DOW-UAP-D098: ניתוח הפילם של חיל הים האמריקאי לסרטי יוטה ומונטנה, 1953

קובץ: DOW-UAP-D098_Film-Analysis-of-Unidentified-Objects_1953.pdf סוכנות מקור: משרד המלחמה האמריקאי; מרכז פענוח הצילום של חיל הים האמריקאי (U.S. Naval Photographic Interpretation Center), אגף הפוטוגרמטריה, מחלקת ההערכה סוג מסמך: דוח התקדמות אל ראש מודיעין חיל הים (OP-322H4D), בצירוף גיליון ניתוב של לשכת האווירונאוטיקה (BUAER) ותרשימים 2-13 תאריך: מאי 1953 (הסרטים עצמם: מונטנה 1950; יוטה 2 ביולי 1952) סיווג: CONFIDENTIAL / SECURITY INFORMATION (הוסר סיווג; Authority NND C7005) מספר עמודים: 23 (הטקסט המהותי משתרע על שבעה עמודים; היתר תרשימים) VIRIN: 260807-D-D0360-1087 שחרור PURSUE: 5

תקציר

זהו דוח ההתקדמות שהגיש הקצין הממונה על מרכז פענוח הצילום של חיל הים האמריקאי אל ראש מודיעין חיל הים, תחת הכותרת "Interpretation of Movies of Unidentified Objects" (פענוח סרטי קולנוע של עצמים בלתי מזוהים). הדוח מסכם את הניתוח המדעי שערך אגף הפוטוגרמטריה של המרכז לשני סרטי קולנוע צבעוניים בגודל 16 מ"מ.

הסרט הראשון צולם ביוטה ב-2 ביולי 1952, והועבר לניתוח בבקשת חיל האוויר האמריקאי במכתב מ-27 באוקטובר 1952, יחד עם כשלושים רגל של פילם מפותח ורשימת שאלות מנחות. הסרט השני צולם במונטנה בשנת 1950, והועבר בבקשה נפרדת של חיל האוויר מ-24 בנובמבר 1952. הדוח מחליף גרסה מוקדמת יותר של המרכז מ-5 בדצמבר 1952, ומציג את הניתוח הסופי.

הממצא המרכזי חד-משמעי בניסוחו: לאחר מדידות של מיקום, צפיפות אור, מהירות ותאוצה, קובעת קבוצת המנתחים כי בין אם מדובר במקורות אור ובין אם במשטחים מחזירי אור, "העצמים הם בעלי טיב שאיננו מסוגלים לזהות במונחים של תופעות טבע או עצמים מעשה ידי אדם הידועים לנו". ציפורים, מטוסים ובלונים נפסלים במפורש בהסתמך על התאוצה והמהירות שחושבו.

מאמר מחקר

הרקע: שני סרטים שהגיעו אל שולחן חיל הים

המסמך פותח בשרשרת הפניות המנהלית, והיא בעלת חשיבות בפני עצמה: לא חיל הים יזם את הבדיקה, אלא חיל האוויר האמריקאי הוא שביקש ממרכז פענוח הצילום של חיל הים לנתח את הסרטים. הסיבה מובנת מאליה: NAVPIC היה גוף פענוח הצילום המקצועי ביותר שעמד לרשות הממשל באותה תקופה, ובידיו ציוד מדידה שלא היה זמין ליחידת Project Blue Book בבסיס רייט-פטרסון.

הבקשה הראשונה, מ-27 באוקטובר 1952, נגעה לסרט שצולם ביוטה ב-2 ביולי 1952 וכללה כשלושים רגל של פילם צבעוני מפותח בגודל 16 מ"מ, בליווי רשימת שאלות שנועדה להנחות את סוג הניתוח הנדרש. הבקשה השנייה, מ-24 בנובמבר 1952, הוסיפה את הסרט שצולם במונטנה ב-1950.

בהיסטוריוגרפיה המקובלת של הנושא, שני הסרטים הללו מזוהים כשניים מסרטי העב"מים המפורסמים ביותר של המאה העשרים: סרט יוטה מ-2 ביולי 1952 מזוהה עם צילומיו של קצין חיל הים דלברט ניוהאוס סמוך לטרמונטון (Tremonton) שביוטה, וסרט מונטנה מ-1950 מזוהה עם צילומיו של ניקולס מריאנה בגרייט פולס (Great Falls). ראוי להדגיש: המזכר עצמו אינו נוקב בשמות הצלמים ואינו מזכיר את שמות היישובים, ומתייחס לסרטים אך ורק לפי המדינה והתאריך. הזיהוי מובא כאן כהקשר היסטורי מקובל ולא כתוכן המסמך.

