקנו ב-BAASS עבור "קבוצות משתמשים אחרות", ו"אינה דורשת מערך אבטחה מוגבר" כל עוד הגישה נשלטת בידי מנהל המאגר.

סעיף 4 (עמוד 9) עוסק בקטלוגים זרים ופרטיים. חלקם "שמורים בקנאות" או כפופים להסכמי קניין רוחני; המחבר טוען שבעליהם אינם יכולים לתבוע בעלות על המקרים עצמם, רק על ייצוגם הממוחשב, ולכן הגבלות על המרה לשימוש לא מסחרי "ניתנות לוויכוח" ויש לבחון כל מקרה לגופו. הוא מציב בפני BAASS "החלטה מרכזית" לגבי הנראות החיצונית של CAPELLA: לשמור אותו כמאמץ פנימי, "ולו כדי למנוע הדלפות של מידע פרטי כגון שמות עדים או המסקנות ש-BAASS הגיעה אליהן", או לפרסם את מבנה הנתונים ולהזמין קבוצות אחרות להשתמש בו. הוא מתכנן שתי נסיעות למערב אירופה, בדגש על צרפת, שווייץ, ספרד ואיטליה, ובהמשך לסקנדינביה, גרמניה, רוסיה ובריטניה.

צוות ותקציב

סעיף 5 (עמודים 9-11) מגדיר חמישה תפקידים: מנהל מאגר נתונים; אנליסט נתונים שיראיין עדים בטלפון ויתחזק תיוק נייר, "אולי מן הצבא"; מתאם בקרת איכות שתפקידו לערער על המידע, ש"אסור לו להיות כפוף לאחרים בצוות" ויש להגן עליו מביקורת; ובשנה השנייה סטטיסטיקאי בעל תואר שני לפחות, עם ניסיון בנתוני שטח "בניגוד לכלכלה, שיווק או אסטרונומיה"; ואנליסט ספרות שני, דובר צרפתית וספרדית. שאלת הסיווג הביטחוני של הצוות נותרת "פתוחה": רוב המידע מקורות גלויים, ורגיש רק מבחינת פרטיות, "אלא אם ל-BAASS יש גישה מיוחדת לנתונים צבאיים עדכניים".

התקציב (עמוד 11) ניתן בטווח של פלוס מינוס 30 אחוז:

נספח A: 20 קודים ודירוג SVP

נספח A (עמודים 12-19) מתאר את ההיסטוריה של מערכות הסיווג. המחבר כותב שעבודתו בפריז ב-1961-1962 חילקה את התצפיות הצרפתיות, "בעיקר אלה מגל 1954", לארבעה סוגים: נחיתות, "סיגרי ענן", עצמים עם אי-רציפות במסלול (כולל תנועת "העלה הנושר") ועצמים בטיסה רצופה. ב-1972 בנה עמית, ששמו מושחר, את מערכת "המפגשים הקרובים" CE1-CE3 ואת הקטגוריות NL, DD ו-RV (אורות ליליים, דיסקות יום, מכ"ם-חזותי), שלפי המחבר חופפות ומשאירות מקרים רבים בחוץ.

ההצעה החדשה מבוססת על התנהגות התופעה ולא על עמדת הצופה, כי "ה'דיסקה' של אדם אחד היא 'כדור האור' של אחר" (עמוד 15). היא כוללת ארבע משפחות של חמש דרגות כל אחת: AN1-AN5 לאנומליות שאינן עב"מים (מאורות אמורפיים ועד "פולטרגייסט", חוויות סף-מוות ופציעות בלתי מוסברות), CE1-CE5 למפגשים קרובים (עם CE5 לפגיעה קבועה), MA1-MA5 ל"תמרון" ו-FB1-FB5 ל"מעבר" (flyby). דוגמה ל-MA2 היא דוח צרפתי רשמי על עצם שריחף ליד תא פוטואלקטרי של עיירה וכיבה את תאורת הרחוב; דוגמה ל-FB5 היא אירוע רפואי ליד יוסטון, טקסס, שבו לפי הטקסט נפגעו שתי נשים וילד. במקום CE4, המונח לחטיפות, המחבר מעדיף את המונח "טרנספורמציה של המציאות" (עמודים 14-17).

