USG-UAP-D002: למי שייכים השברים? המאבק בבית הלבן על שברי חלליות שנפלו ארצה, 1962-1964

קובץ: USG-UAP-D002-Interagency_Correspondence_Concerning_Space_Fragments-1962_1964.pdf סוכנות מקור: לשכת הנשיא: מועצת האווירונאוטיקה והחלל הלאומית (National Aeronautics and Space Council, NASC) וצוות המועצה לביטחון לאומי (NSC), לצד מסמכים של נאס"א, ה-CIA ומשרד ההגנה; התיק שמור בספריית לינדון ג'ונסון (National Security File, Files of Charles E. Johnson, Box 018, תיקייה "Space Vehicle Fragments - Responsibilities and Procedures") סוג מסמך: תיק של מזכרים, טיוטות מדיניות, טיוטות הצהרה לציבור, רשימות משתתפים, פתקים בכתב יד, אישורי קבלה והנחיות תקשורת של נאס"א תאריך: 2 באוקטובר 1962 עד 26 במאי 1964 סיווג: רובו חסוי (Confidential); הנחיות ה-SA-6 מ-1964 מסווגות חסוי (Group 1), דף השאלות והתשובות מאפריל 1964 מסומן סודי (Secret, Group 3), וכלול דף כריכה סודי של נאס"א; הוסר הסיווג ב-2009 וב-2014 (חותמות NARA); שוחרר לציבור ב-2026 מספר עמודים: 72 VIRIN: 260508-O-D0360-1171 שחרור PURSUE: 7

תקציר

התיק הוא תיקיית עבודה שניהל צ'רלס אי. ג'ונסון מצוות המועצה לביטחון לאומי. הוא מתעד כיצד, החל מאוקטובר 1962, ניסתה מועצת החלל הלאומית (NASC) בראשות המזכיר המבצע אדוארד סי. וולש להכריע בשאלה שאף חוק לא ענה עליה: כאשר חלק של חללית, אמריקאית או זרה, נוחת על אדמת ארצות הברית או נמסר לה, איזו סוכנות מקבלת אותו, מי מנתח אותו, מי מדבר עם העיתונות, ומה נעשה בו לאחר מכן.

התיקייה שומרת את עקבות המאמץ כמעט טיוטה אחר טיוטה. טיוטת הצהרה בת עמוד אחד לישיבה מ-17 באוקטובר 1962 התפתחה לשני מסמכים קשורים: הצהרה קצרה לציבור שקובעת את נאס"א כסוכנות האחראית, ומסמך חסוי בשם "Guidelines for Interagency Handling of Space Vehicle Fragments" (הנחיות לטיפול בין-משרדי בשברי כלי חלל) לשימוש פנימי בממשל. שני המסמכים לא אמרו את אותו הדבר. הנוסח הפומבי הבטיח ששברים זרים יוחזקו בידי נאס"א "עד להסדרים סופיים להחזרתם לארץ המשגרת". הנוסח הפנימי פתח את הסעיף על שברים זרים במילים "To insure prompt analysis for intelligence purposes" (כדי להבטיח ניתוח מהיר למטרות מודיעין).

הטיוטות תוקנו באוקטובר ובנובמבר 1962, נכתבו מחדש בידי משרד ההגנה ב-1 במרץ 1963, נתקלו בהתנגדות של נאס"א ובהסתייגות של ה-CIA, שלא הוזמן לישיבה המרכזית. באוקטובר 1963 התלונן וולש שחלף "די והותר זמן" וזימן שוב את ראשי הסוכנויות. המסמכים המאוחרים ביותר, מאפריל וממאי 1964, הם הנחיות תקשורת של נאס"א לשאלות על פסולת נופלת משיגורי הסטורן SA-5 ו-SA-6. אין בתיק שום עדות למדיניות סופית חתומה.