שיטת העבודה: פוטוגרמטריה ודנסיטומטריה

חלק הארי של המזכר מוקדש לתיאור מדוקדק של שיטות המדידה, ודווקא הפירוט הטכני הזה הוא שמעניק למסמך את משקלו. הסרט מיוטה, כך נמסר, הגיע במצב ירוד: "The film exposed in Utah is in very poor condition; dry, brittle, and with a tendency to break" (הסרט שנחשף ביוטה נמצא במצב ירוד מאוד: יבש, שביר ונוטה להישבר). לפיכך שוכפל תחילה לשם שימורו, ובתהליך השכפול בוצע תיקון צבע כדי לאפשר צפייה טובה יותר בעצמים.

לצורך שרטוט מסלולי העצמים הותקן מקרן עצירת-פריים במרחק קבוע ממסך זכוכית מלוטשת דק. ההגדלה הייתה פי 22, ויצרה פורמט ברוחב 14.2 אינץ' שסיפק תמונה נקייה מצללים שעליה ניתן היה לשרטט שכבות מסלול. הסרט חולק לשלושה חלקים לפי תנאי הצילום: חלק I צולם בצמצם f8, חלק II בצמצם f16 תוך תנועת פאן, וחלק III בצמצם f16 כשהמצלמה מוחזקת יציבה. לאורך הסרט זוהו שלוש קבוצות אור מובחנות.

המדידות הדנסיטומטריות בוצעו במכשיר Densichron דגם 2150 מתוצרת Welch Scientific Company, בעל סקאלה בטווח 0-3. הרקע, כלומר השמים, נמדד בכמה נקודות והצפיפות כוילה ל-3.0; השונות בצפיפויות הרקע הייתה בסדר גודל של 0.02 ונחשבה אחידה. נערכו שלוש קריאות לכל אחד משבעה עצמים בחלק I ולעצם הבודד בחלק III, ובסרט מונטנה נמדד הסרט כולו.

המסמך אף מתעד בכנות את מגבלות השיטה: העצמים השתנו בגודלם, כך שבגדלים המזעריים מדדה בדיקת המכשיר את העצם כולו ואילו בגדלים המרביים רק חלק ממנו. נוסף על כך, הפילם שעליו נערכה הבדיקה היה שכפול של עותק, מה שהעלה את השאלה אם מרכזי העצמים "נשרפו" בתהליך השכפול. כדי לענות על כך נערכו קריאות השוואה בין אזורים בהירים לעצמים, ונמצא שההפרש המזערי הוא 0.4, ומכאן שניתן עדיין להפיק עוצמת אור יחסית בשיטה שננקטה.

פסילת ההסברים המקובלים

הפרק "Answers to Questions" הוא לב המסמך. הוא בנוי כמענה ישיר לשאלות שהציב חיל האוויר, ובו נשקלים ההסברים החלופיים בזה אחר זה ונדחים.

ראשית נבחנה האפשרות שמדובר במשטח מחזיר אור. הניתוח מצא מתאם בין עוצמת האור לגודל הנראה, מה שהיה עשוי להתיישב עם החזר אור. אלא שהאפשרות נדחתה: העצמים נצפו ברצף כתשעים שניות ולאורך זווית של כשישים מעלות, ובתנאים כאלה, בצילום של 16 פריימים בשנייה, היה מצופה להבחין בהבהוב. היעדר ההבהוב שולל משטח מחזיר. המזכר מוסיף שהנחה זו הייתה מתירה קיומם של "בלונים או כדורים בעלי החזר גבוה", אלא שחישובי המהירות והתאוצה פוסלים גם אפשרות זו.

שנית נבחנה האפשרות שמדובר באור המוחזר ממשטח אל מסך אטמוספרי, כך שסיבוב זוויתי קל של המשטח ייראה כתאוצה גבוהה. גם היא נדחתה, בשל זווית השמש ותנאי האטמוספרה שדווחו בעת הצילום, ובשל השונות בעוצמת האור שבתנאים אלה הייתה אמורה להישאר קבועה.

המסקנה מנוסחת כדעת רוב מפורשת: "It is the majority opinion of the group conducting this analysis that these images are light sources" (זוהי דעת הרוב של הקבוצה שערכה ניתוח זה שדימויים אלה הם מקורות אור). הסבר זה מיישב את היעדר ההבהוב ואת השונות בעוצמת האור, אך אינו מיישב את גורמי המהירות והתאוצה. ומכאן הפסקה שהיא עיקרו של המסמך: "in either case, light source or reflective surface, it appears as if the objects are of a nature which we are not able to identify in terms of natural phenomena or commonly known man-made objects" (בכל מקרה, בין מקור אור ובין משטח מחזיר, נראה שהעצמים הם בעלי טיב שאיננו מסוגלים לזהותו במונחים של תופעות טבע או עצמים מעשה ידי אדם הידועים לנו).