לצד הסיווג בא דירוג האמינות SVP: שלוש ספרות מ-0 עד 4, למקור (Source), לביקור באתר (Visit) ולהסתברות להסבר טבעי (Probability), כשהדרגה 4 בספרה האחרונה פירושה ש"אין הסבר טבעי אפשרי, בהינתן הראיות". דירוג "222 ומעלה" מסמן מקור אמין, ביקור באתר, והסבר טבעי שדורש "עיוות גס של פרמטר אחד לפחות" (עמודים 18-19). לפי הנספח, השיטה כבר אומצה ב-UFOCAT, במאגר הפרטי של NIDS ובמחקר צרפתי על תצפיות טייסים בקשר עם GEIPAN.

נספח B: מודל שש השכבות

נספח B (עמודים 20-35) הוא מאמר של AAP Person 5 ו-AAP Person 58, שלפי הערת השוליים מבוסס על הרצאה בפורום "Science, Religion and Consciousness" באוניברסיטת פרננדו פסואה בפורטו, ב-24 באוקטובר 2003. הוא מבקר שתי "אורתודוקסיות": תוכנית SETI ו"הנחת הבינוניות" שלה, וחוקרי עב"מים שמניחים שתופעות אמיתיות חייבות להיות מבקרים מן החלל. לטענת המחברים, "ההשערות הנוכחיות אינן מוזרות מספיק", ו"שום ניסוי אינו יכול להבחין" בין בינה חוץ-ארצית מבקרת לבין ישויות ביקום מקביל, בממדים אחרים או נוסעים בזמן (עמודים 21-23).

שש השכבות הן פיזיקלית (מיקום, תנועה, השפעות תרמיות, עקבות נחיתה), "אנטי-פיזיקלית" (שקיעה בקרקע, התפצלות, היעלמות והופעה מחדש, נראות לעין בלי גילוי מכ"ם), פסיכולוגית, פיזיולוגית (מכוויות, שיתוק חלקי, טעם מתכתי, דימום מהאף), "פסיכית" (פולטרגייסט, ריחוף, חלומות נבואיים, ריפוי) ותרבותית (עמודים 24-27). המסקנה מנוסחת במשפט אחד: "הכול פועל כאילו UAP הם תוצר של טכנולוגיה המשלבת תופעות פיזיקליות ופסיכיות" ומשפיעה בעיקר על משתנים תרבותיים דרך "מניפולציה של פרמטרים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים" אצל העדים (עמוד 27). המאמר ממשיך לסמיוטיקה ולהשוואה לזבוב שמחקה את קול כנפי הצרעה, ומציע שה"אבסורד" במקרי חטיפה עשוי להיות מנגנון הגנה של הסוואה (עמודים 30-33).

נספח C: עשרה מסכים ודוגמת NIDS

נספח C (עמודים 36-42) מתרגם את שני הנספחים הקודמים למבנה Excel של עשרה "מסכים": "מתי-איפה-מה" (תאריך, מקום, תקציר, סיווג, שעה ומשך); עדים ומקורות; בקרת איכות (קודי אזור ומדינה, תאריך יוליאני, אזור זמן, קואורדינטות, דיוק מיקום בקילומטרים ודירוג SVP); שני מסכים לשכבה הפיזיקלית (מזג אוויר, צורה, גודל במטרים, קול, אורות, השפעות אלקטרומגנטיות, עקבות קרקע, החזרי מכ"ם); ומסך לכל שכבה נוספת, עד מסך קישורים. לפי המסקנה, הקבצים יהיו קטנים מספיק כדי לשלוח אותם בדואר אלקטרוני.

הדוגמה בעמודים 41-42 מציגה 48 רשומות מקטלוג NIDS, מסן רפאל ב-1946 (FB1, "דיסקה עם בליטה", בגודל "10X plane") ועד מייטון ב-1967, ובהן רשומות מבסיס מאונטן הום (1952), מהנפורד (1953, "כתמים מעגליים על מסך מכ"ם"), ממפרץ טונקין (1965, "בגובה 20,000 רגל, 200 מייל מנושאת מטוסים") ומבסיס F.E. Warren בשאיין. עמודת העדים ("WHO SAW IT?") מושחרת כולה, ובעמודות המקורות מופיעים תוכניות רדיו, ידיעות בטלוויזיה, דואר אלקטרוני, סקרים, "סמינר של ה-FBI" וכינויים AAP Person 7 ו-AAP Person 58.