מאמר מחקר

השאלה שוולש הציג לבית הלבן

המסמך המוקדם ביותר (עמוד 68) הוא מזכרו של וולש מ-2 באוקטובר 1962 אל מקג'ורג' באנדי (McGeorge Bundy), העוזר המיוחד לנשיא לענייני ביטחון לאומי; מזכר זהה נשלח למנהל נאס"א ג'יימס אי. ווב (James E. Webb; עמוד 67). הבעיה מנוסחת במשפט אחד: יש "צורך בהחלטה" אילו גופי ממשל יישאו באילו אחריות להשגה, לניתוח ולזיהוי של "שברים או שברים חשודים" מכלי חלל שנופלים על שטח ארצות הברית או מגיעים לרשותה בדרך אחרת. וולש מוסיף ש"There are legal as well as operational problems involved" (יש כאן בעיות משפטיות וגם מבצעיות), ומבקש מכל סוכנות למנות נציג.

טיוטת הצהרה לישיבה ב-17 באוקטובר 1962 בשעה 14:30, בחדר 218 בבניין לשכת הנשיא (Executive Office Building; עמודים 64, 71, 72), היא הגרסה הראשונה של המדיניות. לפיה נאס"א אחראית ל"השגה, ניתוח וזיהוי" של כל שבר או שבר חשוד מכלי חלל "מכל הסוגים", כולל שברים ש"נמסרו לארצות הברית בידי מדינות זרות". "החריג היחיד" הוא חומרה משיגורי משרד ההגנה. שברים זרים יוחזקו בידי נאס"א "עד להסדרים סופיים להחזרתם לארץ המשגרת".

ג'ונסון לא השתתף. רישום השיחה שלו מ-17 באוקטובר (עמוד 62) מתעד שהתקשר לר. וו. הייל (R. W. Hale) מצוות מועצת החלל, הביע "הסכמה ותמיכה בהטלת האחריות על נאס"א", והציע להפוך את הנוסח למזכר פעולה לביטחון לאומי (National Security Action Memorandum, NSAM) "כדי להניע את התוכנית", גם אם למשרד המשפטים ולמחלקת המדינה עדיין יש שאלות משפטיות ומהותיות.

שני מסמכים, שני קהלים

ב-22 באוקטובר 1962 שלח וולש לוועדה לאנרגיה אטומית, למשרד ההגנה, למשרד המשפטים, לנאס"א ולמחלקת המדינה שתי טיוטות (עמוד 57): "One is intended for consideration as a public release, and the other as a paper of intra-governmental understanding" (האחת מיועדת לפרסום לציבור, והשנייה למסמך הבנה פנים-ממשלתי). בטיוטה הפומבית, מ-18 באוקטובר ומסומנת "לשימוש רשמי בלבד" (Official Use Only; עמוד 58), נוסף בכתב יד אחרי "החזרתם לארץ המשגרת" הצירוף "או סילוק הולם אחר".

המסמך הפנימי (נספח B, עמודים 59-60) גלוי יותר. בסעיף 5 נקבע שמשרד ההגנה יודיע לנאס"א על הורדות ממסלול צפויות ועל צוותי איסוף שהוזנקו, ונוסף: "Any such objects obtained are to be returned initially to NASA. Subsequent handling will be in accordance with existing intelligence collection procedures" (כל עצם כזה שיושג יוחזר תחילה לנאס"א. הטיפול בו בהמשך ייעשה לפי נוהלי איסוף המודיעין הקיימים). הוועדה לאנרגיה אטומית תנתח שברים של כלים שנשאו חומרים רדיואקטיביים "ותיטול אחריות על החומרים הרדיואקטיביים עצמם"; מכון סמיתסוניאן (Smithsonian Institution) רשאי להמשיך לאסוף ולנתח שברים בחוזה; ומחלקת המדינה תייעץ בעניין החזרת שברים "לארץ שבה נמצאו או לארץ האחראית לשיגור הכלי המקורי".