השאלה השנייה נענית באותה רוח: אין כל אינדיקציה לסוג העצמים שיכלו לגרום לדימויים, "except that they must be of a construction, design, and material not commonly known" (למעט שהם חייבים להיות בעלי מבנה, תכן וחומר שאינם ידועים לכול), ומאותם נימוקים "birds, aircraft and balloons are ruled out" (ציפורים, מטוסים ובלונים נפסלים).

התנועה, הצורה והמספרים

הניתוח מתאר תנועה קבוצתית ופרטנית כאחת. בתוך קבוצה נעו העצמים, כך נראה, נגד כיוון השעון לאורך מסלול אליפטי או דומה לו. מכאן ההסבר לתופעה שנראתה בסרט: כאשר שני עצמים חוצים את קו הראייה של המצלמה הם נראים מתמזגים לאחד, וכשהם ממשיכים במסלולם נראה כאילו עצם אחד הפך לשניים. הדבר התרחש במרווחים סדירים, בערך כל פריים עשרים וחמישה.

הצורה שנקבעה: "oblate or disk shaped" (פחוסה או דמוית דיסקה), הצבע כחול-לבן, והגדלים המרבי והמזערי 98 ו-16 רגל. הגדלים מבוססים במפורש על ההנחה שהעצמים נמצאים במרחק חמישה מיילים מן הצופה, וההנחה הזאת עצמה מנומקת: לפי מהירות האמולסיה ואורך המוקד, עצם בקוטר 50 רגל במרחק חמישה מיילים היה נרשם על הפילם ברזולוציה מספקת כדי לזהות את פרטיו העיקריים, ומכאן שאילו היו קרובים יותר היו הפרטים נראים.

המהירויות והתאוצות הן החלק הדרמטי ביותר. מחושב כי הסטה של מילימטר אחד לפריים שקולה ל-3,780 מייל לשעה במרחק חמישה מיילים. מתוך 55 מדידות בחלק III של סרט יוטה נמצאו מהירויות מרבית ומזערית של 2,457 ו-378 מייל לשעה. התאוצות שחושבו: תאוצה מרבית 21,168 מייל לשעה בשנייה, כלומר 965 g; תאוצה מזערית 1,104 מייל לשעה בשנייה, כלומר 50 g; האטה מרבית 32,448 מייל לשעה בשנייה, כלומר 1,479 g; והאטה מזערית 272 מייל לשעה בשנייה, כלומר 12 g.

סרט מונטנה נחשב מהימן יותר לצורך חישובים אלה, ומסיבה מתודולוגית מובהקת: בפריים נראו עצמים קרקעיים ששימשו כבקרה, בעוד שבסרט יוטה לא היה כל עוגן קרקעי. עבור העצם השמאלי נמצאו מהירויות מרבית ומזערית של 1,304 ו-361 מייל לשעה, ועבור הימני 1,117 ו-169 מייל לשעה. סך הכול נערכו 322 מדידות. המזכר מוסיף הערה מסקרנת: נצפה שהתאוצות היו במכפלות של כ-12.5 בקירוב, "although no study has been conducted to determine this" (אף שלא נערך מחקר לקביעת משמעות הדבר).

מה שהמסמך מודה בו

שני הפרקים האחרונים הם אולי הכנים ביותר בכל התיק. תחת הכותרת "Discussion" נמסר כי הנתונים הראשוניים הוצגו למומחים בעלי סיווג ביטחוני מתאים בתחומי האסטרונומיה והפיזיקה. התוצאה: אף שהציגו תיאוריות של תופעות טבע שיכלו להסביר את העצמים בתנאים מסוימים, "they were not able to do so under the conditions during which the photography was taken, nor were they able to recognize these objects as man-made" (הם לא הצליחו לעשות זאת בתנאים שבהם צולמו התמונות, ואף לא הצליחו לזהות את העצמים הללו כמעשה ידי אדם).

ומיד אחר כך מגיעה הודאה מפורשת במגבלות: לא נעשה כל ניסיון לאשש את הדעות שהוצגו, "Because of the lack of proper equipment, money and personnel, the investigation was limited" (בשל היעדר ציוד מתאים, כסף וכוח אדם, החקירה הייתה מוגבלת). המרכז מציין כי קיימות בדיקות מתבקשות שביכולתן להוכיח או להפריך חלק מן הממצאים, ומציע לבצען. הפרק החותם מוסיף כי בקשה מ-16 בפברואר 1953 דרשה ניתוח ספקטרופוטומטרי של סרט יוטה, ושתוכנית בדיקה ראשונית נמצאת בהכנה.

זהו, אם כן, מסמך שמסקנתו נוקבת אך שמחברו מסמן בעצמו את גבולות הידיעה: הוא אינו טוען שהוכיח דבר, אלא שהחקירה שנעשתה במשאבים שהיו זמינים לא הצליחה לזהות את העצמים, ושראוי להמשיך בה.