משמעות

פרויקט CAPELLA הוא תוכנית עבודה מוקדמת לבניית תשתית נתונים של UAP בתוך BAASS, ונכתב כשלושה חודשים לאחר הענקת חוזה AAWSAP (DOW-UAP-D111). הוא מתאר במפורש צעדים כמו המרת קטלוג NIDS ותיעוד כל מקרה חדש מ-1 בינואר 2009, ומספק את אוצר המילים, קודי הסיווג ודירוג SVP, שיכולים לעזור בקריאת מסמכי BAASS אחרים בשחרור זה. בניגוד למאמרי MUFON שנכתבו חודש קודם (DOW-UAP-D166), שהשתמשו בדיווחי עב"מים כרמזים הנדסיים, CAPELLA עוסק כמעט רק באיכות הנתונים: אימות, בקרת איכות עצמאית והטיית בחירה. נספח B מוסיף ממד שאינו טכני כלל, השערה על תופעה "פיזיקלית ופסיכית".

מה שהמסמך אינו אומר: אין בו אישור, החלטה או תגובה של BAASS, ואין בו עדות לכך שהפרויקט מומן או יושם. הוא אינו קושר את הקטלוגים לאף אחד מ-12 התחומים הטכניים של התוכנית, ואת "האיום שלא זוהה" הוא מזכיר רק פעם אחת. שמות מחברים, עמיתים ועדים מושחרים או מוחלפים בכינויים לאורך כל הקובץ, ורשימות המקורות של נספח B (עמודים 34-35) מושחרות כולן.

אנשים מרכזיים

מקומות

מושגי מפתח

ציטוטים בולטים

"The phenomenon is so diverse that any theory of it can be proven, provided one is free to select the "right" observations - and ignore the rest!" (התופעה כה מגוונת שאפשר להוכיח כל תיאוריה עליה, ובלבד שמותר לבחור את התצפיות "הנכונות" ולהתעלם מן השאר!) -- עמוד 6

"It should be noted that the total number of available cases that have given rise to sighting reports is estimated to number only about 100,000." (יש לציין שמספר המקרים הזמינים שהולידו דיווחי תצפית מוערך בכ-100,000 בלבד.) -- עמוד 7

"For instance the project could decide that, starting on January 1st, 2009, all cases coming to the knowledge of BAASS would be recorded in the new format by a staff person dedicated to this task." (למשל, הפרויקט יכול להחליט שהחל מ-1 בינואר 2009 כל המקרים שיגיעו לידיעת BAASS יתועדו בפורמט החדש בידי איש צוות שיוקדש למשימה זו.) -- עמוד 8

"Most importantly, this person must not report to others in the data warehouse team and must be protected from criticism when challenging the integrity of the data in the files." (והחשוב מכול, אדם זה אסור שיהיה כפוף לאחרים בצוות מחסן הנתונים, ויש להגן עליו מביקורת כשהוא מערער על תקינות הנתונים בקבצים.) -- עמוד 10

"It is more relevant to know such stable facts as whether or not the object presented a discontinuity in flight or came close to the ground, items for which there is more consistent agreement." (רלוונטי יותר לדעת עובדות יציבות, כגון אם העצם הציג אי-רציפות בטיסה או התקרב לקרקע, פריטים שלגביהם יש הסכמה עקבית יותר.) -- עמוד 15

"In the view of the authors, current hypotheses are not strange enough to explain the facts of the phenomenon, and the debate suffers from a lack of scientific information." (לדעת המחברים, ההשערות הנוכחיות אינן מוזרות מספיק כדי להסביר את עובדות התופעה, והוויכוח סובל ממחסור במידע מדעי.) -- עמוד 21

"Everything works as if UAPs were the product of a technology that integrates physical and psychic phenomena and primarily affects cultural variables in our society through manipulation of physiological and psychological parameters in the witnesses." (הכול פועל כאילו UAP הם תוצר של טכנולוגיה המשלבת תופעות פיזיקליות ופסיכיות, ומשפיעה בעיקר על משתנים תרבותיים בחברה שלנו באמצעות מניפולציה של פרמטרים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים אצל העדים.) -- עמוד 27

"The resulting files, in most cases, will be small enough to be transferred via e-mail attachments." (הקבצים שיתקבלו יהיו ברוב המקרים קטנים מספיק כדי להעבירם כקבצים מצורפים בדואר אלקטרוני.) -- עמוד 40