תשובתו של ג'ונסון מ-23 באוקטובר (עמוד 53) דחפה את צירוף הסילוק גם להצהרה הפומבית: "I frankly can't see why the State Department should choke on having it in the public statement. It stands to reason that if we believe the satellite were hostile that we would not return it to its point of origin." הוא צירף את ההנחיות בנוסח של טיוטת NSAM (עמודים 54-55), הנפתחת במילים "הנשיא אישר את הנהלים הבאים" ומיועדת לנאס"א, למחלקת המדינה, למשרד ההגנה, ל-CIA, לוועדה לאנרגיה אטומית, למכון סמיתסוניאן, לסוכנות לפיקוח על נשק ולפירוק נשק ולמועצת החלל. למחרת הודה לו וולש על "הבנייה מחדש של מסמך ההנחיות" (עמוד 52).

נובמבר 1962: הטיוטות ה"מוסכמות"

בטיוטות מ-1 בנובמבר 1962 (עמודים 46-51, 69-70) הושמט המשפט המפורש על "נוהלי איסוף המודיעין", ומטרת המודיעין הועברה לסעיף 3: כדי להבטיח ניתוח מהיר למטרות מודיעין, נאס"א תעניק למשרד ההגנה גישה מהירה לשברים המזוהים בבירור כבאים מכלים ששוגרו ממדינות זרות, ולאחר הניתוח משרד ההגנה יחזיר אותם לנאס"א. על עותק אחד (עמודים 46-47) יש תיקונים בכתב יד. מזכר הלוואי של וולש מ-2 בנובמבר (עמוד 48) מדווח שההצהרה הפומבית נזקקה רק לתוספת "or for other appropriate disposition", ואילו במסמך הפנימי היו שינויים "בעלי משמעות מסוימת", ולכן זומנה ישיבה אחרונה.

הישיבה התקיימה ביום שלישי, 6 בנובמבר 1962, בשעה 10:30, בחדר 213 בבניין לשכת הנשיא. רשימת המשתתפים (עמוד 45) כוללת נציגים של הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד ההגנה, משרד המשפטים, נאס"א, המועצה לביטחון לאומי, המשרד למדע וטכנולוגיה (OST), מועצת החלל ומחלקת המדינה. אין בה אף נציג של ה-CIA. פתק בעיפרון (עמוד 44) מסכם את ההחלטה על ההצהרה הפומבית: "Clearance by White House for release by NASA. NASA to publicize the program." הנוסחים מ-6 בנובמבר (עמודים 36-38, 41-43) העניקו גישה לשברים זרים למשרד ההגנה "ולסוכנויות אחראיות אחרות", נתנו למחלקת המדינה סמכות הכוונה גם על שברים ש"הועמדו לרשות ארצות הברית בידי מדינות זרות", וקבעו את נאס"א כמוקד ל"תיאום ופרסום" של מידע לציבור. וולש שלח אותם לג'ונסון באותו יום כנוסחים ש"תוקנו והוסכמו בישיבה היום" (עמוד 35).

ה-CIA מסתייג, ומשרד ההגנה כותב מחדש

ההסכמה לא החזיקה. ב-7 בדצמבר 1962 השיב לוטננט גנרל מרשל אס. קרטר (Marshall S. Carter), סגן מנהל המודיעין המרכזי, לפנייתו של וולש מ-28 בנובמבר (עמוד 34): עיון במסמכים "הראה בבירור שהטיפול הבין-משרדי בשברי כלי חלל מעניין ומדאיג את קהילת המודיעין של ארצות הברית". הוא העביר את המסמכים למועצת המודיעין של ארצות הברית (USIB) לישיבתה ב-12 בדצמבר. מזכרו של ג'ונסון מ-10 בדצמבר אל תומס פארוט (Thomas Parrott; עמוד 32) מכנה זאת "small hassel between DOD and CIA" (ויכוח קטן בין משרד ההגנה ל-CIA) ומוסיף שמבחינתו זו "סערה בכוס מים" שאפשר היה להימנע ממנה לגמרי אילו מועצת החלל הייתה מצרפת את הסוכנות לוועדה המיוחדת מן ההתחלה. תשובה בכתב יד (עמוד 33) נפתחת במילים "Chuck - agree with your remarks".