משמעות

חשיבותו של המסמך נובעת משלושה מאפיינים שאינם מצויים יחד בקלות בתיעוד בן הזמן. ראשית, זהו ניתוח כמותי ולא עדות: מדובר במדידות פריים אחר פריים של צפיפות אור, מיקום ומהירות, בביצוע גוף פענוח צילום מקצועי, ולא בתיאור מילולי של עד ראייה. שנית, הפסילה של ההסברים החלופיים היא מנומקת ומפורשת, ולא הצהרתית: ציפורים, מטוסים ובלונים נדחים על יסוד חישוב תאוצה, והחזר אור נדחה על יסוד היעדר הבהוב לאורך תשעים שניות. שלישית, המסמך שומר על הבחנה ברורה בין מה שנקבע לבין מה שלא נבדק, ומודה שהמגבלה העיקרית הייתה תקציב וכוח אדם.

הארכיון מכיל כעת גם את מסמכי היסוד של חקר העב"מים הרשמי בצד חיל האוויר, ובהם מחקר המודיעין המשותף מס' 203 ותיקי Project Sign, ששוחררו ב-PURSUE Release 4, ואת תיק Project Sign הרחב DOW-UAP-D100 ששוחרר ב-Release 5. הצבתם זה לצד זה מאפשרת להשוות בין הערכת חיל האוויר, שהתקשתה להגיע למסקנה בהיעדר ראיה פיזית, לבין הערכת מרכז הצילום של חיל הים, שהתבססה על המדיום היחיד שכן היה בידיה: הפילם עצמו.

אנשים מרכזיים

מקומות

תקריות

ציטוטים בולטים

"Reference (a) is a request from U.S. Air Force for the interpretation of movies of unidentified objects taken in Utah, 2 July 1952." (הפניה (א) היא בקשה של חיל האוויר האמריקאי לפענוח סרטי קולנוע של עצמים בלתי מזוהים שצולמו ביוטה, 2 ביולי 1952.) -- עמוד 2

"It is the majority opinion of the group conducting this analysis that these images are light sources." (זוהי דעת הרוב של הקבוצה שערכה ניתוח זה שדימויים אלה הם מקורות אור.) -- עמוד 4

"In either case, light source or reflective surface, it appears as if the objects are of a nature which we are not able to identify in terms of natural phenomena or commonly known man-made objects." (בכל מקרה, בין מקור אור ובין משטח מחזיר, נראה שהעצמים הם בעלי טיב שאיננו מסוגלים לזהותו במונחים של תופעות טבע או עצמים מעשה ידי אדם הידועים לנו.) -- עמוד 4

"There is no indication of what kind of objects could have caused the images except that they must be of a construction, design, and material not commonly known. This is indicated by the computed acceleration rate and velocity. For the same reasons, birds, aircraft and balloons are ruled out." (אין כל אינדיקציה לסוג העצמים שיכלו לגרום לדימויים, למעט שהם חייבים להיות בעלי מבנה, תכן וחומר שאינם ידועים לכול. על כך מצביעים קצב התאוצה והמהירות שחושבו. מאותם נימוקים, ציפורים, מטוסים ובלונים נפסלים.) -- עמוד 4

"The shape of the objects appears to be oblate or disk shaped, color; blue-white, and maximum and minimum size; 98 and 16 feet." (צורת העצמים נראית פחוסה או דמוית דיסקה, הצבע כחול-לבן, והגודל המרבי והמזערי 98 ו-16 רגל.) -- עמוד 5

"Maximum acceleration = 21,168 mph/sec = 965 g." (תאוצה מרבית שווה ל-21,168 מייל לשעה בשנייה, כלומר 965 g.) -- עמוד 6

"Although they presented certain natural phenomena theories to explain the cause of the objects under certain conditions they were not able to do so under the conditions during which the photography was taken, nor were they able to recognize these objects as man-made." (אף שהציגו תיאוריות מסוימות של תופעות טבע להסבר מקור העצמים בתנאים מסוימים, הם לא הצליחו לעשות זאת בתנאים שבהם צולמו התמונות, ואף לא הצליחו לזהות את העצמים הללו כמעשה ידי אדם.) -- עמוד 7

"Because of the lack of proper equipment, money and personnel, the investigation was limited. There are obvious tests which can be conducted to prove or disprove some of the findings presented. It is suggested that these be undertaken." (בשל היעדר ציוד מתאים, כסף וכוח אדם, החקירה הייתה מוגבלת. קיימות בדיקות מתבקשות שניתן לבצע כדי להוכיח או להפריך חלק מן הממצאים שהוצגו. מוצע לבצען.) -- עמוד 7