התיקון של משרד ההגנה מ-1 במרץ 1963 (עמודים 18-19, עם סוגריים למחיקות וקו תחתון לתוספות; עותקים נקיים בעמודים 27-28 ו-30-31, שנשלחו לג'ונסון ב-4 במרץ, עמוד 29) העביר משקל לפנטגון. נאס"א תקבל ותזהה שברים, אך המילה "ניתוח" נמחקה. משרד ההגנה הפך ל"אחראי הבלעדי" על החומרה שלו. סעיף 3 נוסח כעת כך: כדי להבטיח ניתוח מהיר למטרות מודיעין, נאס"א וסוכנויות ממשלה אחרות "will deliver to the DoD as expeditiously as possible and on a priority basis fragments (including whole vehicles) which are readily identifiable or suspect as coming from vehicles launched from foreign countries" (ימסרו למשרד ההגנה במהירות ובעדיפות שברים, כולל כלים שלמים, המזוהים בבירור או החשודים כבאים מכלים ששוגרו ממדינות זרות). פריטים זרים שמגיעים תחילה למשרד ההגנה "יוחזקו בידיו לצורך ניתוח". למחלקת המדינה נוסף תפקיד חדש: לסייע "ברכישת שברים הנופלים על שטח זר". משרד ההגנה גם יפרסם בעצמו את ההודעות על החומרה שלו. בהצהרה הפומבית המסומנת (עמוד 21) נכתב: "Delete bracketed words to conform to DOD revisions of paper dated March 1, 1963."

תגובת נאס"א היא מכתב לא מתוארך מארנולד וו. פרוטקין (Arnold W. Frutkin), מנהל התוכניות הבין-לאומיות (עמוד 25). נאס"א הסכימה למחוק את "ניתוח", "בהבנה ברורה שזיהוי שברים עשוי לחייב ניתוח מעבדתי", אך דרשה להסיר את "וסוכנויות ממשלה אחרות" ואת המשפט על החזקה בידי משרד ההגנה, כסותרים את הגדרת נאס"א כסוכנות המקבלת, ומחקה את סעיף הסמיתסוניאן כעניין פנימי של נאס"א "באופן בלעדי". ב-31 במאי 1963 כתב וולש למנהל ה-CIA ג'ון אי. מקון (John A. McCone), בתפקידו כיו"ר ה-USIB, שמסמך משרד ההגנה זכה ל"אישור ברמה הבכירה ביותר במשרד ההגנה" אך "לא תואם בתוך קהילת המודיעין", וביקש תשובה (עמוד 26). יומיים קודם לכן מצא עוזרו הייל את פרוטקין "שלילי מאוד כלפי הפרויקט"; מזכר זה מתפרסם בנפרד כ-EOP-UAP-D002. פתק לא מתוארך בעיפרון (עמוד 22) שואל: "Did USIB take any final action at or since their December meeting?"

1963-1964: מדיניות תקועה ושיגורי הסטורן

ב-24 באוקטובר 1963 כתב וולש לשר החוץ דין ראסק (Dean Rusk), למקון, לסגן שר ההגנה רוזוול ל. גילפטריק (Roswell L. Gilpatric), למנהל המשרד למדע וטכנולוגיה ג'רום בי. ויזנר (Jerome B. Wiesner), לווב ולבאנדי (עמודים 23-24), שהסכמה "הושגה בתחילה" אך "התפתחו כמה הבדלים בניסוח המועדף". בתשובה ליו"ר מילר מוועדת המדע והאסטרונאוטיקה של בית הנבחרים, שפנה בעניין הצעת חוק בנושא, אמר ווב שאין צורך בחקיקה משום שהעניין נבחן ברשות המבצעת. "There has been more than sufficient time elapsed", כתב וולש, וזימן ישיבה ל-6 בנובמבר 1963. ב-15 בנובמבר הופצה טיוטה חדשה (עמוד 15; הנספח אינו בתיק) לקראת ישיבה ב-21 בנובמבר, ורשימת המשתתפים בה (עמוד 17) מראה שה-CIA כבר נוכח. דפי ההוצאה של ספריית ג'ונסון (עמודים 1-2) מונים כמה טיוטות הנחיות מנובמבר 1963 כפריטים שנמנעו.

שאר התיק מראה את נאס"א מתמודדת עם הנושא בלי מדיניות חתומה. רישום יומן חסוי מ-16 בדצמבר 1963 של ג'יימס אר. מוריסון (James R. Morrison) ממשרד התוכניות הבין-לאומיות של נאס"א (עמודים 7-9) עוסק בשיגור הסטורן SA-5. נאס"א החליפה את משקולת העופרת והברזל המתוכננת ב"13,000 ליברות של חול", וחספסה את חרטום ה-Jupiter כדי שיישרף. לפי הרישום, יש סיכוי של 95 אחוז ש-2,800 ליברות יחזרו ב-"30 עד 39 שברים", ובהם שישה מנועים, שלושה כדורי טיטניום וכ-30 מארזים אלקטרוניים. הסיכון לנפגע מוערך ב"נפגע אחד לכל 50,000 טיסות", השמדת הלוויין במסלול הייתה מחייבת "מטען גרעיני", ו"רוב השברים שנאספו עד כה היו חתיכות פלדת אל-חלד מדופן Atlas". דף שאלות ותשובות סודי מ-8 באפריל 1964 לשלושת בכירי נאס"א (עמודים 12-14) נושא מחיקה בכתב יד של נתוני הסיכון (SA-5: אחד ל-50,000; GT-1: אחד ל-27,500), עם הערת שוליים על מחיקות לפי הוראת מר האוסמן. פתק ניתוב מ-26 במאי 1964 מוויליאם אף. האוסמן (William F. Hausman) לג'ונסון (עמוד 3) אומר ש"הקטעים המסומנים בקו תחתון נוספו מאז הטיוטה הקודמת". הוא מצורף להנחיות המברק של ג'וליאן שיר (Julian Scheer) על מאיץ ה-SA-6 (עמודים 4-6), שקובעות: "NO INFORMATION IS BEING VOLUNTEERED" (אין מוסרים מידע ביוזמתנו).

מה התיק אינו אומר

המילים "UFO", "unidentified" ו-"flying saucer" אינן מופיעות באף אחד מ-72 העמודים. הנושא הוא חומרה מעשה ידי אדם, והחומרה הזרה היחידה שהתיק רומז אליה היא סובייטית ("כלים סובייטיים שכבר דעכו ממסלולם", עמוד 8). לא מתואר שום שבר מסוים שנאסף, שום אתר נפילה ושום תוצאת ניתוח. הרלוונטיות של התיק לתולדות ה-UAP נובעת מן המסגרת שלו: כל טיוטה חלה על "שברים, או שברים חשודים", וקו התקשורת מ-1964 (עמוד 5) קובע שאחרי דיווח על פגיעה "בשום מקרה אין הסוכנות (הממשלה) משערת מה מקורו של עצם. היא מבקשת להשיג אותו, לנתח אותו ולנסות לקבוע את מקורו". לגבי טענת התיאור הרשמי על חומר שמקורו לא נקבע: בכל הנוסחים כאן סעיף 4 משאיר את "כל שאר השברים" בידי נאס"א. מה שהשתנה הוא נוסח משרד ההגנה ממרץ 1963, ששלח למשרד ההגנה תחילה גם חומר שרק "חשוד" כזר. כמה עמודים הם פתקי ניתוב, אישורי קבלה, דף כריכה סודי ודפים כמעט ריקים, וחלק מטיוטות נובמבר 1963 עדיין מוחזקות.

משמעות

זהו מבט נדיר ומפורט על האופן שבו ניסתה הרשות המבצעת בתחילת שנות השישים להסדיר את הטיפול בעצמים הנופלים ממסלול. הטיוטות ששרדו מראות פיצול כבר מן השבועות הראשונים: פנים אזרחיות מרגיעות כלפי הציבור (נאס"א מקבלת הכול ומחזירה חלקים זרים), ולצידן מסלול פנימי הבנוי סביב ניצול מודיעיני ("נוהלי איסוף המודיעין הקיימים", "ניתוח מהיר למטרות מודיעין", כלים שלמים הנמסרים למשרד ההגנה "בעדיפות"). התיק מתעד גם את הכוחות הבירוקרטיים שמנעו את חתימת המדיניות: משרד ההגנה מול נאס"א בשאלת המשמורת, כניסתו המאוחרת של ה-CIA דרך ה-USIB, השיקולים הדיפלומטיים של מחלקת המדינה והרתיעה של נאס"א מוויכוח בקונגרס. לחקר ה-UAP ערכו הוא כתקדים: הוא מראה כיצד הממשל ניסח את שאלת המשמורת על עצמים שמקורם אינו ודאי זמן רב לפני מדיניות ה-UAP המודרנית, ומראה באופן מוחשי שבשנים 1962-1964 הכלל המוצהר היה להשיג עצם ולנתח אותו לפני שאומרים דבר על מקורו.

אנשים מרכזיים

מקומות

מושגי מפתח

ציטוטים בולטים

"It has been suggested that there is need for a decision as to what government agencies should have what responsibilities in regard to obtaining, analyzing, and identifying fragments or suspected fragments from space vehicles which fall on U.S. territory or which otherwise come into U.S. possession." (הועלתה הטענה שיש צורך בהחלטה אילו גופי ממשל יישאו באילו אחריות להשגה, לניתוח ולזיהוי של שברים או שברים חשודים מכלי חלל הנופלים על שטח ארצות הברית או המגיעים לרשותה בדרך אחרת.) -- עמוד 68

"One is intended for consideration as a public release, and the other as a paper of intra-governmental understanding." (האחת מיועדת לשקילה כהודעה לציבור, והשנייה כמסמך הבנה פנים-ממשלתי.) -- עמוד 57

"Any such objects obtained are to be returned initially to NASA. Subsequent handling will be in accordance with existing intelligence collection procedures." (כל עצם כזה שיושג יוחזר תחילה לנאס"א. הטיפול בו בהמשך ייעשה לפי נוהלי איסוף המודיעין הקיימים.) -- עמוד 55

"It stands to reason that if we believe the satellite were hostile that we would not return it to its point of origin." (מובן מאליו שאם נאמין שהלוויין עוין, לא נחזיר אותו למקום מוצאו.) -- עמוד 53

"Review of these documents has clearly indicated that the interagency handling of space vehicle fragments is of interest and concern to the United States intelligence community." (עיון במסמכים אלה הראה בבירור שהטיפול הבין-משרדי בשברי כלי חלל מעניין ומדאיג את קהילת המודיעין של ארצות הברית.) -- עמוד 34

"As far as I am concerned it is a 'tempest in a tea cup' that would have been avoided entirely if the Space Council would have brought the Agency into the ad hoc committee from the beginning." (מבחינתי זו "סערה בכוס מים" שאפשר היה להימנע ממנה לגמרי אילו מועצת החלל הייתה מצרפת את הסוכנות לוועדה המיוחדת מן ההתחלה.) -- עמוד 32

"On March 1, a revised classified internal paper (Tab A), which has had top-level Defense clearance was provided, but we now understand it has not been coordinated within the intelligence community." (ב-1 במרץ נמסר מסמך פנימי מסווג מתוקן (נספח A), שזכה לאישור ברמה הבכירה ביותר במשרד ההגנה, אך כעת אנו מבינים שלא תואם בתוך קהילת המודיעין.) -- עמוד 26

"UNDER NO CIRCUMSTANCES DOES THIS AGENCY (GOVERNMENT) CONJECTURE ON THE ORIGIN OF AN OBJECT. RATHER, IT DESIRES TO OBTAIN, ANALYZE, AND ATTEMPT TO ESTABLISH THE ORIGIN OF SUCH AN OBJECT." (בשום מקרה אין הסוכנות (הממשלה) משערת מה מקורו של עצם. היא מבקשת להשיג אותו, לנתח אותו ולנסות לקבוע את מקורו.) -- עמוד 5